אהבה לרגע: כשהוא מתחיל להשוות אותך לבנות זוג מהעבר...

אדם כזה, שבבחרותו, לא היו לו בלמים בדברים של 'ייהרג ואל יעבור', שלא הצליח מעולם לעמוד בפיתוי ולהתגבר, עלול להתקשות לוותר על רצונות בדברים קלים הרבה יותר. לדון אותך לזכות, להתחשב ולעשות גם מה שלא תמיד נוח.

הקשר שביניכם נבנה אך ורק על תחושות. קשר יציב ואמתי, אינו יכול לעמוד על בסיס של רגש בלבד!

וכשהחיבור מתבסס על נתונים פיזיים ומראה חיצוני, כשיתבטל יופיו של הגוף - תתבטל האהבה?!...

"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל הדבר, בטלה האהבה. ואהבה שאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם." (פרקי אבות)

"זה בדיוק מה שמזעזע בתפיסת היופי החילונית. קדושת הגוף קיימת רק כשהאישה היא בת עשרים, הכל עדיין מוצק, והיא יכולה לנצנץ לעולם עם כל היופי שלה. אחר כך, בגיל חמישים, היא צריכה להתבייש באותו גוף כי הוא לא מרהיב ונוצץ... בא לי לבכות כשאני רואה אישה שיש לה קמטים שנוצרו מצחוק, והיא דוחפת לעצמה זריקות של ארס נחשים כדי להעלים אותם" (איה קרמרמן).

עצוב וכואב. אבל זה עוד לא הכול...

את לעולם לא תוכלי לבטוח בו ולדעת שרק את שלו. הרי הוא לא למד לרסן את עצמו, לשלוט על היצרים, הדחפים והרצונות. איך תדעי מתי הוא יפגוש אחרת שתמצא חן בעיניו?! איך תסמכי עליו?! איך תדעי מה הוא עושה כשהוא יוצא ונמצא מחוץ לבית? מפחיד!

מי שרגיל לחגוג, לגוון ולשנות בלי הרבה מחשבה, לפני הנישואין, איך יוכל להסתפק באחת?! ומה יקרה אחרי שתתני לו את כל כולך? ימאס לו לפתע פתאום והוא ילך לחפש חוויה חדשה?!

נכון שכבר היו לו כמה לפניה, אך הוא הבטיח כי הפעם זה שונה. זה אמתי.

היא נענתה בשמחה כשהציע לה  לצאת אתו, לתת את עצמה ואחר כך גם לקשור את גורל החיים שלהם יחד.

'לתמיד' הוא אמר.

נולדו להם כמה ילדים משותפים. ואז... ביום בהיר (או מעונן), הוא גילה פתאום כי במקום העבודה שלו עובדת מישהי.

והיא צעירה. ומעניינת. מישהי חדשה...

ושוב, הוא חייך ונתן, פיתה ויצא, הפעם עם ההיא, כשהוא משאיר את "אהובתו" מאחור.

כמה התחננה אליו... כמה בכתה... דבר לא עזר.

נאמנות לא הייתה מעולם הצד החזק שלו. הוא היה שבוי ב"אהבה" החדשה.

 אילו רק הייתי פוגשת את אותה "אהובה" חדשה, הייתי ממליצה לה להתחיל לארוז מזוודות.

הרי זה רק עניין של זמן עד שאותו "אוהב" ימצא בשלישית את 'אהבת חייו'...

מי שהתרגל שקשר זוגי הוא סוג של בילוי, בלי מחויבות לקשר אמתי, מגיע לחתונה בלי מוכנות לחיים האמתיים.

וכך שומעים על בגידות, גירושין ואינספור סיפורים קשים.

לא סתם, על פי הסטטיסטיקה, אחוזי הגירושין אצל שומרי המצוות הינו אפסי, יחסית לאחוזי הגירושין המפלצתיים המצויים.

הידעת?!

העיר תל אביב מחזיקה בשיא אחוזי הגירושין בישראל.

כן, נהנית חמש שנים. אבל מה קרה אחר כך?!...

אם הייתי חיה חמש שנים – היה אפשר לכייף. אבל אני רוצה ליהנות עד מאה עשרים...

ולסיום, נקודה חשובה למחשבה: "לפעמים, עדיף להיות לבד, מלהיות עם מישהו שעתיד לפגוע בך".

לרכישת הספר בהידברות שופס חייגו 073-222-12-50, או לחצו כאן.