כשתסתיים המלחמה, מה תיקחי לך לשלל? הפרשה הנשית לפרשת מטות

יצר ההישרדות הפועם בך. והרצון להגיע, להישגים בחייך. מובילים אותך, להיאבק שוב ושוב. מהם התובנות שתאספי משדה הקרב?

"ויקחו את כל השלל. אף אנשי המלחמה שבך כולם צדיקים." (רש"י)

לא רצית אותה, אבל היא באה. בקולות, באש, בתמרות עשן. מ-ל-ח-מ-ה. צלילה החד של חרב הפיפיות. התערבב עם בכי הפעוטות. נתת את כל כולך למשימה. והכרעת את המערכה, לטובתך. והנה הדי הרעש, והמולת הלוחמים הסתיימו זה מכבר. גם השמש הסתתרה מבוישת, מאחורי ענני הכאב. יש מאבקים פחותי ערך. שנועדו לכבוש עוד פיסת ארץ. או להעצים אי מי. אבל בקרב הזה, נלחמת על הדבר היקר לך מכל. ברוך השם. המהומה כבר מאחוריך. טעם יין הניצחון המתוק, עוד בפיך. אך לצערך, מעורב בו חמיצות המחיר. שהצטרכת לשלם עליו. ועתה, את פוסעת עייפה ותשושה. דורכת על שבבי זיכרונות. מביטה לכל עבר. ומנסה לבדוק את מה כדאי לך לבחור מכל השלל שהותירה הלחימה.

1. אסטרטגים טובים יחפשו. וגם ימצאו, את מפת התכנון של האויב. כדי להבין את מהלכיו. וכך להימנע מההתקפה הבאה. בעל הטורים מסביר, את סמיכותן של פרשיות הנדרים, למלחמת מדין. לומר לך, שנודרים בעת צרה ומלחמה. קבלי על עצמך, בלי נדר, הנהגה טובה. שיוף תכונת נפש כלשהי. מעשה מרומם רוח. שיגביה את החומה המגינה עליך, מפני פורענות נוספת.

2.הרבה מבצעים צבאיים מוצלחים. נקראים על שם המפקד שיזם אותם. חלקם, אף נלמדים שוב ושוב. כדי לשחזר על ידם, את ההצלחה. אלעזר הכהן מלמד את אנשי הצבא. את חקת התורה, אשר ציוה ה' את משה. תלה ההוראה ברבו. הזכירי שמו של הצדיק, אליו את קשורה. הדליקי נר לזכותו. אמרי חידוש או הלכה מפיו. כוחו הרב בשמים, יסוכך עליך בכל עת. קל וחומר, בשעה גורלית זו.

3.מלחמה משנה את סדר העדיפויות בחיים. פתאום, הדברים שהזנחת הופכים להיות חשובים לך. השבטים גד וראובן מבקשים ממשה לבנות להם גדרים לצאן וערים לטף. אומר להם משה. לא כן, עשו העיקר עיקר, והטפל טפל. תחילה ערים לטפכם. ואח"כ גדרות לצאנכם. זה הזמן לשים לב, אם הרדיפה אחר הממון. לא נוגסת בזמן האיכות שלך, עם ילדייך. הקדישי לאוצרותייך המתוקים, את אהבתך. הם ההשקעה הכי טובה עבורך.

4.מאמץ מחשבתי, ויצירתיות. הם הכלים השימושיים ביותר, אצל כל לוחם. בתנאי שהם לא סותרים, את הוראות המפקדה הראשית. משה מקבל ציווי להילחם. ואחר להיאסף אל עמיו. הוא מבצע זאת, ללא שהיות. לעומתו, יהושע מתעכב במלחמות הארץ. כדי לדחות את פטירתו. והקב"ה בשל כך, מקצר את ימיו. רבות מחשבות בלב איש. ועצת ה' היא תקום. היצמדי לציווי האלוקי. בלי לעשות חשבונות. כך תקבלי, גיבוי שמימי למעשייך.

יהי רצון, שלא תדעי מלחמה עוד. והשלום יפרוס את חופתו הלבנה והבוהקת, מעל ראשך ובני ביתך. ושלל לך לא יחסר. מעתה ועד עולם.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה

יעל עט לוי היא מרצה ויוצרת. כתובת המייל (לנשים בלבד) - 8400398@gmail.com