הגביר שסירב להכניס את הגר"י קמינצקי לביתו

"בזאת יבא אהרן אל הקדש" (ויקרא ט"ז ג')

כיצד יכול אדם להגיע למצב שבו תהיינה לו רוב זכויות? הרי כולנו מלאים בעוונות ובחטאים, ואין אתנו יודע עד מה. האם קיימת אפשרות שגם אנחנו, בדור שפל שכזה, נעפיל לדרגה כזו?

לפי הביאור המופלא של הגרב"צ אבא שאול זצ"ל אפשרות זו קיימת בהחלט. המדרש בויקרא רבה (פרשה כ"א ד"ה "בזאת יבוא") אומר: "בזאת יבוא אהרן, זה שאמר הכתוב (משלי, פרק כ"ד פסוק ו') כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. ר' נתן ור' אחא בשם ר' סימון אמר אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות", וכו'.

הפירוש הפשוט ב'חבילות של מצוות' הוא שאם עשה אדם הרבה עבירות, יעשה כנגדן הרבה מצוות ובזה יינצל מן העונש. ראש ישיבת פורת יוסף, בספרו החדש, "אור לציון", מפרש אחרת.

יש מצווה, אמר רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בשיחתו לבני הישיבה, שהיא מכילה חבילה גדולה של מצוות, והעושה אותה זוכה ברגע קט למזוודה עצומה בממדיה עד שאי אפשר להעריך את שוויה וערכה.

וכן חלילה להיפך. יש עבירה, שבמבט שיטחי מצטיירת בעינינו כדבר קל אך במציאות היא מכילה בתוכה חבילה של עבירות, ולכן אומר המדרש שאדם שעשה עבירה שכזו, שיש בה חבילה של עבירות, יעשה כנגדן חבילה של מצוות.

הגרב"צ אבא שאול בסיפרו נותן כמה דוגמאות לכך. גם הרב מרא דאתרא הוסיף דוגמאות ל'חבילה' זו.

כל התחנונים לא הועילו

מרן הגר"י קמינצקי זצ"ל, ראש ישיבת "תורה ודעת", סיפר מעשה שאירע עימו בצעירותו. היה זה בתקופת מלחמת העולם הראשונה כאשר הגר"י נימלט יחד עם זוגתו הרבנית מאימת הצוררים והגיעו לכפר נידח שבו התגוררו רק שני יהודים.

הקור בחוץ היה איום ונורא. שלגים השתוללו ורוחות זעף נשבו בסערה רבתי, ובני האדם ששהו באותה עת בחוץ היו עלולים להינזק מבחינה בריאותית ולהגיע עד למצב של פיקוח נפש.

בפאתי הכפר ניצב אחד הבתים המפוארים ביותר ביישוב שהיה בבעלותו של גביר יהודי. התדפקו בני הזוג על הדלת והיו בטוחים שיתקבלו שם בלבביות רבה ויוכנסו אחר כבוד אל תוך הבית החמים. לתדהמתם כי רבה סירב בעל הבית לקבלם ולא הועילו כל תחנוניו של רבי יעקב.

בעל הבית מיאן לשמוע. "לא אכניס אתכם לביתי", אמר.

כשראה האורח הדגול שאין עם מי לדבר, ביקש ממנו רחמים שמאחר שאשתו נתונה ממש בפיקוח נפש מחמת הקור, יואיל בטובו להתיר לה להיכנס תחת הגג שבחצר כדי שגשמי הזעף לא יסכנו את חייה. לבקשה זו ניאות בעל הבית.

כשוך הסערה המשיכו רבי יעקב ואשתו לישיבת סלבודקה ושהו שם בימים הנוראים. והנה, בקריאת התורה מבחין הגר"י קמינצקי שראש הישיבה אומר לגבאי שייתן עלייה ל...גביר ההוא שהתייחס אליהם באכזריות רבה וסירב להכניסם לביתו בגשם.

ניגש הרב קמינצקי לראש הישיבה וביקש ממנו שיסביר לו כיצד הוא נותן עלייה לרשע-מרושע שכזה, תוך שהוא מתאר בפניו מה עולל להם. ראש הישיבה ביקש ממנו להתאזר בסבלנות עד תום התפילה ואז יסביר לו בדיוק מה קרה.

לאחר התפילה הרגיע ראש הישיבה את הרב קמינצקי והטעים באוזניו שהגביר ההוא אינו רשע כלל ועיקר ומידת האכזריות אינה טבועה בו. הוא אפילו איכסן מרצונו את כל ישיבת סלבודקה בביתו. הסיבה לסירובו להכניס אורחים היא שכמה ימים לפני בואו של הרב קמינצקי שהה עובר-אורח בביתו וגנב לו חפצים רבים עד שהותירו נקי מנכסיו.

"כשהגעת אליו באותו יום גשום, היה זה ממש לאחר אותה גניבה, וליבו היה עדיין חם בקירבו ולכן החליט שלא לקבל אורחים אלא אם כן הוא מכיר אותם אישית", הסביר ראש הישיבה.

מצמרר

הבה נתבונן. איזה עונש יקבל אותו גנב שרוקן את נכסיו של הגביר? פשוט וברור הוא שלא יענישו אותו רק על גניבה, אלא על רציחה! הרי בגללו לא רצה הגביר להכניס את הגר"י ואשתו הביתה, עד שכמעט קפאו למוות.

עבירה כזו קרויה בשם המצמרר 'חבילות של עבירות'. אדם עושה עבירה אחת, תהיה קלה ככל שתהיה, אבל יש מיקרים שהיא עלולה לגרור אחריה תוצאות איומות שאין איומות מהן.

ומי שעשה חבילות של עבירות כאלו, תקנתו היא שישתדל לעשות חבילות של מצוות. אם אדם עושה תעמולה למצווה, משכנע יהודים שלא לדבר בעת התפילה, שלא לדבר לשון הרע, וכדומה, הרי כל התוצאות שתיגרמנה מכך יהיו על חשבונו ולזכותו.