רבבות משתתפים בהלווייתו של הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל

רבבות תלמידים ובוגרים ותושבי מודיעין עילית בראשות גדולי ישראל וראשי הישיבות משתתפים בשעה זו במסע הלווייתו של הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר ברכפלד

בהיכל ישיבת מיר במודיעין עילית החלו ההספדים, המתארים את דמותו של ראש הישיבה המנוח. 

ראש ישיבת מיר ברכפלד, הגר"נ אלון: "הרגשנו שיש פה בישיבה מרכבה לשכינה"

ראש ישיבת מיר ברכפלד, הגר"נ אלון שליט"א פתח דברי ההספד, בקריאה: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. אבי ברוחניות ואמי בגשמיות. מורנו ראש הישיבה, כמה דאגת לנו ממש כמו אב ואם. ראש הישיבה היה עמוד התורה, עמלה של תורה ועמוד המוסר. קשה סילוקן של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש. הרגשנו שיש פה בישיבה מרכבה לשכינה".

"בשבועות האחרון הוא היה פה ואמר שיוויתי השם לנגדי תמיד. את האלוקים התהלך רבינו ראש הישיבה. בית המקדש היה מקום של השראת השכינה, ואחרי החורבן הצדיקים חוסים בצילה. כמה ביטחון הרגשנו עימו יחד.

יש לפעמים שהבחינה זה מיתת הצדיק ובא השמש וזרח השמש, יבוא צדיק אחר, אבל יש לפעמים סוג של צדיק שאין לו תחליף. אין תמורתו. הוא שייך לדור קודם", אמר הרב אלון.

רב העיר מודיעין עילית, הגר"מ קסלר: "דוגמא לתפילה של יום חול בדמעות שליש"

רב העיר מודיעין עילית, הגר"מ קסלר שליט"א הספיד אף הוא: "יציאת צדיק מן המקום עושה רושם. אנחנו מלווים את הצדיק שיוצא מהישיבה הקדושה ומהעיר. פנה זיווה פנה הדרה. צריכים להתבונן גם אם חיים בשטחיות ולשים לב שהעיר עם הצדיק ובלי הצדיק זה משהו אחר. זו החובה שלנו בני העיר להתבונן כמה רושם הדבר צריך להותיר עלינו. כמה יראת אלוקים הייתה על פניו. זיו איקונין של יראת שמיים. איפה יש לנו דוגמא לתפילה של יום חול בדמעות שליש. איזו הארת פנים הוא הפיץ לכולם. זהר מכוח חכמת התורה, חכמת אלוקים".

ראש ישיבת מיר ברכפלד, הגר"א ברזל: "הצוואה: 'קינדרלך, ילדים שלי, תתחזקו בהארת פנים אחד לשני'"

ראש הישיבה, הגר"א ברזל: "קשה להיפרד. לא נראה את הראש ישיבה יותר. איך אפשר להיפרד. אוי. מה נגיד. הראש ישיבה שליט"א הזכיר מקודם קשה סילוקן של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש. קיבלנו תשעה באב לפני תשעה באב. איי. כתוב ובא השמש וזרח השמש, כשצדיק נפטר נולד צדיק אחר. ייתכן שיהיה עוד ענק בתורה כמו רבי אריה אבל החיוך והדמעות לא יהיה. איפה נראה חיוך כזה מעודד לב, שהרגיש כל אחד".

"הראש ישיבה מחזיר את הנשמה בטהרה. ראינו אותו הימים האחרונים מעין עולם הבא. אני מרגיש שאם רבי אריה היה עומד כאן היה אומר לנו צוואה: 'קינדרלך, ילדים שלי, תתחזקו בהארת פנים אחד לשני'. כל הזמן הוא דיבר על כך, שכל אחד ירגיש את השני. לא יחשוב רק על עצמו".

"בליל שישי האחרון אמרתי לו: 'הראש ישיבה, היום זה היארצייט של אהרן הכהן'. עיניו אורו ואמר: 'אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. זה היה הראש ישיבה".

