מתי אסור להאמין לאנשים?

א. הַגְּמָרָא בְמַסֶּכֶת מְגִלָּה דַּף ו' אוֹמֶרֶת: "אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - תַּאֲמִין לוֹ, אַךְ אִם יֹאמַר לְךָ: לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין לוֹ". הַיּוֹם, מְנַסִּים לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה בְקַלּוּת עַל יְדֵי לְחִיצַת כַּפְתּוֹר - וְזוֹ טָעוּת!! דְּבָרִים שֶׁנִּקְנִים לְלֹא עָמָל וְטֹרַח הוֹלְכִים לְאִבּוּד מַהֵר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַפִּתְגָּם: "מָה שֶׁבָּא בְקַלּוּת - הוֹלֵךְ בְּקַלּוּת". אוּלָם, כְּדֵי לְהַשִּׂיג דָּבָר עֶרְכִּי חַיָּבִים לְהִתְאַמֵּץ בִּשְׁבִילוֹ. לְעִתִּים הַמַּאֲמָץ מַכְבִּיד עַל הָאָדָם וְגוֹרֵם לוֹ אִי נְעִימוּת מְסֻיֶּמֶת, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כְּשֶׁהַמַּטָּרָה מֻשֶּׂגֶת רוֹאִים שֶׁהַמַּאֲמָץ הִשְׁתַּלֵּם.

ב. לִפְנֵי 1948 שָׁנָה נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי וְעַם יִשְׂרָאֵל הִתְפַּזֵּר בַּגָּלוּת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן גָּלוּתֵינוּ הַגּוֹיִים רָדוּ בָנוּ, טָבְחוּ בָנוּ וּפָגְעוּ בָנוּ בְכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית וְעַד הַיּוֹם עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ. בְּכָל יוֹם אָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְיַחֲלִים לָרֶגַע הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ יָבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאֲלֵנוּ, וְיִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי בְהַר הַבָּיִת בִּירוּשָׁלַיִם וְקֶרֶן יִשְׂרָאֵל תָּרוּם בְּגָאוֹן. ה' אָמְנָם הִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁיּוֹם זֶה יַגִּיעַ וַאֲנַחְנוּ נִגָּאֵל, אוּלָם כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָךְ - אָנוּ חַיָּבִים לְהִתְיַיגֵּעַ וּלְהִתְאַמֵּץ! וְלָכֵן פּוֹסֶקֶת הַגְּמָרָא בְמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (דַּף ל'): "כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, וְשֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם - אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ". וְלָכֵן, בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים שֶׁלְּפָנֵינוּ אָנוּ נוֹהֲגִים מִנְהֲגֵי אֲבֵלוּת וְצַעַר מְסֻיָּמִים. אָנוּ נְפָרְטָם אֶחָד לְאֶחָד וְכָל אָדָם יִשְׁתַּדֵּל לְקַיְּימָם.

ג. מִנְהָג כָּשֵׁר וְהָגוּן מְאֹד עַל פִּי דִבְרֵי רַבֵּנוּ הָאָרִ"י, שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ עַד תִּשְׁעָה בְּאָב (מִלְּבַד בְּיוֹם שִׁשִּׁי, שַׁבָּת וְיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב), כָּל אֶחָד יֵשֵׁב עַל הָאָרֶץ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם וְיֹאמַר אֶת סֵדֶר תִּקּוּן רָחֵל, שֶׁתּוֹכְנוֹ קִינוֹת וְצַעַר עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְטוֹב לְהַנִּיחַ שָׁטִיחַ אוֹ בֶגֶד שֶׁיַּפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵין הָרִצְפָּה, כִּי לְכַתְּחִלָּה אֵין לָשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה מַמָּשׁ. וְאֵין מִנְהָג זֶה חוֹבָה אֶלָּא זְכוּת לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

* * *

פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פָּרָשַׁת מַסְעֵי

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

עַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּמַטָּרָה לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אוּלָם, בִּגְלַל חֵטְא הָעֵגֶל נִגְזַר עַל אוֹתוֹ הַדּוֹר לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וּלְשֵׁם כָּךְ הֵם הִסְתּוֹבְבוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּמִדְבַּר סִינָי. בְּפַרָשָׁתֵנוּ מְפָרֶטֶת לָנוּ הַתּוֹרָה אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם חָנוּ וְנָסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָם שָׁנִים. וְלִכְאוֹרָה, מַה זֶה מְשַׁנֶּה לָנוּ כַּיּוֹם לָדַעַת אֶת כָּל הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ? וְגַם אִם זֶה חָשׁוּב לָדַעַת אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה בִּכְלָלִיּוּת, מִכָּל מָקוֹם מַה הַצֹּרֶךְ לְפָרֵט אֶת שְׁמוֹת כָּל הַמְּקוֹמוֹת בְּדִיּוּק כָּזֶה? אוּלָם, יֵשׁ כָּאן יְסוֹד גָּדוֹל וְחָשׁוּב. הַתּוֹרָה אֵינָהּ סֵפֶר הִסְטוֹרְיָה, אֶלָּא סֵפֶר חַיִּים. וְחוּץ מֵהָרֹבֶד הַפָּשׁוּט הַנִּרְאִים לַעֵינַיִם יֵשׁ בָּהּ עוֹד רְבָדִים עֲמוּקִים, רְמָזִים וְסוֹדוֹת הַמִּסְתַּתְּרִים בַּמִּלִּים הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וְנִלְמַד אֶת אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת:

וְיִסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי - רְפִידִים הוּא לְשׁוֹן רִפְיוֹן. וְאִלּוּ הַר סִינָי הוּא הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה. וְכָאן יֵשׁ מֶסֶר גָּדוֹל: אָדָם שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלָדַעַת אוֹתָהּ, עָלָיו לִנְסֹעַ מִמַּצָּב שֶׁל רִפְיוֹן, וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְרַק כָּךְ יִזְכֶּה.

וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה - מִדְבַּר סִינָי מְרַמֵּז עַל הַתּוֹרָה, וְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מְרַמֵּז עַל הַתַּאֲווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. כָּאן הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ, שֶׁאִם אָדָם נוֹסֵעַ וּמִתְנַתֵּק מִמִּדְבַּר סִינַי שֶׁהוּא לִמּוּד הַתּוֹרָה הֲרֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִסְתַּבֵּךְ עִם קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה, הַתּוֹרָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ וְגוֹרֶמֶת לוֹ לְהִתְבּוֹנֵן מַה הָעִקָּר בַּחַיִּים, עַל מַה לְהַשְׁקִיעַ אֶת זְמַנּוֹ, כֹּחוֹתָיו וְכַסְפּוֹ.

וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת - וְרַק כַּאֲשֶׁר מִתְנַתֵּק שׁוּב מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם - הוּא זוֹכֶה לָשֶׁבֶת בְּחַצְרוֹת ה' וְלֵהָנוֹת מִקְּדֻשָּׁתוֹ. הִנֵּה לָנוּ אֵיךְ הַמַּסָּעוֹת שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ מְרַמְּזִים לְכֻלָּנוּ אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים.

שַׁבָּת שָׁלוֹם!