הלכות תולעים: איך בודקים אורז, פיצוחים וארטישוק?

א. הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת: "חָכָם - עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ". וּמִכָּאן נִלְמַד שֶׁלִּפְנֵי שֶׁאָדָם מַכְנִיס מַשֶּׁהוּ לְתוֹךְ פִּיו צָרִיךְ לְבוֹדְקוֹ שֶׁאָכֵן הוּא טוֹב. וְלָכֵן, כָּל פְּרִי וְיֶרֶק יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן עָלָיו וְלִרְאוֹת שֶׁאֵין בּוֹ חֲלָקִים רְקוּבִים, אוֹ חֲדִירוֹת שֶׁל חֲרָקִים מִבַּחוּץ.

ב. אֶחָד מִמִּינֵי הַמָּזוֹן שֶׁמְּצוּיִים בּוֹ נְגִיעוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים הוּא הָאוֹרֵז. רָצוּי לִרְכֹּשׁ אוֹרֵז מֵאֵיכוּת מְעוּלָה, אָרוּז בְּשַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן, מִמָּקוֹם בּוֹ קַיֶּמֶת תְּנוּעַת קוֹנִים סְדִירָה. כְּשֶׁקּוֹנִים אֶת הָאוֹרֵז יֵשׁ לִבְדּוֹק שֶׁאֵין בְּתַחְתִּית הַשַּׂקִית אַבְקָה, אוֹ קוּרִים, שֶׁכֵּן דָּבָר זֶה מֵעִיד עַל הִמָּצְאוּת חֲרָקִים.

ג. אֹפֶן בְּדִיקַת הָאוֹרֵז הוּא כָךְ: יֵשׁ לְפַזֵּר אֶת הָאוֹרֵז עַל גַּבֵּי מִשְׁטָח בָּהִיר (רָצוּי חָשׂוּף לַשֶּׁמֶשׁ) וְלִבְרֹר אוֹתוֹ בְאֹפֶן פַּרְטָנִי. אַחַר הַבְּדִיקָה יֵשׁ לִשְׁטֹף אֶת הָאוֹרֵז בְּמַיִם.

ד. שִׁיטָה נוֹסֶפֶת לִבְרִירַת אוֹרֵז מָלֵא וְאוֹרֵז לָבָן אֲפִילוּ שֶׁנִּמְצְאָה בוֹ נְגִיעוּת: מְצִיפִים בְּמַיִם בְּיַחַס שֶׁל פִּי שְׁנַיִם מַיִם עַל הָאוֹרֵז, בְּתוֹסֶפֶת שְׁתֵּי כַפּוֹת מֶלַח לְלִיטֶר מַיִם, מְעַרְבְּבִים, וְהַגַּרְגִּירִים הַנְּגוּעִים וְכֵן הַחֲרָקִים - צָפִים מֵעַל הַמַּיִם.

ה. אוֹרֵז שֶׁבֻּשַּׁל בְּלֹא בְדִיקָה כְלָל, אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ בַשַּׂקִּית - בּוֹדְקִים אֶת הַשְּׁאֵרִית, אִם הִיא נְקִיָּה וְאֵין בָּהּ נְגִיעוּת מֻתָּר לֶאֱכוֹל בְּדִיעֲבַד אֶת מָה שֶׁהִתְבַּשֵּׁל. וְאִם לֹא נִשְׁאַר, אִם הָיָה אָרוּז כַּהֹגֶן, וְנִמּוֹח לְגַמְרֵי מֵחֲמַת הַבִּשּׁוּל - מֻתָּר בְּדִיעֲבַד.

ו. כְּשֶׁקּוֹנִים פִּצּוּחִים כְּגוֹן: בּוֹטְנִים, יֵשׁ לִבְדּוֹק שֶׁאֵין שָׁם פֵּרוּרִים, סִימָנֵי כִרְסוּם אוֹ עָשׁ. אִם נִמְצְאוּ סִימָנִים כָּאֵלּוּ - אֵין לֶאֱכוֹל מִכָּל הָאֲרִיזָה.

