דרקונים ופיות: מהי הדרך הכי יעילה להסיר קעקוע מהעבר?

זה קרה די מזמן, אבל ממשיך ללוות אתכם עד עכשיו. החלטה שקיבלתם ברגע מסוים, שבעקבותיה החלטתם לקעקע על גופכם קעקוע כלשהו: שם של אדם יקר, תמונה של זמר מוערץ ואפילו סתם משפט חכם או ציור תמים לכאורה שאהבתם.

הסיבות לכך שונות: החל ממשובת נעורים, השפעה חברתית או סתם רצון להיראות "מגניב" בעיני החבר'ה.

בזמן שחלף מאז, הספקתם לעבור עם עצמכם לא מעט, ואם גם זכיתם להתקרב לאורה של היהדות - למדתם כבר שהתורה אוסרת באיסור חמור יצירת קעקועים מכל סוג שהוא על הגוף, או כפי שכתוב מפורשות: "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם" (ויקרא י"ט, כ"ח).

היום, הקעקוע ההוא מאז ממשיך להציק, להזכיר נשכחות שהייתם מעדיפים לשכוח, או להסגיר תקופה בעבר שכבר מזמן השארתם מאחור. אז מה עושים? כיום יש כבר מגוון פתרונות שפותחו להסרת קעקועים, בשיטות שונות. מהן אם כן ההשלכות של כל שיטה, והאם יש שיטה אחת מומלצת?

אז קודם קצת הסבר תיאורטי: קעקוע, הוא החדרה של פיגמנט צבע כלשהו, לשכבה התת עורית וקשירתו לחלבונים שם, עד שהוא הופך לחלק קבוע של ממש על הגוף, שנראה מבחוץ. החומרים שבהם משתמשים לצריבתו בעור הם כה חזקים, עד שהגוף לא יודע להיפטר מהם, ומשכך – הקעקוע נשאר על הגוף לצמיתות.

בניגוד למדינות אחרות, בהן נדרש שיקול דעת רב לפני ביצוע קעקוע או הגבלת גיל שמתירה להתקעקע רק מעל גיל 18 – בישראל, על פי חוק, דרושה הסכמת ההורים וליווי שלהם בעת ביצוע הקעקוע עד גיל 16, ומאז ועד בכלל – אפשר לומר שהשמיים הם הגבול.

קל לקעקע, קשה מאוד להוריד

אם הדרך ליצירת קעקוע היא פשוטה ולוקחת זמן קצר – הרי שההסרה שלו מורכבת ומסובכת בהרבה, ובמקרים רבים אינה נפטרת בטיפול אחד, ודורשת סדרה של טיפולים.

ד"ר מוניקה אלמן, היא רופאה דרמטולוגית, שמתעסקת בתחום ברשת מרפאות שפתחה, ומשכך מכירה אותו מקרוב מאוד. בראיון שקיימה עם אתר Ynet, פתחה את הנושא בהרחבה. לדבריה, "קעקוע הוא הנצחה של דבר ברמה רגשית עמוקה. לפעמים אנשים מקעקעים סביב כתם לידה או נקודות חן קיימות, ופתאום לא שלמים עם איך שהם נראים. הייתה לי אפילו מטופלת שבעלה איים לעזוב אותה בגלל קעקוע".

בדומה לכך, טוען גם פרופ' ירון הר-שי, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבתי החולים "כרמל" ו"לין" של שירותי בריאות כללית, בראיון עם אתר Ynet, כי "לעשות קעקועים זה קל, אבל להוריד אותם זה קשה מאוד. ההסרה תלויה גם בטכניקה שבה נעשה הקעקוע. במכונה הפיגמנט מוחדר בדרך כלל לעומק קבוע בעור, אך בקעקוע ידני יכולים להיות עומקים שונים, וככל שהפיגמנט עמוק יותר כך קשה להוציא אותו. בנוסף, ככל שהקעקוע נעשה בשטח גדול יותר ויש לו מספר צבעים גדול יותר - כך קשה יותר להסיר אותו".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

אז האם ניתן להבטיח את הסרתו המלאה של הקעקוע, ללא כל כתם או צלקת שיסגירו את זכרם? פרופ' הר-שי טוען שלא תמיד. "ראיתי מספר לא קטן של קעקועים שניסו להסיר אותם ונותרו כתמי צבע שהעידו על כך שהיה כאן קעקוע, אבל אי אפשר היה לזהות עוד את הציור. ההסרה היא לא פשוטה ועלולים להיות בה סיבוכים, לכן צריך לחשוב טוב טוב לפני שעושים קעקוע, ולעשות אותו במקום נסתר ככל האפשר".

גם ד"ר אלמן חושבת כמותו. "ברגע שאדם מקעקע את גופו אי אפשר לצפות לקבל בחזרה 100% עור חלק. לעור יש זיכרון, והוא זוכר לעתים דברים שלא בא לנו לזכור", היא מתארת. "טרנד הקעקועים היום עצום, אבל אין פתרונות זבנג וגמרנו. אם מגיע מישהו עם קעקוע על כל הגב, אי אפשר להאיץ את התהליך, וגם תוצאה מצוינת יכולה לכלול צלקות מסוימות או כתמים לבנים בעור".

כיום, השיטות העיקריות להסרת קעקוע, הן שיוף עור, ניתוח ולייזר. לכל אחת יתרונות וחסרונות – וכל אחת מתאימה להסרת קעקוע מסוג שונה, בהתאם לגודלו, מיקומו, וצבעיו.

שיטה ראשונה: ניתוח

מדובר בטיפול חד פעמי, שבמהלכו כורתים את הקעקוע מהעור, ותופרים את העור שנותר. התהליך, מוגדר כתהליך כירורגי לכל דבר, והוא כולל הרדמה מקומית. בסופו, נותרת צלקת, ומשכך, לדברי ד"ר אלמן הוא מותאם רק לקעקועים קטנים שנמצאים במקומות מוצנעים.

"כירורגיה תמיד מותירה צלקת", מסביר פרופ' הר-שי, "ולא תמיד אפשר להוציא בשלמות את הקעקוע. אם הוא גדול ואין מספיק עור כדי לכסות אותו - זו בעיה. במקרים כאלה אפשר להשתמש בשיטות כירורגיות קצת יותר מתוחכמות, כמו ניפוח העור הבריא סביב הצלקת, ואז מדובר בניתוח בשני שלבים. קשה לדעת מראש מי יזדקק לניתוח דווקא, אבל אם הקעקוע קטן מאוד ואפשר לחסל אותו בהליך אחד - עדיף בדרך כלל כך".

ד"ר אלמן מסכימה איתו. "לפעמים מדובר רק בנגע קטן", היא אומרת, "וכדי לסיים את התהליך בפעם אחת עדיף לעבור ניתוח. תישאר צלקת שתהפוך בסופו של דבר ללבנה. לפחות ב-10% מהבקשות להסרת קעקוע אני ממליצה על השיטה הכירורגית".

 שיטה שנייה: לייזר

הלייזר נמצא בשימוש הולך ומתרחב בשנים האחרונות לצרכים שונים, בהם הסרת שיער, הסרת משקפיים, וכן – גם הסרת קעקועים. הוא מסייע לפרק את הקשר של הפיגמנטים בתת העור, ומפריד אותם מהחלבונים, כך שניתן בעזרתו להסיר ולמחוק קעקועים. בנוסף, השיטה עשויה להתאים גם כתמי עור וצבע שונים, וכן איפור קבוע, אולם החיסרון הבולט שלו, הוא שלא כל צבע ניתן להסיר בעזרתו. כמו כן, על פי רוב, בקעקועים כהים התוצאה האסתטית טובה יותר.

"כדי לפרק את החיבור של הקעקוע בקרן לייזר צריך לדעת איזה סוג של צבע הוחדר לרקמה", מתארת ד"ר אלמן את התהליך. "יש סיכוי טוב יותר להסיר קעקועים בצבע כחול, ירוק כהה, שחור ואפור, משום שיכולת הפירוק שלהם והפרידה מהחלבון גבוהה יותר. לעומת זאת, קעקועים בצבע צהוב, אדום, לבן או ורוד יכולת הפירוק נמוכה יותר, כך שדווקא בקעקועים כהים התוצאה האסתטית טובה יותר מאשר בקעקועים בהירים".

תהליך ההסרה, כולל אלחוש של המקום, ומיד לאחריו מתבצעת הקרנה של לייזר על אזור הקעקוע, שמתיר את הקשר שבין החלבון לצבע. משך הטיפול אורך בין כמה דקות לשעה, תלוי בגודל הקעקוע, כשלמיקום הקעקוע עצמו אין כל משמעות בתהליך.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

לאחר מכן, נדרשים מספר שבועות לעור לשקם את עצמו משאריות הכוויה שנותרות מההליך, כך שבין טיפול לטיפול יש להמתין מינימום שישה שבועות. "העור לא אוהב שצורבים אותו", מסבירה ד"ר אלמן, "ודרוש זמן לשיקום עצמי של העור".

ומה באשר למספר הטיפולים? בדרך כלל דרושים בין חמישה לעשרה טיפולים, כשבתקופת תהליך ההסרה חלות מספר הגבלות על המטופל, בהן נאסרת החשיפה לשמש, או הסרת שיער לפני שהעור נרפא. "אסור לגרום לעור לכל תהליך דלקתי או רגישות נוספת שתעכב את תהליך הריפוי", מסבירה ד"ר אלמן.

לצד כל זאת, לטיפול בלייזר יש גם חסרונות. "לעתים אפשר להסיר רק את מרכז הקעקוע ולא את המסגרת, בגלל עומק הקעקוע וצבעיו", מתארת ד"ר אלמן. "במקרים מסוימים ייתכן גם שינוי בפיגמנטציה של העור והופעת כתמים לבנים שיטושטשו בשיזוף קליל טבעי. בכל מקרה, גם אם את הפעולה עצמה מבצעת אחות מיומנת, חייבים לוודא שישנו רופא בשטח, כיוון שמזריקים חומר מאלחש".

גם עלותו של טיפול מהסוג הזה אינה זולה במיוחד, ועשויה להגיע לכמה אלפי שקלים, כשהיא תלויה בעיקר בגודל הקעקוע.

שיטה שלישית: שיוף העור

כן כן, בדיוק כמו שזה נשמע. בשיטה הזו "משייפים" את העור באמצעות מקדחה, שמצוידת בנייר לטש עדין. המקדחה, מסירה שכבות של עור, לאחר שהיא עוברת על הקעקוע, ודורשת בין טיפול אחד לשלושה.

לכאורה נשמע קלאסי, אלא שד"ר אלמן מסתייגת ממנה מאוד. "זו טכנולוגיה ישנה, ולטעמי התוצאה האסתטית לא מספקת. אני לא מאמינה בדרך הזו, כיוון שהעור יכול להישאר מצולק מאוד, תלוי בצבע שלו, ורואים שעברה עליו טראומה. אין דרך חזרה מנזק כזה שנעשה לעור".

גם דעתו של פרופ' הר-שי אינה נוחה במיוחד מהרעיון. "האפשרות להשתמש בשיוף תלויה בעומק ההחדרה של הפיגמנט. אם מדובר בהחדרה שטחית מאוד יכול להיות שהשיוף יעזור, אבל שהשיוף עובר את הגבול בין האפידרמיס לדרמיס תיוותר צלקת. אם מדובר בקעקוע גדול יחסית - גם הצלקת תהיה גדולה".

הסרתם כבר קעקוע? חשוב שתדעו

לאחר הסרת קעקוע, העור רגיש במיוחד, ומשכך יש לפעול בהתאם:

1. אסור להשתזף - "ברגע שהשמש גורמת לשיזוף", אומר פרופ' הר-שי, "תאי הפיגמנט של העור עולים כלפי מעלה ועשויים גם להישאר שם. במצב כזה, במקום שאזור הצלקת יהיה חיוור יותר הוא הופך לכהה, וקשה מאוד לטפל בזה". כלומר, חשיפה לשמש אסורה במשך כחצי שנה, ואף מומלץ שימוש במסנני קרינה בין 30-15 SPF.

2.צלקת משגשגת – מספר חודשים לאחר הסרת הקעקוע, עשויה להתפתח מעין צלקת המורמת מהעור, שמחייבת טיפול. הצלקת, היא נוקשה ומגרדת, ועשויה להופיע לאחר הסרת הקעקוע, בכל שיטה שתבחרו.

אבל הכי מומלץ? לא לקעקע בכלל. כיום כבר ידוע כי קעקועים עשויים לגרום לסיבוכים רפואיים לא פשוטים. "יש גם אנשים שעלולים לגלות פתאום שהם אלרגיים לפיגמנט הצבע בקעקוע, ואז יסבלו מאלרגיה כל החיים. מוכרים לנו תיאורים של אנשים שנאלצו להיות מטופלים בסטרואידים בגלל אלרגיות קשות מאוד לקעקוע", מתאר פרופ' הר-שי. וזו עוד תגובה עדינה במיוחד. מחקרים כבר מראים כי קעקועים עשויים לגרום לעקרות, בעיות בפריון, פגיעה בעובר אצל נשים בתקופת ההיריון, ואפילו סרטן.

יחד עם זאת, למי שכבר עשה - יש גם גמ"חים. אחד מהם, הוא הגמ"ח של אסא פז, שמתמחה בתחום וגובה עלות סמלית במיוחד. לאלה מכם שזקוקים לו – נותר לנו רק לאחל בהצלחה.