החתן התמנה לרב - וחותנו שבק חיים

"בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (שמות, כ"ה ט"ו)

סיפור נורא על כח התורה מובא בספר "הדעה והדיבור" (עמ' כ"ג) להגר"ז סורוצקין זצ"ל, וז"ל:

"שמעתי מפי מו"ח הגאון האמיתי ר' אליעזר גורדון זצ"ל, אב"ד ור"מ דטלז, שבהיותו בימי נעוריו סמוך על שלחן חותנו הגאון הצדיק ר' אברהם יצחק נויזר זצ"ל, וכבר נולדו למו"ח בנים ובנות, ומצבו של הרב רא"י נויזר היה בימים ההם דחוק, ולכן כשהביאו לחתנו הגאון ר' אליעזר גורדון כתב רבנות מכמה וכמה עיירות, והצדיק רא"י נויזר לא רצה שיקבל הרבנות כי לא אבה להפרד ממנו, גערה בו אשתו הרבנית ואמרה לאישה, עד מתי נחזיקנו בביתנו, הלא קשה מזונותינו כקריעת ים סוף, ויען ויאמר לה:

"הוי רעייתי, מי יודע מי מחזיק את מי, אנחנו אותו באכילה ושתיה, או הוא אותנו בתורתו?!...

"וכך שנה את הדברים הללו גם כשהביאו לחתנו כתב רבנות מאיישישוק, שהיתה עיירה חשובה מאוד, ורק כאשר נתפנתה המישרה בעיר סלבודקה ונכבדיה נתנו עיניהם בחתנו להושיבו על כס הרבנות, לא יכול עוד הצפינו והוכרח לשמוע בקול אשתו, ולתת לו לצאת מביתו, אבל אז קרה מקרה נורא - - -

"כי ביום הנועד ליציאת חתנו הגאון הצדיק מביתו, בא רא"י נויזר מביהמ"ד בטליתו ותפיליו תחת זרועו, וכאשר דרכו רגליו על מפתן הבית, נפל מלוא קומתו, ומת...

"ואשתו הרבנית אשר גם היא היתה צדקת, הספידה אותו ואמרה: "הוי, אנכי הרגתיך! הלא אמרת לי, מי יודע מי מחזיק את מי. עתה גם אני רואה שהוא החזיק אותנו ובזכות תורתו - חיינו אנחנו" - - -

"באמונה תמימה שכזו, זנו ופרנסו נשים צדקניות שבכל דור ודור את לומדי התורה. באמונה שלימה שהארון נושא את נושאיו, השיאו אבותינו את בנותיהם לת"ח, והחזיקום בכבוד על שלחנם עשרות בשנים, עד שגדלו בתורה והפריחו ביראה וגם עשו פרי בעבודה, עד שבא השטן וערבב את העולם כולו והעמיד את קיום התורה בסכנה". עכ"ל.

סיפור זה סיפר נכדו של הגאון ר' אליעזר מטלז זצ"ל, הגר"ז סורוצקין. מוסר ההשכל הוא שהתורה נותנת חיים לא רק ללומדיה, אלא לכל בני המשפחה ואף לכל הסובבים את התלמיד חכם