"אני מפחד להגיד את הפסוק 'אבי אבי רכב ישראל'. אנו חיים בעקבתא דמשיחא שחוצפה יסגי, בן קם באביו והתואר כבר לא אומר הרבה.  אבל אבי זה גם תלמידים. לשבח את התלמיד. לפעמים אין לתלמיד שייכות עם הרב, אבל הרב למרות הכל אבא שלו כי מתפלל עליו וקשור אליו".

"צריך לקבל בבין הזמנים בימי השבעה שיבואו כולם ויעשו סדר ושיהיה לימוד לעילוי נשמתו. איזה שמחה יהיה לו, איזה עליית נשמה".

"הרבנית שתחיה אמרה: 'מי יכול להיות מליץ יושר יותר מהראש ישיבה'. הוא יודע את העבודה. מי כמוהו שיודע להיות מליץ יושר לראות את החיובי והטוב בכל אחד".

ראש ישיבת מיר ברכפלד, הגר"צ פרצוביץ: "אמר שכשהוא הולך הוא רואה בחוש את הקב"ה"      

ראש הישיבה, הגאון רבי צבי פרצוביץ: "חבריה דאיוב באו ולא יכלו לדבר כי גדול הכאב מאוד. כלל ישראל צועק על הראש ישיבה, חמדת ישראל. אנחנו מרגישים שזה החמדה שלנו. וודאי שהוא הרבי שלנו והכתר שלנו, אבל הוא החמדה שלנו".

"זה האוי הראשון, אבל יש עוד אוי. כל מי שדרך פה או בביהמ"ד בירושלים, יכול להעיד שהוא בנה את כל המושגים שיש פה. הוא היה רבי על שיוויתי. כמה דיבר על זה וכשראו אותו ראו שיוויתי בחוש. לפני שנה אמר כלאחר יד שכשהולך רואה תמיד את הקדוש ברוך הוא וכולם ראו זאת. ראו את ה'מונה מעות', ראו מה זה תחנונים וראו מה זה שעה אחת קודם התפילה".

האדמו"ר מצאנז: "זכינו לראות את מאור הפנים. זה לא אבל יחיד, אלא לעיר ולכל כלל ישראל"

הרבי מצאנז: "בושתי ונכלמתי לעמוד במקום גדולים ולהספיד אדם גדול בענקים. מי אני להספיד את הראש ישיבה אבל חושבני שכל מי שראה או פגש והיה במחיצתו של הראש ישיבה אפילו פעם אחת, הרגיש את האהבה והקרבה אליו.

"כתוב: 'שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו', מצד שני כתוב במדרש: 'גדולה מיתת צדיקים יותר מחורבן בית המקדש'".

"ייתכן שאין סתירה. כשרבי יוחנן פגש את טיטוס הרשע ביקש את יבנה וחכמיה. עומדים בסכנה על ירושלים על בעת המקדש ורבי יוחנן בן זכאי יש לו הזדמנות לבקש משהו, הוא לא מבקש על בית המקדש, אלא על חכמי יבנה. מה היה הסברא שלו שלא ביקש שישאיר את בית המקדש?

"הגמרא אומרת במסכת שבת שדוד המלך רצה להקים את בית המקדש, ואמר לו הקב"ה: 'יום אחד שאתה עוסק בתורה חביב עליי יותר מבניין בית המקדש'.

"אמנם בית הבחירה שם טהרה תשובה וכפרה, אבל הנחת רוח להשם והשמחה בשמיים - היא יותר גדולה בלימוד התורה.

"צדיק כזה שהיה לנו, מרביץ תורה לאחרים. מלמד תורה לאחרים, מקרב רחוקים ומוסר נפשו - הדרגה שלו מעל בית המקדש. צדיקים כאלו עליהם נאמר: 'קשה סילוקן יותר משריפת בית אלוקינו'. כואב לכולם. זה לא אבל יחיד, אלא לעיר, ולכל כלל ישראל".

"זכינו לראות את מאור הפנים. על הראש ישיבה ניתן להגיד שנסתלקה זיו התורה. הקדושה על פניו, הטהרה שהשפיע על כל אחד".