"ילדיי, אחרי שאמא נפטרה הייתי חייב להתחתן מחדש כדי לשרוד"

לבניי ובנותיי היקרים,

צר לי מאוד שאימכם נקטפה בדמי ימיה במחלה הקשה, ונאלצתם לראות אותה נשברת מיום ליום, ונתמכת בכם. כשהיא נפטרה, האור כבה בבית וליבי נמהל ביגון שאולה. הצער היה קשה מאוד.

הבהלה מהחושך היתה אנוסה, ובלתי רצונית.

רציתי להיאחז באור בחיים בהמשך אתכם ואיתה, אך היא נלקחה מאיתנו. דמעותיי אבדו להן במשבריה אי שם, ודמעות של דם שתתו מליבי הבודד, בכמיהה לחיות במחיצתה.

ואז, בעצת רבנים, לבל אמות מצער ואטבע ביגון, אספתי את עצמי, וידעתי שתורתי עמי "ובחרת בחיים", ולא היו לי מילים להסביר לכם את אותם שברי כוחות הנפש שאספתי, כדי לשאת אישה שנייה אחרי אמכם.

פה ושם נתתי אותות לביתי הבכורה, יזמתי פגישה איתה והבאתי אותה לבית לפגישה איתכם, אך פגשתי עיניים תמהות, אוזניים ערלות, ולב אבל וכואב. ואין לי כלים להסביר לכם, שאחרי זמן כה קצר של חמישה חודשים בלבד, רציתי לשקם אתכם איתי, כך היה במחשבה.

ואכן, הדברים לא עלו יפה. החלטתכם היתה למרוד ולשנוא ולא להבין, עם התורה שלנו, תורת חיים. החלטתם לא להביט בה מהבושה, ורגש עלה על השכל. כאב לי כל כך. לא ידעתי מה אעשה עכשיו, הן אני חפץ בכם בכל מאודי, ומצד שני, הלא אני חפץ גם באשתי אשר לקחתי...

לאחר כמה שנות נישואים נולד לנו גם ילד משותף, ואתם מקשים לבכם לקבל את המציאות החדשה הזו עד היום, שעה שזה לא עוזר, לא לי ולא לכם...

דעו לכם שאני אוהב אתכם, ורוצה אתכם לידי בחגים ובשבתות, חולם שכולנו נחיה ביחד בשלום, שכן זוהי השלמות.

ילדיי, אהוביי נפשי, ציפיתי שתתעלו בשכל, ותכירו במציאות כפי שהיא, ועד היום יש בליבי עוד תקווה שאולי יבוא אותו יום, ונהיה מאוחדים.

אוהב ומחכה לכם,

אבא

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור החדש של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.