מי פטור מצום ט' באב? (ואיך נוהגים הפטורים)

א. אִשָּׁה בְּהֵרָיוֹן וְכֵן אִשָּׁה מְנִיקָה - הַשָּׁנָה כֵּיוָן שֶׁהַצּוֹם דָּחוּי - מֵעִקַּר הַדִּין פְּטוּרוֹת מֵהַצּוֹם.

ב. בְּרִית שֶׁחָלָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב דָּחוּי (כְּמוֹ הַשָּׁנָה) - מֻתָּר לַאֲבִי הַבֵּן לַמּוֹהֵל וְלַסַּנְדָּק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה מֵהַשָּׁעָה 13:15 בַּצָּהֳרַיִם, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה וְלֶאֱכֹל.

ג. זְקֵנִים תְּשׁוּשֵׁי כֹּחַ בְּיוֹתֵר - פְּטוּרִים מֵהַצּוֹם. מִי שֶׁתָּקְפוּ אוֹתוֹ כְּאֵבִים עַזִּים בְּאֶמְצַע הַצּוֹם וְגָרְמוּ לוֹ לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה מִבְּלִי יְכֹלֶת לָקוּם - נֶחְשָׁב כְּחוֹלֶה וּפָטוּר מֵהַצּוֹם.

ד. מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל בְּתִשְׁעָה בְּאָב כְּגוֹן חוֹלֶה וְכַדּוֹמֶה, - עָלָיו לְבָרֵךְ כָּרָגִיל עַל הָאֹכֶל גַּם בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְגַם בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְאִם אוֹכֵל לֶחֶם יִטּוֹל יָדַיִם כְּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין שׁוּם תּוֹסֶפֶת מְיֻחֶדֶת. וְהַשָּׁנָה שֶׁהַצּוֹם מַתְחִיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה לִפְנֵי שֶׁיֹּאכַל, וְיָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי הַבַּיִת יְדֵי חוֹבָה בְּהַבְדָּלָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם צָמִים. וּלְגַבֵּי שְׁתִיַּת הַיַּיִן: אִם יֵשׁ שָׁם יֶלֶד קָטָן - יִתֵּן לוֹ לִשְׁתּוֹת מֵהַיַּיִן. וְאִם אֵין יֶלֶד - יִשְׁתֶּה הוּא מֵהַיַּיִן, וְאִם קָשֶׁה לוֹ לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה יָכוֹל לְהָקֵל רַק לִטְעֹם מְעַט.

ה. אָסוּר לְהִתְרַחֵץ בְּתִשְׁעָה בְּאָב - וְלֹא רַק לִרְחֹץ אֶת כָּל הַגּוּף אֶלָּא אֲפִילוּ רַק אֶת הַיָּדָיִם אוֹ הַפָּנִים אָסוּר. וְלָכֵן, בַּבֹּקֶר לֹא נוֹטְלִים יָדָיִם כְּמוֹ בְּכָל יוֹם, אֶלָּא שׁוֹפְכִים מַיִם רַק עַל הָאֶצְבָּעוֹת (בְּלִי כַּף הַיָּד), וּמְנַגְּבִים. וּלְאַחַר הַנִּגּוּב יָכוֹל לְהַעֲבִיר אֶת הַיָּדָיִם הַלַּחוֹת עַל גַּבֵּי הָעֵינַיִם. צִחְצוּחַ שִׁנַּיִם - אָסוּר.

ו. אִסּוּר רְחִיצָה בְּט' בְּאָב הוּא דַּוְקָא בִּרְחִיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲנָאָה לָאָדָם, אַךְ רְחִיצָה לְשֵׁם הוֹרָדַת לִכְלוּךְ - מֻתֶּרֶת. וְלָכֵן, מֻתָּר לְאִשָּׁה לִרְחֹץ יְרָקוֹת לִפְנֵי הַבִּשּׁוּל אוֹ פֵּרוֹת לִפְנֵי שֶׁנּוֹתֶנֶת לִילָדֶיהָ, וְכֵן מֻתָּר לָהּ לִרְחֹץ אֶת יָדֶיהָ לְאַחַר שֶׁמַּחְלִיפָהּ לַתִּינוֹק. וְכַדּוֹמֶה.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כא') "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב" (א')

כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה חַיָּבִים לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֶחָד מֵעִקָּרִים אֵלּוּ הוּא: "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים". בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: הָעוֹלָם לֹא הֶפְקֵר, יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. מִי שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָה - מְקַבֵּל שָׂכָר, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה - נֶעֱנַשׁ.

