המגירה הזו שאת מפחדת לפתוח? תתחילי דווקא איתה

סדר, סדר, סדר... כל אחת מאיתנו הנשים, מודעת למשמעות של המילה הזו. אז כשאת רווקה זה אולי קל לשמור על הבית מסודר ומצוחצח, אבל מה קורה כשאת ב"ה הופכת לאמא? כדי לחיות בבית נעים, כל אחד ואחת מבני הבית צריכים להשקיע זמן ומחשבה על הסדר והניקיון, אולם מאחר והתפקיד הזה מוטל בעיקר עלינו הנשים, אין ברירה – צריכים ללמוד איך לבצע אותו ביסודיות, באחריות והכי חשוב – בשמחה.

אז איך עושים את זה, וממה בדיוק מתחילים?

יפה שאלתן.

לפני שנגיע לזה, נציין שהחופש הגדול הוא הזדמנות נהדרת להעסיק את הילדים בתוך הבית – על ידי מבצע 'סדר וארגון'. תאמינו או לא, נשים יקרות, אבל עבור הילדים זו חוויה שיכולה להיות לא פחות משמחת ומלהיבה לילדים, מאשר כל פעילות אחרת שעושים בחופש. ולמה לנו לחכות עד ערב פסח, עם כל הלחץ של הבישולים וההכנות, כשאפשר להתחיל לסדר כבר עכשיו?

עליכן לזכור שילד שמגיע מבית מסודר – הראש שלו מסודר, וכשהראש 'מסודר' גם ההתנהגות רגועה יותר. וכאמא לעשרה ילדים, תאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת: ילד שיש לו שולחן עבודה מסודר, שהוא יודע איפה כל דבר נמצא בו – קל לו יותר להתרכז בלימודים, והוא ממילא יהיה תלמיד הרבה יותר טוב, וילד יותר רגוע. לעומת זאת, ילדים שחיים בבאלאגן, מיד רואים את זה עליהם: הם מתרוצצים הרבה, לא נינוחים. ההתרוצצות הזו מעידה על בלאגן פנימי, שמושפע מבלאגן חיצוני, ולכן, כשאת מלמדת אותם סדר, את בעצם 'מארגנת' להם את החיים.  

כשמסדרים ביחד עם הילדים, חשוב ללמד אותם (ולא פחות מזה, את עצמנו) – שאפשר לזרוק דברים לפח. אפילו ספרי לימוד משומשים וממוצים, וחפצים 'חשובים' שחיכו כל השנה כדי שיעשו איתם משהו, אפשר כבר להיפרד מהם יפה לשלום. כי הכלל הוא שאם לא עשינו איתם כלום עד עכשיו, גם לא נעשה איתם כלום בעתיד, ולכן חבל על המקום שהם תופסים.

ואם כבר מדברים על לתפוס מקום – האם יש לכן מושג כמה דברים שאנחנו בטוחות שאין לנו,  'שוכבים' אצלנו בכל מיני מקומות נסתרים בבית? כמה פעמים בזבזנו כסף לחינם, על דברים שיש לנו אותם 'איפשהו', אבל בכלל שכחנו מקיומם? לא חבל על כל הכסף הזה, שמתבזבז לריק? לא תאמיני כמה דברים יקרי ערך כאלה שמשוועים להימצא, יש לך ממש 'מתחת לאף'.

ולא רק על האישה מוטלת מלאכת הסדר, אלא על כל מי שחי בבית. עלינו לשאול את עצמנו: "האם טוב לנו איפה שאנחנו חיים?". אם התשובה חיובית, קרוב לוודאי שלא נעשה שום שינוי מהותי בצורת החיים שלנו. לאנשים כאלה, מצטערת, אבל אין לי דרך לעזור.

אני כאן כדי לעזור למי שיודעת שהיא צריכה ללמוד איך להתמודד עם סדר וארגון, ואף מוכנה להשקיע בלימוד הזה. יש נשים שתופסות את הסדר כדבר מאיים, ולכן דוחות אותו בלי סוף. זה יכול להיות אפילו מגירה קטנה בבית שאת מפחדת לפתוח, מפחדת להתחיל לסדר אותה. אבל עצתי לך היא, להתחיל דווקא במגירה הקטנה הזו, שאת כל כך דוחה את ה'מפגש' עמה.

מדוע?

כי כשמתחילים עם מה שהכי לא אוהבים, עם מה שהכי קשה לנו – אנחנו מצמצמים פערי עומס, וכשנגיע למה שאנחנו כן אוהבים לעשות, העבודה ממילא תזרום הרבה יותר מהר. השאלה הראשונה שעלייך לשאול את עצמך לפני שאת מתחילה לסדר, היא: "מהו הדבר שהכי מפריע לי כרגע? האם זה המגירות במטבח, הילקוטים של הילדים, או אולי ארונות הבגדים?".

ומשם תתחילי.

ממה שהכי 'בוער' בך עכשיו. כי כשזה יהיה כבר מאחורייך, תופתעי לגלות כמה נפלא את מרגישה – בזכות צעד אחד קטן שעשית.

בהצלחה!