המכתב שלא יישלח לעולם
מכתב לחבר שלי, זה שהשארתי מאחור כשחזרתי בתשובה
"זה לא לקח הרבה זמן. תוך עשר דקות סיימנו את השיחה, שבמהלכה הסברתי לך את שאיפתי. אתה הגבת די באדישות, וכך נפרדנו. כל הדרך חזור היתה מטושטשת מדמעותיי. לא התביישתי מעוברים ושבים, לא היה לי אכפת. רק התפללתי עלי ועליך" – שרית במכתב שבנות רבות יזדהו איתו, על מישהו שהשאירו אי פעם מאחור...
- שירן רונן (שם בדוי)
- פורסם ה' אב התשע"ו
(צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר / פלאש 90)
את המכתב הזה אני רוצה לשלוח כבר הרבה זמן ולא יכולה. פוחדת שזה יכאיב לך, שלא תבין.
הכרנו לפני כמעט שנה, וכבר מהשיחה הראשונה נוצר ה"קליק". היתה בינינו אהבה מטורפת, קשר רצוף של 24 שעות כמעט. היתה לך הבנה מדהימה בנפש האדם, תמיד מצאת את המילים הנכונות, ידעת להעניק את הלב, את כולו. יצאנו ביחד והיינו המאושרים באדם.
באיזשהו שלב דיברנו על חתונה. היה ברור שאנחנו ממשיכים יחד.
אבל פתאום, פתאום נעצרתי לרגע וחשבתי. חשבתי אם אכן זה הבית שאני רוצה לבנות. ואז אחותי התערבה ושכנעה אותי שלא זו הדרך ו"בית שנבנה בצורה כזו, כמה סייעתא דשמיא תהיה בו?".
כשאמרתי לך את זה, לא הסכמת עם המשפט. אמרת שהעיקר הוא השאיפה לעתיד, ולא ההווה, אבל אני כבר הייתי עמוק בהתלבטות. רציתי כל כך לחיות חיים טהורים, כמו בת ישראל כשרה, אבל הרגשתי שנתק ממך- זה כמו לחתוך לי בבשר החי, לקחת לי איבר. אתה היית חלק ממני ולא יכולתי לחשוב על פרידה.
לאט לאט התחזק אצלי הרצון לחיי תורה וטהרה, ומתישהו אתה כבר הרגשת את זה.
הרגשת שמשהו בינינו כבר לא אותו דבר, ואני הכחשתי. אחרי תקופה ארוכה של חיבוטים, של קריעה פנימית, של לילות שלמים של בכי ותפילות גדושות בדמעות לסיעתא דשמייא, התקשרתי ואמרתי לך שאני רוצה שניפגש.
זה לא לקח הרבה זמן. תוך עשר דקות סיימנו את השיחה, שבמהלכה הסברתי לך את שאיפתי.
אתה הגבת די באדישות, וכך נפרדנו. כל הדרך חזור היתה מטושטשת מדמעותיי. לא התביישתי מעוברים ושבים, לא היה לי אכפת. רק התפללתי עלי ועליך.
אחרי כמה דקות התקשרת, ואמרת שאתה מעריץ אותי ואת ההחלטה שלי, ומאחל לי את כל הטוב שבעולם. הייתי נבוכה ומבולבלת, ורק הגבתי בשתי מילים שלתוכן התנקזו כל רגשותיי: "מתפללת עליך".
ומאז, בחודש הראשון לא הייתי בנאדם. כל דבר הזכיר לי אותך, רציתי כל הזמן לראות אותך, ועם זאת - פחדתי ממפגש כזה. ערבוביה של רגשות.
ועכשיו, תקופה ארוכה אחרי כל זה, רציתי לומר לך שמידי פעם אתה צץ לי בראש. שמידי פעם אני נזכרת בך ומתפללת שיהיה לך רק טוב. שלפעמים אני מתייסרת בשבילך על הפרידה הזו, ועל האופן שבו היא נעשתה, שאולי לא הייתי מספיק רגישה .ואני מתפללת לאלוקים שישלח לי את הזיווג שלי, בדרך הנכונה והטהורה, במהירות, כי למרות הזמן והמאורעות שחלפו - אני עדיין מרגישה חצי.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור החדש של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.