וְאִם יִשְׁאַל הָאָדָם, אֲבָל הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים עֲבֵרוֹת וְלֹא נֶעֱנָשִׁים? הַתְּשׁוּבָה הִיא מְאֹד פְּשׁוּטָה, וְנָבִין אוֹתָהּ מִדֻּגְמָא אַחֶרֶת. אַבָּא אֶחָד אָמַר לִבְנוֹ: "יוֹסִי, אַל תֹּאכַל מַמְתַּקִּים כִּי יִהְיוּ לְךָ חוֹרִים בַּשִּׁנַּיִם", יוֹסִי הֵרִים גַּבָּה וְשָׁאַל: "אֲבָל אֶתְמוֹל חָבֵר שֶׁלִּי אָכַל וְאֵין לוֹ שׁוּם חוֹרִים בַּשִּׁנַּיִם!?!" מָה הַהֶסְבֵּר? בְּוַדַּאי שֶׁמַּמְתָּקִים עוֹשִׂים חוֹרִים בַּשִּׁנַּיִם אֶלָּא שֶׁזֶּה שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן. לֹא כָּל דָּבָר קוֹרֶה מִיָּד: "בּוּם! טְרַח!" יֵשׁ תַּהֲלִיכִים שֶׁלּוֹקְחִים זְמַן, אֲבָל בְּוַדַּאי שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה קוֹרֶה. וְגַם בְּיַחַס לְמִצְווֹת וַעֲבֵרוֹת זֶה כָּךְ. מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה - מְקַבֵּל שָׂכָר, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה - נֶעֱנַשׁ. זֶה לֹא קוֹרֶה מִיָּד אֲבָל בַּטְּוַח הָאָרֹךְ אֵלּוּ יִהְיוּ הַתּוֹצָאוֹת. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה - הָרָעָה רוֹדֶפֶת אַחַר הַחוֹטְאִים וּבַסּוֹף תַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם. וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב - וְהַתַּשְׁלוּם הַטּוֹב בְּוַדַּאי יַגִּיעַ לַצַּדִּיק.

וְזֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין יֶלֶד קָטָן לִמְבֻגָּר: הַיֶּלֶד הַקָּטָן תּוֹפֵס רַק אֶת הָרֶגַע הַנּוֹכְחִי, הוּא לֹא חוֹשֵׁב קָדִימָה עַל הֶעָתִיד. וְלָכֵן, הוּא כּוֹעֵס מַהֵר, מִתְפַּיֵּס מַהֵר, בּוֹכֶה מַהֵר וְכוּ', כִּי הוּא חָי רַק אֶת הָרֶגַע. וְאִלּוּ הָאָדָם הַמְּבֻגָּר צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרָה יוֹתֵר רְחָבָה וַאֲרֻכַּת טְוַח. מִי שֶׁמִּתְבַּגֵּר בֶּאֱמֶת (וְלֹא רַק בַּגִּיל..) חַיָּיו מִשְׁתַּנִּים בְּכָל מִינֵי תְּחוּמִים. וְאֶחָד מֵהֶם הוּא בְעִנְיַן הָאֱמוּנָה! הוּא לֹא שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת לָמָּה זֶה כָּךְ וְלָמָּה זֶה כָּךְ? כִּי הוּא מֵבִין שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת נַעֲשִׂים עַל פְּנֵי שָׁנִים וַאֲפִילוּ מֵאוֹת שָׁנִים. וּבַפֶּרֶק הַבָּא בְּעֶזְרַת ה' נְסַפֵּר סִפּוּר שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ אֶת זֶה.