אמנות הנאמנות: דיסני לא המציאו את זה, היהדות היתה שם קודם

יום חמישי, הוא יום מבשר גאולה. הוא-הוא הערב שבת שלי. ההכנה לקבל את המקדש. והוא נאמן החמישי הזה, כי כשפונה לאל מלך נאמן שלי, אני מבקשת המחשה. משהו שיעיד על דרך. על ביחד. משהו שיתחום אותי מבעד למחסור בשקט, שכל כך אופייני בהליכה לגאולה: אמנות הנאמנות.

ראש חודש אב לנצח ילווה בגינוניי תחילת הגאולה, שכן לפני השיברון שמביא עימו נצח, יש ירידה. סמנטיקה. כי בפועל זה ציר שעובר כחוט השני בין להיגאל ולבין סתם לרצות להיגאל. חסרה הפעולה. כזה פשוט. וכמה שזה מוכר לי.. את כבר רואה את הפתח, את האור. רק אל תביטי לאחור – הבריחה מסדום. רק תקפצי למים - הבריחה ממצרים. רק תטפסי על גדר - הבריחה מסוביבור. רק תוסיפי לך גדר - הבריחה מתל-אביב. רק. ומה קיבלנו? פחד. הפחד מנאמנות לעצמנו. והוא רק ממהר אלינו. ישמח לפתוח עוד שיברון עטוף תווים אילמים. צווחים, עם חריפות בפה. והנזקים לעיניים, נשמרים במרתפי המוח עדלאידע. ממיסים את הלב השיכור ומחזירים בחיש למסלול המוכר והממכר. מסלול שהבריחה ממנו נובעת מבחירה של רגע. רגע שלא תמיד בא שנית אם נרדמים בהקיץ של דיסני ומפסידים נצח.

ודיסני עושים את זה טוב. אפילו טוב יותר מהוליווד. "מחיים". מציירים שקרים שמגלים לנו מי אנחנו היינו רוצים להיות ב"אין עולם" הזה. וחשבתי איך יכול להיות הדבר, שכן הכל מתחיל בראש והראש הוא תמיד יהודי. אם אסק שמיים - שם אתה. ואציעה שאול - הנך. והיכן אני וראשי מונחים? בעננים. מבקשת שלמות גויית? חלילה. מבקשת את ירושלים לא עוד שבויה. לא עוד בודדה. לא עוד אני.

כי מציון תצא האהבה

והרי החדשות - המודל לתסריט הוא בכלל שלנו. בתורה הקדושה. לא שטיח של אלדין ולא נעליים, אם כי בקבלה לזה האשה משולה, ויפה ההתבוננות בעומק הנסתר על הנגלה.

אז נסו לדמיין: 7 שנים שאדם נקרע בשמש בעבודת פרך בשביל בית החלומות שלו. 7 שנים שלימות. מפנטז ועמל בכיף כי יש חלום והוא מתקרב. והוא חתם על זה. ב-14 עותקים. והיו עדים והכל. וזה לכשעצמו ממריץ. ואז ביום המיוחל עת קבלת המפתח, אומרים לו: "שומע, יש טוויסט בעלילה: קבל רק את הממ"ד". מצלמה נסתרת מישהו?

אחרי שהחמצן והדופק הושגו מחדש, מגישים לו – "רוצה את כל הבית? באמת רוצה? אתה נאמן לרצון המקורי שלך? אין בעיה. תתאמץ. תשקיע יותר. גם אם יש מכשול קטן בדרך. זה אך עיקול בשביל.  7 שנים נוספות לא יעשו את ההבדל."

(צילום: shutterstock)

7 שנים נוספות. קולטים? כמה כוח יש לו לאדם כשהוא נאמן לעצמו. ועכשיו תשנו את התפאורה. דמיינו שזה גבר שלא מוותר על זו שקידש והבדיל מכל השאר כמו עמו ישראל. רוצה ונאמן לה ורק לה גם כשזורקים עליו אבנים. העיקר היא ויהי מה. תמיד היא לנגד עיניו. רומנטי? יהודי! לא מוריד נאמנות מרצונו המקורי עוד מששת ימי בראשית, אף לא פעם. וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ (בראשית כ"ט כ'). יעקב ורחל, הם מהווים לנו מקור להשראה.

מחכה לו שיבוא ויציל אותך מכל המכשפות והשדים

פעם ראשונה בעודי קוראת את אוצר המדרשים (אייזנשטיין) על חולדה ובור, נזכרתי בדמעות מה שם המשחק. וזה עולה לי בגרון כל אות מחדש: נאמנות. להשם. לעצמי. ולו. כשיבוא.

פירוש רש"י בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח, עמוד א, דיבור המתחיל "מחולדה ובור" | מילון הערוך, ערך חלד.

מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה (נערה) שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבֵית אָבִיהָ,

וְהָיְתָה יְפַת תֹּאַר וּמְקֻשֶּׁטֶת כֶּסֶף וְזָהָב.

תָּעֲתָה בַּדֶּרֶךְ וְהָלְכָה בְּלֹא יִשּׁוּב.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה לַחֲצִי הַיּוֹם צָמְאָה וְלֹא הָיוּ לָהּ מַיִם.

