מחפשים תשובה
ארבעה עשורים אחרי ההצלחה: דני גולן חוזר בתשובה, וחוזר לקדמת הבמה
הוא היה אז זמר צעיר, בעל קריירה מוזיקלית מצליחה, חלק מ"צמד דרום". ב-40 שנה שחלפו מאז, הוא הספיק לנטוש את עולם המוזיקה, לעבור תהליך מעמיק של חיפוש, ולמצוא את דרכו דווקא ביהדות. עכשיו הוא סוגר מעגל, כשהוא חוזר גם אל המוזיקה. "מתברר שאין צורך להרחיק עד טיבט או עד הודו כדי למצוא משמעות עמוקה יותר, ביהדות מצאתי כל מה שחיפשתי". דני גולן בריאיון
- אפרת כהן
- פורסם כ"ב תמוז התשע"ו
זה היה באזור שנות ה-60 וה-70. דני גולן (71), היה אז זמר מצליח, ששמו הלך לפניו, ושזכה לעשות שיתופי פעולה עם שמות מוכרים שונים, כמו שושנה דמארי ונתן יונתן. את הקריירה שלו, הוא החל איפשהו בתקופת הצבא. הוא אמנם החל את דרכו כבחור דתי ששירת בגרעין הנח"ל הדתי – אולם החיידק המוזיקלי סירב להיכנע, והאהבה החזקה למוזיקה שפיעמה בו, משכה אותו להיבחן ללהקה צבאית. כך, מהר מאוד מצא את עצמו בצוות ההווי של פיקוד דרום.
באותה התקופה קרו במקביל שני שינויים מהותיים בחייו: האחת, היתה שהוריד את הכיפה, והשניה, שכמו בכל הקלאסיקות – אפשר לומר שמכאן הכל הפך היסטוריה: גולן החל לפתח במקביל מהר מאוד גם קריירה מוזיקלית ציבורית עניפה, ולהתפרסם.
"למעשה גדלתי בבית דתי ברמת גן. הרבה לפני שהתחלתי להופיע כזמר, הייתי עובר לפני התיבה בבית הכנסת ולמדתי לנגן בגיטרה. גם בקן בני עקיבא שרתי. זה היה אצלי בדם לשיר. מהכיפה נפרדתי בצבא", הוא מתאר בראיון לאתר מעריב.
בהמשך, צורף לציון צדוק, מי שהיה הזמר המשוחרר של להקת גייסות הדרום, ויחד הפכו ל"צמד דרום". הם הוציאו יחד תקליט ראשון, שכלל שיתוף פעולה עם יוצרים כמו נתן יונתן ואהוד מנור, במספר שירים שהפכו לקלאסיקות בתרבות הישראלית.
מאוחר יותר, הוציאו יחד גם אלבום שני, שלא הצליח לשחזר את הצלחתו של הראשון. אז התפרק הצמד, כשצדוק הודיע על החלטתו לעקור ללוס אנג'לס.
בחלוף השנים שעברו מאז, נישא גולן לנחמה, ציירת בעיסוקה, שהיתה יוצאת להקת פיקוד הצפון, ויחד החלו השניים במסע חיפוש אחר מהות ומשמעות בחיים. זו נמצאה לדבריו ביהדות. "נחמה התחילה בכך", הוא מתאר. "לרעיון לחזור בתשובה היא הגיעה בעקבות שיעורי קבלה שבהם השתתפה, ומשכה אותי אחריה וגם את בתנו קרן, בעוד ששירי העדיפה לפנות למסלול של שחקנית".
עבור גולן כאמור, לא היתה זו כאמור טבילת האש הראשונה בעולם היהדות, אלא יותר סוג של חזרה הביתה. ועדיין, במובן מסוים היה מדובר בנקודת מפנה משמעותית וחדשה בחייו. "חיפשנו משמעות לחיים, לאחר שחיינו חיים בוהמיים למדי. עד אז הסתובבתי בכל העולם, טעמתי מהכל והרגשתי מין ריקנות וחוסר סיפוק. ביהדות מצאתי כל מה שחיפשתי. מתברר שאין צורך להרחיק עד טיבט או עד הודו כדי למצוא משמעות עמוקה יותר. זה לא פשוט למי שלוקח על עצמו עול תורה ומצוות. ניסיתי כל מיני מסגרות, כולל שנה בישיבה ליטאית בבני ברק, וזה לא סיפק אותי", הוא מתאר.