ז. עֲלֵי הָאַרְטִישׁוֹק מְאֹד בְּעָיָּיתִיִּים לְנִקּוּי כִי מִסְתַּתְּרִים בָּהֶם חֲרָקִים רַבִּים וּקְטַנִּים, לָכֵן, יֵשׁ לְהַפְרִידָם, לִשְׁרוֹתָם בְּמֵי נִקּוּי שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת, וְאַחַר כָּךְ לְשׁוֹטְפָם בְּמַיִם תּוֹךְ כְּדֵי שִׁפְשׁוּף (תַּהֲלִיךְ שֶׁמּוֹרִיד אֶת כָּל הַחֵשֶׁק לֶאֱכוֹל אַרְטִישׁוֹק שָׁלֵם לַהֲנָאָה מִבְּלִי לֶאֱכוֹל חֲרָקִים...). תַּחְתִּיּוֹת הָאַרְטִישׁוֹק בְּדֶרֶךְ כְּלָל נְקִיוֹת, וּמַסְפִּיק לְשׁוֹטְפָם הֵיטֵב בְּמַיִם.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כג') "רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים, וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט" (ג')

מָה שֶׁמַּלְחִיץ בַּסִּפּוּר שֶׁהֵבֵאנוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם הוּא שֶׁזֶּה אֲמִתִּי!! אֲבָל עָלֵינוּ לִזְכּוֹר תָּמִיד אֶת הַכְּלָל: דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא לוֹמְדִים בְּשִׁטְחִיּוּת!! הַתּוֹרָה בְּנוּיָה רְבָדִים רְבָדִים, וּכְדֵי לְהָבִין אוֹתָהּ כָּרָאוּי, יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וְלִלְמוֹד אֶת הַדְּבָרִים לָעֹמֶק.

הַאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ מַצָּב בּוֹ הָאָדָם נִפְגַּע גַּם בְּלִי שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ? הַתְּשׁוּבָה הִיא: לֹא!! בּוֹרֵא עוֹלָם הָאֶחָד וְהַיָּחִיד לֹא מֵסִיר אֶת עֵינוֹ לְרֶגַע מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, הוּא וְרַק הוּא מֵזִיז אֶת כָּל מַעַרְכוֹת תֵּבֵל בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת מְאֹד בְּאֹפֶן שֶׁכָּל מָה שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ - יַגִּיעַ עַד אֵלֶיךָ, וּמָה שֶׁלֹּא שֶׁלְּךָ - לֹא יִשָּׁאֵר אֶצְלְךָ. אִם כֵּן, אֵיךְ יוּבַן הַפָּסוּק: "וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט"? שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ הִיא, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁנִּסְפֶּה לְלֹא מִשְׁפָּט צֶדֶק!?!

בָּאִים חַכְמֵי הַקַּבָּלָה וְעוֹשִׂים לָנוּ סֵדֶר: "יֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט" - שֶׁל עַכְשָׁיו!! אֲבָל מֵהֶעָבָר בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִשְׁפָּט. וְנַסְבִּיר: הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם לְמִסְפַּר שָׁנִים קְצוּבוֹת, הוּא בָּא בְּשָׁנָה מְסֻיֶּמֶת וְעוֹזֵב בְּשָׁנָה מְסֻיֶּמֶת, אֵין הוּא יוֹדֵעַ מָה הָיָה לִפְנֵי וּמָה יִהְיֶה אַחֲרֵי וְאֵיפֹה הוּא בְּכָל הַפָּאזֶל הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא "עוֹלָם". וְלָכֵן, כְּשֶׁקּוֹרֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאָה הָפוּךְ מִמָּה שֶׁהוּא מֵבִין, זֶה נִרְאָה "בְּלֹא מִשְׁפָּט" אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִשְׁפָּט קוֹדֵם.

וּמוֹסִיפִים הַמְּקֻבָּלִים שֶׁלִּפְעָמִים מֵאַחַר וְאוֹתָהּ נְשָׁמָה לֹא נִשְׁפְּטָה לְמַעְלָה, וְלֹא קִבְּלָה אֶת עוֹנְשָׁהּ, הִיא יוֹרֶדֶת שׁוּב לָעוֹלָם וְנִסְפֵּת. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ: "וְיֵשׁ נִסְפֶּה" - בְּגִלְגּוּל זֶה, "בְּלֹא מִשְׁפָּט" - מֵאַחַר וְלֹא שָׁפְטוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה, אֶלָּא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ שׁוּב לָעוֹלָם.

אוּלָם, אֲפִילוּ שֶׁכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה הוּא בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת, הָאָדָם מִצִּדּוֹ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְנַהֵג כְּפִי הַתּוֹרָה, עַל מְנַת שֶׁה' יַאֲרִיךְ אֶת יָמָיו בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְיוּכַל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַפְּגָמִים שֶׁעָשָׂה, לֹא מִתּוֹךְ צָרוֹת אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.