טורים אישיים - כללי

הילדות ביקשו כוס מים בשיא החום, ותגובת הקופאית תרגש גם אתכם

סופר 'מקור הברכה' בצפת. כולם, כולל אני, מחכים בתור עמוס לעייפה, ומתבוננים בריכוז בקופאית הזריזה ומאירת העיניים, שלא שכחה גם לצרף חיוך לעומת הלקוחות המזיעים. לפתע נעצרה העבודה, ותשומת לבה של הקופאית הופנתה לשתי ילדות קטנות, שבקול דק ושקט שאלו: "יש לכם אולי כוס מים?"

אא

סופר 'מקור הברכה' בצפת, רחש כמרקחה ביום שישי האחרון כשעשרות אנשים צבאו על הקופאיות, עם עגלות מלאות יותר ופחות. כולם לחוצים, כולם רוצים לסיים את הקניה בהקדם האפשרי, ולהגיע הביתה לפני כניסת השבת.

כולם, כולל אני, מחכים בתור עמוס לעייפה, ומתבוננים בריכוז בקופאית הזריזה ומאירת העיניים, שלא שכחה גם לצרף חיוך לעומת הלקוחות המזיעים.

לפתע נעצרה העבודה, ותשומת לבה של הקופאית הופנתה לשתי ילדות קטנות, שבקול דק ושקט שאלו: "יש לכם אולי כוס מים?". הקופאית (שמפאת כבודה לא נפרסם את שמה) הנחמדה ביקשה מאיתנו סליחה, ובסבר פנים יפות פנתה אל הילדות הקטנות ואמרה להן: "בטח, חמודות. רק שנייה, טוב?".

היא ניגשה למקרר הסמוך, הוציאה ממנו בקבוק מים קרים ומזגה להן שתי כוסות מלאות במים, אותן שתו הילדות בשקיקה רבה. "אפשר גם לאבא שלנו? הוא בחוץ", שאלה אחת הילדות בביישנות, ותשובתה החיובית של הקופאית, לא אחרה לבוא. "תמזגו לכן כמה שאתן רוצות, ואחר כך תחזירו את הבקבוק למקרר. אם לא יישאר בו כלום, אז יש פח אשפה בחוץ. תזרקו אותו שם".

קפאתי על מקומי, כשחיוך גדול ורחב נסוך על פניי. זה לא שלא ראיתי מימיי מעשי חסד יפים שכאלו – אלא שבכל פעם מחדש, אני מתרגשת לראות מה זה עם ישראל. מה זה היופי והקדושה של העם הזה, שגם בשיא החום, במקום ללא מאווררים כמעט, מצליח לשמור על 'צלם האנוש' שבו, ולהיות חברי ונחמד.

זה לא פשוט לשרת אנשים לחוצים כקופאית בסופר גדול. אבל הגדולה של אותה קופאית, והמעשה היפה שעשתה – הוכיחה לי שאין דבר כזה 'בלתי אפשרי'. זה לא משנה איפה אנחנו נמצאים, ואיזה תפקיד אנחנו מאיישים, החוכמה היא למצוא את הטוב, ולעשות טוב לאחרים – בכל מקום שבו אתה נמצא.

אני נכחתי באותה סיטואציה, ועם יד על הלב אני אומרת לכם שבקלי קלות היחס כלפי הילדות, מצד הקופאית, יכול היה להיות תמציתי וחסר סובלנות. וככלות הכל, מי היה מאשים אותה? הרי אפשר היה בהחלט להבין את עמדתה, במידה והטענה הייתה: 'הפרעות כאלה גורמות לי להתבלבל בחשבון, ואני לא יכולה להתייחס אליהן באותו רגע"?!

"כל הכבוד לך על היחס שלך", חייכתי אליה. לא יכולתי לשמור את זה בבטן. "את עושה עבודת קודש של ממש", הוספתי והיא רק חייכה ואמרה: "חראם, הן בדיוק כמונו. גם להן חם, אז מה עדיף - שהן יתייבשו חלילה?". פשוט מעורר הערצה. 

אז עכשיו אתם מבינים למה קוראים לסופר הזה מקור הברכה?

תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה