המכתב שלא יישלח לעולם
"אבא, תודה ששמרת עליי בתוך ים הטירוף הזה, שלא אשתגע"
"תודה על הימים הכואבים, על ימי העוני. על הימים שלא היה חלב במקרר. על לילות החורף הקרים בהם לא נרדמתי בלילה. תודה על כל האנשים שהשפילו, שפגעו, שבזו, שלקחו. תודה השם על כל מה שכבר לא נשאר" – גיטה לוי במכתב מלא כאב – אבל מלא אמונה, שיחזק גם אתכם
- גיטה לוי (שם בדוי)
- פורסם כ"ח תמוז התשע"ו
האמת היא, שהתלבטתי רבות למי לכתוב את המכתב הזה. בסופו של דבר, יש כל כך הרבה אנשים להם הייתי רוצה לומר דברים, וכנראה שכבר לא אגיד. אבל מה יותר טוב מלשלוח מכתב ליקר מכולם, לקדוש ברוך הוא?
הקדוש ברוך הוא, אבא, יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לומר לך, ולפעמים הם נתקעים לי. אבל אתה מבין אותי גם ללא מילים. אתה יודע מה יש בתוכי ומה אני שומרת.
כל כך הרבה עברתי בחיי בכה מעט שנים. 22 שנה כמעט.
היה לי הכול, אבל בעצם לא היה לי כלום.
לעולם לא שאלתי אחר מעשייך, לעולם לא דרשתי תשובות לפסיקות שלך. תמיד האמנתי ועודי מאמינה, שאתה עושה בשבילי את הטוב ביותר. לא תמיד אני מבינה הכול. תמיד אהבתי להילחם, להתמרד. מי היה מאמין שיום יבוא ואמצא את עצמי עם חצאית וגרביונים 80 דנייר בחום הישראלי? מי היה מאמין שיום יבוא ואדע לצטט את פסוקי התהילים בעל פה?מי היה מאמין שאחליף את המסיבות והימים הפרועים בשבתות קדושות ומלאות אהבה?
יש אנשים שעדיין מסתכלים עקום, שעדיין לא מבינים איך עזבתי את כל "הטוב" הזה, אבל אני מבינה, אני יודעת וגם אתה יודע. מי הייתי באמת, ומה עשיתי. ורק אתה יודע איפה מצאת אותי, באיזה בוץ עמוק ומלוכלך הייתי. רק אתה יודע לאיפה נפלתי, וכמה קשה היה לי להגיע לאן שהגעתי היום. ואלפי ואלפי תודות, כל שנייה מחיי, לא יספיקו לי כדי להודות לך על כל החסדים והטובות שעשית עמדי. אני מברכת גם על הטובה, וגם על מה שכביכול נראה לנו כרע.
אני מודה לך השם על שנתת לי אבא במשך 18 שנה, שגידל אותי ואהב אותי בדרכו, אבל אהב. אני מודה לך גם על המקום שהוא נמצא בו עכשיו. על כך שהוא מצא את השקט והנחלה שלו, זו שלא הצליח למצוא פה בעולם. ומודה לך גם על כל הקשיים שהוא השאיר אחריו.
תודה על הימים הכואבים, על ימי העוני. על הימים שלא היה חלב במקרר. על לילות החורף הקרים בהם לא נרדמתי בלילה. תודה על כל האנשים שהשפילו, שפגעו, שבזו, שלקחו. תודה השם על כל מה שכבר לא נשאר.
תודה על הלילות הכואבים, על הסיוטים ועל הפחדים מהלא נודע. תודה ששמרת עליי שלא אשתגע בתוך הים של הטירוף. תודה על האימא שנתת לי שהייתה כל כך אבודה בתוך עולמה שלעולם לא טרחה לזכור אותי.
תודה השם על הכול: על הימים, על הלילות, על הצער, על הכאב, על השמחה, על הדמעות ועל התקווה. תודה השם על הכול. ובעיקר תודה על כך, שלמרות כולם ולמרות הכול אני עדיין כאן.
אוהבת אותך בכל כוחי,
הבת שלך.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור החדש של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>