הגבול לפניך, כיצד תשמרי עליו?

השחיקה היומיומית גורמת לך לפזול החוצה. היכן תמצאי את הסיפוק הפנימי?

"זאת תהיה לכם הארץ. לגבולותיה סביב. לומר לך, מן הגבולין הללו ולפנים. המצוות נוהגות" (רש"י)

שק הגלות על גבך. את עוברת ממקום למקום. ולא מוצאת לך מקום. מקל הנדודים בידיך, לא מקל על הרגשתך. פה ושם, נפשך נמלטת לעיר מקלט דמויה או אמיתית. אפילו שאף לא אחד רודף אחריך. ויום אחד זה קורה. קיבלת בירושה או במאמץ את נחלתך. את חלקת האלוקים הפרטית שלך. קווי גבול אדומים סומנו מסביבה. כולך מאושרת עד אין קץ. שמחה ברוגע, שהיציבות מקנה לחייך. עד אשר נשמתך מתרגלת. אט אט, דועך בך הסיפוק הפנימי. ולפתע הגבולות הכל כך ברורים. מתחילים להיטשטש מול עיניך.  פתאום, את רוצה לקפוץ מעבר לגדר. בלי שתדעי על התהום העמוקה, שנמצאת מאחוריו. נצנוצי אורות כוזבים, קורצים לך מבחוץ. כשעדיין לא גילית על גרגירי הזהב. המתחבאים בין רגבי חול אדמתך.

1. חיזוק גדר הביטחון שלך, הוא הערובה לשמירה על בני ביתך. באחד ממסעות המדבר, הגיעו לאלוש. ומדוע נקרא כך? כי שם קיבלו את המן. בזכות שרה שנכתב עליה. לושי ועשי עוגות. כשאירחה את המלאכים. (בעל הטורים) כשאת נצמדת לגבולות ההלכה. הם אלה המגינים והמסייעים לצאצאיך. עוד יסופר, על אישה שהחליטה לשמור על טהרה. בלילה בו התחילה לקיים המצווה לראשונה. ניצל בנה המשרת בצבא. מכדור תועה של חברו. יצבי את חומות ביתך, למען יסוככו עליך. ועל ילדייך, מחיצי אויב.

2. תמיד טוב, שיש אחראים על חלוקת המתחם. בין הנחלות השונות. אשר ינחלו לכם. בשבילכם, כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו. ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים. ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון. (רש"י) בים, תוחמים המצילים את מרחב השחייה. בעזרת עמודים התקועים בקרקע. את מקפידה להישמע להוראות. כדי שלא תיסחפי חלילה. במים שאין להם סוף. כך בבירור הגבולות הרוחניים. התייעצי באנשים בעלי סמכות תורנית. בחוכמתם, יוכלו למנוע ממך, סחף עתידי.

3. דווקא, כשחומות חייך מתערערים. את מתחילה להבין את חשיבותם. הרוצח בשוגג, לא הפנים את ערכם של גבולות. אולי הוא אמר, שלו זה לא יקרה. כי כל שוגג, צד חיובא הוא. שהיה לו להעלות על דעתו. לבל תבוא תקלה על ידו. (אור החיים שמות) מאימת גואל הדם, הוא גולה לעיר מקלט. שם הוא קולט, את המשמעות הנוראה של חיים ללא גבולות. שהרי עכשיו, הוא יצטרך להמתין בה. ללא זמן קצוב, וללא גבול. עד לפטירתו של הכהן הגדול. האחריות בידיך. קחי אותה.

4. הקירבה לקצה, תמיד מזכירה לך. להביט שוב, אל חצרך פנימה. ה' מאתגר את בנות צלפחד. מצד אחד, קחנה את הטוב בעיניכם. ומצד שני ,שיהיה רק מתוך שבטיכם. והן אכן חיפשו ומצאו. בני דודיהן היו ההגונים להם. (בעל הטורים) לפני שאת תרה, אחר אוצרות מדומים בחוץ. חפשי אחר מרבצי הזהב שבחלקתך.

יהי רצון, שלא תנדדי יותר. וגבולותיך ישמרו בגאוה ובאהבה. והחלקה הפרטית שלך. אשר נתן עבורך האלוקים לנחלה. תאיר לך פניה, ותשמחי בה בכל עת.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה

יעל עט לוי היא מרצה ויוצרת. כתובת המייל - 8400398@gmail.com