ראש הישיבה נאלץ להתבזות ולחזור על התפילה לעיני כל תלמידיו

"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת וכו' והובא אל הכהן" (ויקרא, י"ג ב')

ובספר 'מושב זקנים' כתב: "יוכיחו ויגלה קלונו ברבים, שמא מחמת החרפה והכלימה ישוב מחטאו ויטהר"

בימי השבעה של הגאון הצדיק רבי מרדכי רימר זצ"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת טשיבין ומחותנו של ייבדל לחיים מרן הגרי"ש אלישיב, סיפר הבן, הגאון רבי בנימין רימר, מעשה מופלא שיש בו לקח מוסרי רב.

לפני עשרות שנים אמר הגר"מ רימר שיחה בישיבה על כך שאסור ליהודי להתבייש מפני המלעיגים עליו, ובתוך הדברים הדגיש שגם אצל בחור ישיבה שייכת ההלכה הזו של 'ואל ייבוש' ואף נתן דוגמא לכך.

יש מקרים שבחור שוכח לומר 'יעלה ויבוא' בתפילה וצריך לחזור שוב על כל השמונה-עשרה. אבל, יש בחורים שאולי מתביישים לעשות זאת שהרי בכך הם מצביעים על עצמם, בפני כל חבריהם, כמי שלא כיוונו בעת התפילה, "ולכן דעו לכם בחורים, אמר המשגיח זצ"ל, שאסור להתבייש מפני המלעיגים עליכם אלא תחזרו על התפילה".

בגמר השיחה יצא אחד הבחורים מהיכל הישיבה והרהר בליבו שדבריו של המשגיח היו פשוטים, ולא היה צורך להקדיש להם שיחה מיוחדת.

עברו למעלה משלושים שנה מאז אותה שיחה מוסרית בישיבת טשיבין והבחור ההוא הפך לאחד מראשי הישיבות החשובות באמריקה. בעת ההספד שנערך בראש חודש כסלו תש"ס להגה"צ רבי נתן וכטפויגל, מנהלה הרוחני של ישיבת ליקוואד, ניקרא אותו ראש ישיבה אחר כבוד להספיד את המשגיח.

כיוון שהישיבה ההיא ממוקמת הרחק מליקוואד התכונן ראש הישיבה להגיע להספד בטיסה. לפני הזמן המיועד לטיסה - אליה הצטרפו רבים מבני הישיבה - התפלל מנחה בישיבתו, כשהרכב שהיה אמור להובילו לשדה התעופה כבר עמד מוכן בחוץ.

ראש הישיבה עומד בתפילתו ו... שוכח לומר יעלה ויבוא.

לפתע פתאום עלתה בזכרונו השיחה ההיא של המשגיח וראה עד כמה צדקו דבריו, שהרי עכשיו הוא נאלץ להתבזות לפני ציבור גדול שהמתין לו כדי להגיע לטיסה בנמל התעופה, והכל יראו שהוא עומד ומתפלל שוב שמונה עשרה.

כתלמידו של הגר"מ רימר זצ"ל, לא עשה ראש הישיבה חשבונות כאלה בנפשו, ונעמד להתפלל שמונה-עשרה בשנית. יתירה מכך. הוא סיפר לכל הנוכחים דברים כהווייתם תוך שהוא חוזר על דבריו של המשגיח.

ולכאורה, מדוע נאלץ ראש הישיבה להתפלל שנית בהיכל הישיבה? הלא עמדו בפניו דרכים שונות שבאמצעותן יכול היה להימלט מאותה בושה וכלימה, כמו למשל להתפלל במונית בדרך לשדה התעופה, שבכך יוצאים בכך ידי חובת תפילה, ומי אמר לו לבזות עצמו בעיני תלמידיו?

כשסיפרתי את הדברים לגיסי הגר"ח קנייבסקי אמר לי שבוודאי עשה טוב בכך שבייש את עצמו, והביא כראייה את הגמרא (סוטה, דף ל"ב עמוד ב') האומרת שכדאי וכדאי לו לאדם שיבייש את עצמו כדי שבכך יתכפר חטאו.