בהמשך, הכיר את מי שהפך למורו ורבו, הרב ברוך אשל"ג, בנו של 'בעל הסולם', שהתגורר באותה העת בבני ברק. "קצרה היריעה מלתאר את האיש הזה שהיה ענק הרוח, הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר", נפעם גולן. "הוא לא קיבל לשיעורים שלו כאלה שלא עבדו, ובעצמו עבד בעבודות פשוטות כדי שראשו יהיה פנוי ללימודי קודש".
את תהליך ההתקרבות עצמו, למול ההתנתקות מעולם הבידור, הוא מתאר כמשהו הדרגתי, שלא החל ביום אחד. "זה החל ב־72', כשאבי נפטר והשאיר לי על הראש עסק בענף הדפוס. זה לא הלך עם עיסוק מלא כזמר. או זה, או זה. בחרתי מה שבחרתי, כשנהניתי ממערכת תומכת של חוזרים בתשובה כמוני בבית המדרש של הרב אשל"ג, מקום ממגנט למי שנכנס בשעריו, עם הרבה שמחה חסידית, ניגונים וריקודים. אני מקווה להוציא אלבום של הניגונים החסידיים האותנטיים משם".
כשנשאל האם מדובר בתחליף לקריירה המוזיקלית שהשאיר מאחור, עונה גולן כי "מדובר בפאזה אחרת. הגם שבכל מקרה מוזיקה זאת מוזיקה כשהיא מדברת ללב ולנשמה, ואני רואה בה האמנות הכי גבוהה והכי רוחנית. מצד שני, לא אכחיש שאהבתי את האדרנלין שבהופעות על הבמה ולקבל עם הפידבק מהקהל. כשיוצא לי להופיע ומקבלים אותי בחום, זה עושה לי איזה קווץ'. אבל אני נרגע מהר מזה. בגילי ברור שכבר לא אתרוצץ בהופעות ברחבי הארץ".
גולן מתאר, כי גם הטלוויזיה מצאה את עצמה בשלב כלשהו מחוץ לבית של בני הזוג, כשכיום הוא בעיקר מאזין לרדיו או מחפש את מבוקשו במחשב. מתוכניות כמו 'כוכב נולד' הוא סולד במיוחד. "הכל אינסטנט שם", הוא סבור. "זמרים טובים יכולים לתפוס הצלחה בלעדיהן. דוגמה מעולה לכך הוא קובי אפללו, זמר נהדר לדעתי, מעבר לזה אני מוכרח לומר שדי מצער לשמוע על זמרים שלא גומרים את החודש".
כיום, הוא מתעסק בעיקר בתפעול התנדבותי של אתר חסידות אשל"ג, ובעוד תחומים נוספים. ולא, הוא לא ממש מרוצה ממה שקורה כאן במדינה. "אני בהחלט לא מבסוט ממה שקורה כאן, עם כל ההתלהמות והשנאה. בפרט אני לא מבסוט מכך שראש הממשלה לא אומר לאומות העולם בנחישות ובאמונה 'הארץ הזאת שלנו', ככתוב בתורה".
לאחרונה, הפציע מחדש, כשלקח חלק באלבום לזכרה של שושנה דמארי. מבחינתו, עדיין לא מדובר בקאמבק. "שום קאמבק. בעצם, כל בוקר יש לי קאמבק כשאני קם לעבודת הבורא. די לי בהופעות עם הלהקה שלי במסגרת חסידות אשל"ג. ואם עד כה הקלטתי שיר פה שיר שם, נראה לי שאם קרן, ביתי, תפעל להוצאת אלבום שלנו, לא אסרב".