מדהים: היהודי שנפרד מהגויה, שפשף את עיניו מול הצעת השידוך הכשרה

א. אִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה, צְרִיכָה לְהַקְפִּיד מְאוֹד לֹא לֶאֱכוֹל מַאֲכָלִים שֶׁהַהֶכְשֵׁר שֶׁלָּהֶם מְפֻקְפָּק. מִפְּנֵי שֶׁהָאוֹכֵל שֶׁאוֹכֶלֶת בִּימֵי הַהֵרָיוֹן מַשְׁפִּיעַ עַל הָעֻבָּר, וְאִם אוֹכֶלֶת מַאֲכָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשָׁשׁ אִיסּוּר, הֲרֵי שֶׁגּוֹרֶמֶת לְעוֹבֵר לִהְיוֹת בַּעַל תְּכוּנוֹת שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת, לָכֵן תַּקְפִּיד הֵיטֵב עַל מַה שֶּׁמַּכְנִיסָה לְפִיהָ.

ב. מִי שֶׁמַּקְפִּיד לֶאֱכוֹל מוּצְרֵי רַק בְּהֶכְשֵׁרֵי הַבָּדָ"ץ, וְקָרָה שֶׁקִּבֵּל מֵחֲבֵרוֹ מוּצָרִים בְּהֶכְשֵׁר רָגִיל, כְּגוֹן הֶכְשֵׁר "הָרַבָּנוּת", יָכוֹל לָתֶת אוֹתָם לְמִי שֶׁלֹּא מַקְפִּיד עַל הֶכְשֵׁר מְהֻדָּר, וְלֹא נִקְרָא שֶׁמַּכְשִׁיל אוֹתוֹ בְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁמֶעִיקַר הַדִּין מוּצָרִים אֵלּוּ מוּתָּרִים בָּאֲכִילָה.

ג. דִּין זֶה הוּא גַם לְגַבֵּי עוֹפוֹת. מִי שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתוֹ עוֹף בְּהַשְׁגָּחַת רַבָּנוּת מֻכֶּרֶת, וְהוּא מַחְמִיר לֹא לְאוֹכְלוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, מֻתָּר לָתֶת אוֹתוֹ לְמִי שֶׁנּוֹהֵג לְאוֹכְלוֹ.

ד. פְּעָמִים רַבּוֹת נוֹצַר קִלְקוּל גָּדוֹל בִּ"שְׁלוֹם בָּיִת" שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה בִּגְלַל "הִדּוּרִים" בְּכַשְׁרוּת הָעוֹפוֹת. וּבֶאֱמֶת, צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ הַבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין בָּשָׂר בָּקָר לְבֵין עוֹפוֹת, וּבְעוֹפוֹת נִתָּן לְהָקֵל יוֹתֵר.

ה. מוּצְרֵי מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם כַּשְׁרוּת מִטַּעַם הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם "כָּשֵׁר לְאוֹכְלֵי חָלָב נָכְרִי" כְּגוֹן שׁוֹקוֹלָדִים וַחֲטִיפִים לְמִינֵיהֶם. יֵשׁ אוֹסְרִים אוֹתָם בָּאֲכִילָה וְיֵשׁ מַתִּירִים, וְרָאוּי לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָם.

ו. מִי שֶׁקִּבֵּל מוּצָרִים אֵלּוּ, וְהוּא מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָם, אַף עַל פִּי כֵן, רַשַּׁאי לָתֶת אוֹתָם לְאָדָם שֶׁנּוֹהֵג לֶאֱכוֹל אוֹתָם.

ז. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לָכֹף אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִקְנֶה מַאַכְלֵי חָלָב שֶׁל תְּנוּבָה שֶׁאֵינָם בְּהֶכְשֵׁר הַבָּדָ"ץ, כֵּיוָן שֶׁבְּעֶצֶם יֵשׁ הַשְׁגָּחָה, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְהֻדֶּרֶת. אוּלָם, רָאוּי לְהַסְבִּיר לָהּ אֶת הַדְּבָרִים בְּנֹעַם, מַה גַּם שֶׁכַּיּוֹם נִתַּן לְהַשִּׂיג בְּקַלּוּת כִּמְעַט כָּל מוּצָר בְּהֶכְשֵׁר הַבָּדָ"ץ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כב') "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא" (ג')

(הֶמְשֵׁךְ מֵאֶתְמוֹל) עַד שֶׁ..הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַדֶּרֶךְ בָּהּ חֻנְּכוּ, הִפְסִיקוּ לְהִתְפַּלֵּל, לִשְׁמוֹר שַׁבָּת וְכוּ'. הַהוֹרִים הַמוּדְאָגִים הָיוּ מְתַקְשְּׁרִים הֲמוֹן אוּלָם דֶּרֶךְ הַטֶּלֶפוֹן לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָדַעַת מָה הַמַּצָּב הָאֲמִתִּי.

עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת וְהָאַבָּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק יוֹתֵר. הוּא עָלָה עַל מָטוֹס מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ דָּבָר, וְהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד הַיְּלָדִים, אֶת הַדֶּלֶת פָּתְחָה אִשָּׁה שֶׁעַל צַוָּארָהּ הָיָה תִלְיוֹן עִם צְלָב(!) הוּא שָׁאַל אִם זֶה בֵּיתוֹ שֶׁל בְּנוֹ וְהִיא אָמְרָה שֶׁכֵּן, וְהִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא כָּרֶגַע לֹא בַּבַּיִת. הָאָב הֶהָמוּם יָצָא וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבֵּן הַשֵּׁנִי וְגַם שָׁם הַמַּרְאֶה הָיָה דוֹמֶה. הוּא עָלָה עַל מָטוֹס וְחָזַר לָאָרֶץ מְמוּטָט.

הַיְּלָדִים יָדְעוּ שֶׁבְּאֶחָד הַיָּמִים זֶה יִוָּדַע אֲבָל בְּצוּרָה כָּזוֹ - לֹא תֵּאֲרוּ. הַמַּשְׁבֵּר הָיָה גָּדוֹל וְהֵם קִבְּלוּ יְדִיעָה שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם יוֹשְׁבִים יוֹמָם וָלַיְלָה וּבוֹכִים. דָּבָר זֶה נָגַע לְלִבָּם וְהֵם נִגְּשׁוּ לְהִתְיַעֵץ עִם רַב הַקְּהִלָּה. וְהוּא פָּסַק לָהֶם: "כָּל רֶגַע שֶׁאַתֶּם אִתָּן - זוֹ עֲבֵרָה! גָּרְשׁוּ אוֹתָן וַעֲלוּ לָאָרֶץ!" הָאָח הַגָּדוֹל עָשָׂה זֹאת בִּמְהִירוּת וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי לֹא יָכַל לְהִפָּרֵד מֵאִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה.. לָקַח עוֹד זְמַן עַד שֶׁגַּם הוּא אָזַר אֹמֶץ וְהִתְגָּרֵשׁ מִמֶּנָּה וּבָא לָאָרֶץ. שְׁנֵי הָאַחִים חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַמְדוּ בְּאוֹתָה יְשִׁיבָה, הָאָח הַגָּדוֹל זָכָה וּמִיָּד הִכִּיר מִישֶׁהִי וְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. אוּלָם, הַשֵּׁנִי הָיָה נִפְגָּשׁ וְלֹא הִצְלִיחַ לִשְׁבֹּר אֶת מַחְסוֹם הֶעָבָר, הוּא פָּשׁוּט לֹא הִצְלִיחַ.

לְאַחַר יוֹתֵר מִשָּׁנָה הוּא נִגַּשׁ לְאֶחָד הָרַבָּנִים וְסִפֵּר לוֹ עַל צָרָתוֹ, וְהָרַב אָמַר לוֹ: "יֵשׁ לִי הַצָּעַת שִׁדּוּךְ בִּשְׁבִילְךָ, הִיא אָמְנָם גִּיּוֹרֶת אֲבָל הִיא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד", הַבָּחוּר בָּא לַפְּגִישָׁה, הוּא מִתְבּוֹנֵן עַל הָאִשָּׁה שֶׁמּוּלוֹ, מְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְלֹא מַאֲמִין.. אִשְׁתּוֹ לְשֶׁעָבַר קַטְרִינָה הַנּוֹצְרִיָּה הָפְכָה לִהְיוֹת שָׂרָה הַצַּדִּיקָה, וְכַמּוּבָן שֶׁמִּיָּד הוּקְמָה הַחֲתֻנָּה כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. הַמַּסְקָנָה הִיא: מָה שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ - יִשָּׁאֵר שֶׁלְּךָ! אַתָּה קוֹבֵעַ רַק אִם לִהְיוֹת חוֹטֵא וּלְקַבֵּל זֹאת בְּאִסּוּר, אוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק וּלְקַבֵּל זֹאת בְּהֶתֵּר.. "וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא".