כן, דיאגנוזה של סרטן יכולה להיות טעות

לאחרונה עלה לכותרות סיפורו של זמר ושחקן ישראלי שאובחן בסרטן מסוג לימפומה. אחרי שכבר עבר טיפולים כימותרפיים, היה אמור הלה להתחיל לקבל טיפול בבית חולים אחר. במהלך המעבר, נבדק שוב האבחון שלו, והוא קיבל חדשות שבקושי הצליח להאמין להן: הרופאים הודיעו לו כי אין לו, ומעולם לא היה לו, סרטן.

איך יכולה טעות כזו לקרות? מסתבר שזו לא תופעה נדירה עד כדי כך. ברוב המקרים, דיאגנוזה של סרטן נעשית על בסיס ביופסיה – לקיחת דגימה מהגידול שמנותחת על ידי פתולוג במעבדה. אבל לא כל פתולוג צודק תמיד. במחקר שנעשה בארצות הברית, נבדקו לעומק דגימות גידול של 6000 אמריקאים שאובחנו כלוקים בסרטן. התוצאה: אחת מכל 71 דיאגנוזות היתה לא נכונה, והגידול לא היה ממאיר. כשמדובר היה בסיווג מדויק של הסרטן – מידע חיוני לקביעת תכנית הטיפול – המצב היה עגום עוד יותר: כמעט אחת מכל חמש ביופסיות לא הצליחה לאבחן את סוג הסרטן המדויק או את שלב המחלה הנכון. 

בעוד שטעויות יכולות לקרות בכל סוג של ביופסיה, הם נפוצות במיוחד בביופסיות של עור, פרוסטטה, שד, ומערכת הרבייה הנשית. "אנחנו עדיין עורכים דיאגנוזה פחות או יותר כמו לפני חמישים שנה", מסביר ד"ר ליאונרד צוולינג מהמרכז לטיפול בסרטן על שם אנדרסון במרילנד. "פתולוג מסתכל על פיסת גידול על שיקופית". ורבים מהפתולוגים פשוט לא התמחו בסוג הסרטן שאותו הם מנסים לאבחן.

זה מה שקרה לפציינט אמריקאי שכבר הובהל לניתוח להוצאת הפרוסטטה שלו – אלא שהמחלקה קיבלה ברגע האחרון טלפון דחוף מהפתולוגיה: טעות, אין סרטן. הפתולוג הראשון ראה בביופסיה סמנים רבים של סרטן פרוסטטה קלאסי, כולל קבוצה קטנה של תאים דבוקים יחד. אבל פתולוגים אחרים – מומחים לסרטן הפרוסטטה – הסתכלו על התאים הללו מקרוב וגילו שהם בלתי מזיקים.

זהו, כמובן, התסריט האופטימי. בתסריט הגרוע יותר, החולה כבר עובר טיפולים קשים לפני שהוא מגלה שהוא בעצם בריא. כך למשל סוקר בהרחבה לפני כשנתיים סיפורה של אמריקאית שעברה ניתוח כריתה – רק כדי לגלות שהגידול שהתחיל את הכל היה שפיר לחלוטין.

תסריטים גרועים אחרים הם כאלה שבהם מתרחשת טעות הפוכה: החולה שומע כי אין לו סרטן, בעוד שלמעשה הוא חולה. לפעמים האבחון המוטעה הוא קליני: הרופא בטוח שהחולה סובל ממחלה בלתי מסוכנת בעוד למעשה התסמינים מעידים על סרטן. אבל במקרים אחרים מתבצעת ביופסיה ששוללת ממאירות, ובכל זאת, בשלב מאוחר יותר, מתגלה סרטן. טעויות כאלה נדירות יותר בביופסיה שמתבצעת על הגידול כולו שהוצא בניתוח, ושכיחה יותר בביופסיית שנוטלת דגימה זעירה מהגידול.

המסקנה? "צריך הרבה ניסיון וטכנולוגיה טובה כדי לקבל דיאגנוזה מדויקת", אומר ד"ר צוולינג. או במילים אחרות, תמיד כדאי לקבל חוות דעת שנייה ממומחה אמיתי בתחום. זה יכול להציל חיים – או לחסוך למטופל סבל משמעותי ומיותר.