בעל בית הדפוס הראשון בבני ברק מסייע למתחרה שלו

"קדשים תהיו" (ויקרא, י"ט ב')

דרכים רבות יש להפצת אור הקדושה בין באי עולם. יש כאלה העושים זאת בְּאור תורתם, בעמל תורתם עליה הם מקיזים חלבם ודמם, ויש המפיצים קדושה ע"י מעשי חסד.

הבה נישמע סיפור על יהודי שידע כיצד להפיץ קדושה. יהודי זה, הרב שלמה כהן זצ"ל שמו, שהיה בין ראשוני העיר בני ברק החזיק בית דפוס בעיר, והתפרנס הימנו בכבוד רב. בימים ההם עדיין לא היה ענף הדפוס מפותח כל כך, ולמיודענו לא היו מתחרים בשטח זה. לקוחותיו הגיעו מכל האיזור והעסק פרח ושיגשג למאוד.

לימים, הגיע יהודי נוסף, ופתח בית דפוס במרחק של מטרים ספורים מהעסק הראשון. בני המשפחה של בעל בית הדפוס הוותיק רגזו מאוד על האיש שהעז לחדור לתחומם, אבל אביהם לא די שלא התרגז כמותם, אלא כאשר ניכנס בעל בית הדפוס החדש לעבודתו קידמו בברכת שלום עליכם לבבית, ואמר לו במאור פנים:

"אתה הרי דייר חדש באיזור, ובוודאי אינך יודע כיצד להשיג לקוחות למסחרך, בוא ואתן לך רשימת לקוחות", אמר, והחל לפרוס לפניו רשימה גדולה של לקוחות שעבדו אתו עד עתה, תוך שהוא אומר לו בלבביות מרובה שהוא מתיר לו לסחור עמם.

"ולהשתמש במכונות הדפוס אתה יודע"? המשיך לשאול. "אם לא, בוא ואלמדך את המלאכה כדי שתוכל לבצע את ההזמנות שתגענה אליך כיאות"... היהודי הצדיק הזה לא היה רק איש דברים. מיד לאחר קבלת הפנים הכל כך נדירה, ישב במשך שעה ארוכה עם בעל בית הדפוס החדש והִדְגים בפניו את הפעלת המכונות על הצד היותר טוב.

בני משפחתו של הראשון המה ראו כן תמהו על הנהגתו זו, וישאלו את אביהם: שלא ניסית לפגוע בו ולהזיק לו - עוד יכולים אנו להבין, אך תַּראה לנו היכן כתוב בתורה שצריכים לסייע בידי המתחרה שלך ביד נדיבה שכזו?

ויען להם אביהם:

בדבר אחד גם אתם מודים: הפרנסה נקבעת לאדם מן שמיא ואף אחד אינו יכול לנגוע במוכן לחבירו אפילו כמלוא נימה, וא"כ זה פשוט שבכל הפעולות שעשיתי ופעלתי למענו לא פגעתי במה שקצבו לי. לא כן?

אלא מאי, הכל יודעים את הדבר הפשוט הזה, אבל לא מרגישים זאת במוחש. והחוכמה היא לא רק לדעת את זה, אלא גם לִחְיות לפי רוח הדברים.

ובעל בית הדפוס הוותיק המשיך ואמר לבניו: "הרי טורַח הפרנסה היא קללה לאדם. אילו לא חָטא אדם הראשון היינו זוכים לישב כל ימינו על התורה ועל העבודה, וכעת שלא זכינו לכך, אנו נאלצים להתייגע בקללה זו. אבל אם באה לידי הזדמנות-פז לפרוק ממני חלק מהקללה, ולישב וללמוד יותר - וכי לא אעשה זאת בשמחה רבה? וכי אין לנו לחם לאכול ובגד ללבוש"?

אדם שכזה, הוסיף הרב, גמל חסד לא רק עם זולתו. במעשהו הנאצל הפיץ מעטה של קדושה בעולם כולו.