הסוחר הערבי הציע כל פיתוי אפשרי, על מנת שהרב ייצא מבית המדרש

"ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" (שמות ל"ג י"א)

השם לודמיר התפרסם בעשרות השנים האחרונות כשמה של משפחה מכובדת שברשותה פרדסי אתרוגים המניבים סחורה משובחת המכבדת את בעליה. לא רבים מכירים את המעשה המופלא על סב המשפחה שבזכותו החלו נכסיה של משפחת לודמיר לשגשג.

אבי השושלת התגורר בעיר צפת והתפרנס מחנות שהיתה פתוחה במשך כמה שעות ביום, אבל את עיקר מלאכתו עשה בבית המדרש, כאשר מיד לאחר תפילת שחרית ישב כשלש או ארבע שעות עם תלמידים והרביץ בהם תורה ויראת שמים. כך נהג מדי יום ורק לקראת חצות היום הגיע לחנותו ועסק במסחר כדי לפרנס את בני ביתו.

מעולם לא חרג ממנהגו זה, וגם רעייתו הצדקנית וילדיו ידעו שאסור להפריע לאבא בלימודו.

פעם הזדמן לצפת סוחר גדול שהציע חוטי זהב למכירה. הרב לודמיר העריך שמסחורה זו יוכל להרויח הון רב ולכן השקיע את כל כספו בחוטי הזהב. ברם, רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, והעסקה לא הצליחה. כמעט כל החוטים נותרו בחנות כאבן שאין לה הופכין. בתקופה ההיא, כך מסתבר, היו תושבי צפת צריכים יותר לחם וחלב מאשר חוטי זהב.

הרב לודמיר נשאר עם כל הסחורה, ולכו שאלו כל סוחר מה זה 'להיות תקוע' עם סחורה. כמובן שכל זה לא מנע אותו מלימודיו וסדריו הקבועים ומדי בוקר ישב והרביץ תורה בתלמידים. כך עבר זמן רב ועדיין לא נראה כל פתרון באופק.

ויהי היום ולצפת מגיע סוחר ערבי מלבנון. כאשר שמע על חוטי הזהב המוצעים למכירה, ביקש לרוכשם בכסף מלא ובמזומנים. התדפק הערבי על דלת ביתו של הרב לודמיר, וכשביקש לדבר עם בעל הבית - הודיעה לו הרעייה שהבעל נמצא בבית המדרש ואי אפשר עכשיו להפריע לו.

"ברצוני להציע לו עיסקה כזו שכאשר ישמע אודותיה יקפוץ בעלך ממקומו", אמר הסוחר הלבנוני לעקרת הבית, תוך שהוא משמיע באוזניה את רצונו לרכוש את החוטים.

שלחה האשה את בנה לבית המדרש כדי שיבשר לו על בואו של הסוחר המוכן לרכוש את חוטי הזהב. הרב לודמיר מיאן לשמוע ונישאר בשלו: "עד חצות היום אי אפשר להפריע לי".

"אתן לך ללמוד שלשה חודשים רצופים"

כששמע הסוחר הערבי כך, אמר לאשה שכיוון ששיירת הגמלים בה הגיע לא מתכוננת להמתין לו, הוא נאלץ להמשיך בדרכו לבנונה. ביקשה ממנו הגברת לודמיר שימתין עוד כמה דקות ובינתיים החליטה לבוא אישית אל בעלה ולשכנעו לבצע את העיסקה.

ניגשה האשה לבית המדרש ואמרה: "בעלי, הבה ואציע לך עסקה; על מה הינך חושש? על אותן שלוש שעות שתיאלץ להפסיד עקב העיסוק בסחורה? אני מוכנה לתת לך שלשה שבועות או אפילו שלשה חדשים בִמקום שלוש השעות הללו. אאפשר לך ללמוד בבית המדרש במשך שלשה חדשים רצופים ולא להגיע הביתה. העיקר שתשתחרר מהסחורה התקועה אצלנו זמן רב".

והבעל, נותר בסירובו. "אין על מה לדבר. לא אגיע עכשיו הביתה. ואם הסוחר לא ימתיך עד חצות, ישלח הקב"ה את עזרתו בצורה הנראית לו".

רעייתו של הרב לודמיר, עשתה רצון בעלה, וניכנעה לו. עזבה את בית המדרש ושיחררה את הסוחר הערבי לדרכו.

עכשיו היו אלה תלמידיו של הרב לודמיר ששאלוהו: "ילמדנו רבינו, הרי האשה אמרה דברים של טעם. היא הציעה לך שלשה חדשים במקום שלוש שעות של ביטול תורה. מדוע סירבת"?

הסביר להם מגיד השיעור בטוב טעם ודעת: "הרי באותן שעות שבהן אני יושב ולומד, עומד כאן גם היצר הרע וחורק עלי את שיניו בכעס רב. הוא שולח לכאן, לבית המדרש, את כל המניעות האפשריות כדי להפסיק אותי מלימודי.

"יודע הוא, היצר, שברגע שאפסיק פעם אחת את הקביעוּת שלי ואצא מבית המדרש לפני השעה הקבועה, הרי מחר ומחרתיים הוא ישלח לי סוחרי-זהב נוספים שגם הם יצליחו לבטלני מלימודי. ואז אומַר לעצמי: הרי גם אתמול הפסקת את לימודיך, ומה יום מיומיים?

"לכן, אפילו שדבריה של אשתי היו דברים של טעם, לא רציתי להפסיק את השיעור, והקב"ה שהוא הזן את הכל ומכלכל את כל בריותיו ישלח לי את עזרתו ממקום אחר".

סופו של הסיפור היה, שהשיירה של הסוחר ניתקעה בדרכה, והערבי חזר לביתו של לודמיר וביצע את העיסקה על הצד הטוב ביותר, תוך שהוא משלשל הון רב לידיו של המוכר שסירב להפסיק מלימודו. מני אז החלה המשפחה להתפרסם בעושרה המופלג והיא מוכֶּרת עד היום כאחת המשפחות הנקיות והמכובדות בעם ישראל.

"כיצד אפשר לוותר על כל השמחות והאירועים המשפחתיים"?

יש בדברים אלה משמעות רבה ללומדי הדף היומי ולכל יתר השיעורים הקבועים. המעלה העיקרית של שיעורים אלה מתבטאת, כידוע, בקביעות היומיומית. יום אחר יום, דף אחר דף, וכמו שאומר המדרש במגילת אסתר "דיגלם של אלה יום יום הוא", וכמו שמרדכי הצדיק התהלך יום יום ליד חצר המלכות לדעת את שלום אסתר ומה ייעשה בה.

ולכאורה מדובר באחת המשימות הקשות ביותר. יבואו יהודים ויאמרו: וכי מהיום ואילך לא נוכל יותר ללכת לשמחות משפחתיות, לא נשתתף בחתונות ובאירועים אחרים? ובכלל, האם הבית יוכל להחזיק מעמד בהעדרותי היומיומית? האם הדבר אפשרי?

התשובה לכל הקושיות הללו היא אחת ויחידה, על פי דברי הגמרא (סוכה, דף נ"ב, עמוד א'): "לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה, הללו בוכין והללו בוכין צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה", וכו'.

"צדיקים נדמה להם כהר גבוה", וזה רק בתחילה, בטרם עשו את הנסיון הראשון, נראה הדבר כהר גבוה. וכי אפשר לא ללכת לחתונות? להתנתק מהעולם? אבל לאחר מכן, כאשר החילונו לבצע את המוטל עלינו, הופך כל הענין לחוט השערה.