רָאֲתָה בְּאֵר וְחֶבֶל שֶׁל דְּלִי תָּלוּי עָלֶיהָ.

אָחֲזָה בַּחֶבֶל וְנִשְׁתַּלְשְׁלָה וְיָרְדָה.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתְתָה בִּקְּשָׁה לַעֲלוֹת וְלֹא יָכְלָה.

הָיְתָה בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת.

עָבַר עָלֶיהָ בָּחוּר אֶחָד וְשָׁמַע קוֹלָהּ.

עָמַד עַל הַבְּאֵר וְהֵצִיץ בָּהּ.

אָמַר לָהּ: מִי אַתְּ, מִבְּנֵי אָדָם אוֹ מִן הָרוּחוֹת?

אָמְרָה לוֹ: מִבְּנֵי אָדָם אֲנִי.

אָמַר לָהּ: מָה טִיבֵךְ?

סִפְּרָה לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה.

אָמַר לָהּ: אִם אֲנִי מַעֲלֵךְ תִּנָּשְׂאִי לִי?

אָמְרָה לוֹ: הֵן.

הֶעֱלָהּ.

בִּקֵּשׁ לִזָּקֵק לָהּ מִיָּד.

אָמְרָה לוֹ: מֵאֵיזֶה עַם אַתָּה?

אָמַר לָהּ: מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי וּמִמָּקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי וְכֹהֵן.

אָמְרָה לוֹ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בְּךָ וְקִדֶּשְׁךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כִּבְהֵמָה בְּלֹא כְּתֻבָּה וּבְלֹא קִדּוּשִׁין? בוֹא אַחֲרַי אֵצֶל אָבִי וְאִמִּי שֶׁהֵם מִמִּשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית, גְּדוֹלִים וּמְיֻחָסִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי מִתְאָרֶסֶת לְךָ.

נָתְנוּ אֱמוּנָתָם זֶה לָזוֹ וְזוֹ לָזֶה.

אָמְרָה: מִי מֵעִיד?

הָיְתָה חֻלְדָּה אַחַת עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדָּם.

אָמְרָה לוֹ: חֻלְדָּה זוֹ וּבוֹר זֶה עֵדִים בַּדָּבָר.

הָלְכוּ כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ.

אוֹתָהּ הָרִיבָה עָמְדָה בֶּאֱמוּנָתָהּ,

וְכָל מִי שֶׁהָיָה תּוֹבְעָהּ הָיְתָה מְמָאֶנֶת,

וְכֵיוָן שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ הִתְחִילָה לִנְהֹג עַצְמָהּ נִכְפֵּית וּמְקָרַעַת בְּגָדֶיהָ וּבִגְדֵי כָּל מִי שֶׁהָיָה נוֹגֵעַ בָּהּ,

עַד שֶׁנִּמְנְעוּ בְּנֵי אָדָם מִמֶּנָּה;

וְהוּא, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעִירוֹ, עָבַר עַל אֱמוּנָתוֹ וְנָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹלִיד שְׁנֵי בָּנִים.

אֶחָד נָפַל לְבוֹר וָמֵת,

וְאֶחָד נְשָׁכַתּוּ חֻלְדָּה וָמֵת.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מָה מַעֲשֶׂה הוּא זֶה, שֶׁבָּנֵינוּ מֵתִים בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה?

אָמַר לָהּ: כָּךְ וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה.

נִתְגָרְשָׁה מִמֶּנּוּ,

אָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֵצֶל חֶלְקְךָ שֶׁנָּתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הָלַךְ וְשָׁאַל בְּעִירָהּ.

אָמְרוּ לוֹ: נִכְפֵּית הִיא, כָּל מִי שֶׁתּוֹבְעָהּ כָּךְ וְכָךְ עוֹשָׂה לוֹ.

הָלַךְ אֵצֶל אָבִיהָ, פֵּרַשׁ לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה

וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מְקַבֵּל כָּל מוּם שֶׁבָּהּ.

הֶעֱמִיד עָלָיו עֵדִים.

בָּא אֶצְלָהּ, הִתְחִילָה לַעֲשׂוֹת כְּמִנְהָגָהּ.

סִפֵּר לָהּ מַעֲשֵׂה חֻלְדָּה וּבוֹר.

אָמְרָה לוֹ: אַף אֲנִי בֶּאֱמוּנָתִי עָמַדְתִּי.

מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ וְנִשֵּׂאת לוֹ, וְזָכוּ לְבָנִים וְלִנְכָסִים הַרְבֵּה

וְעָלֶיהָ אָמַר הַכָּתוּב: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ" (יום חמישי - תהילים קא, ו)

כי מי שנאמן, יאמין גם בחולדה ובור – כי בעצם, הוא מאמין בהקדוש ברוך הוא!

הטורים מוקדשים לעילוי נשמת ר' דוּוִיד בן שלמה יעקב שווארץ זצ"ל

לתגובות, הצעות, שירים ודברים שבקדושה לאוריין יסכה רייס: hashemonly@gmail.com (לנשים בלבד!!!)

רוצים להזמין את אוריין יסכה רייס לערב נשי מרגש בביתכן? (ללא תשלום). חייגו לטל' 073-2221290 או במייל  aviva@htv.co.il