מדוע אלוקים ברא את הגיהנום?

אורנה שואלת: "אלוקים הוא חנון ורחום, אז מדוע הוא ברא את הגיהנום? הרי אין מחשבה מפחידה מזו, מדוע להעניש? מדוע אלוקים אינו נותן לאנשים לעשות מה שהם רוצים מבלי להעניש אותם? הרי העונש כביכול סותר את הבחירה החופשית, ומאלץ את האדם לבחור בטוב. אשמח שתבהיר לי את הסוגיה".

* * *

שלום וברכה אורנה, ותודה על שאלתך.

כל רוע נובע כידוע מחיסרון (ולראיה: מדוע אדם מקנא וגונב וחומד? רק משום שהוא רוצה להשיג דבר שיש אצל חבירו). לעומת זאת השלמות נובעת מטוב, משפע, מהרצון להטיב (לכן רחמים ואהבה מתבטאים בנתינה). אלוקים הוא אינסופי ומושלם, אין אצלו גבולות ולא חסרונות משום סוג, ואין דבר שיוכל להשיג מן האדם, ומכאן שכל מה שעושה ה' הוא רק לטובה. הייסורים ואפילו הגיהנום. כך אמרו חז"ל שאף הגיהנום נקרא בשם "טוב מאוד" (בראשית רבה ט, ט-יא).

הקב"ה ודאי אינו מעניש על חטאים בתורת נקמה, שהרי כל מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם. יכול כל ילד קטן לשאול: "מה אכפת לאבא שאני אלמד בבית הספר, ולא אשחק כל היום בחוץ? מה אכפת לאבא שאוכל כל היום ממתקים? מדוע אבא לוקח ממני את החפץ הקטן הזה, או רוצה שאלך לעשות זריקה כואבת?" - אך אפילו ילד מסוגל להבין שהוריו עושים הכל מאהבה ודאגה לו. וזהו מקרא מפורש: "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו - ה' אלוקיך מייסרך" (דברים ח, ה).

כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי. על כן אמרו חז"ל שלעתיד לבוא גם על הייסורים והרעות יאמרו כולם "הטוב והמטיב" (פסחים נ, א), מכיוון שאז נבין בהגיון כיצד הם מטיבים עימנו. כל הנשמות בעולם הבא מבינות את התיקון שעברו, וכיצד ה' הטוב ריפא אותן ורומם אותן מכל הפגמים.

מכאן חשוב להבין כי ביהדות, המושג גיהנום לא נועד "סתם" כדי לסבול ולהעניש, אלא זהו מקום של תיקון לנשמות. הגיהנום הוא כמו ניתוח. האם אדם נכה היה מוכן להישאר כל חייו נכה, אם הייתה ביכולתו האפשרות לעבור ניתוח כואב שיארך רק חודש ימים, ולאחריו יוכל ללכת כל חייו? ודאי שהיה מוכן לעבור את הניתוח, כי התוצאה נוגעת לחיים שלמים וארוכים. ולא זו בלבד, אלא שגם היה מודה באלף תודות לרופא ש"הכאיב" לו, כי הוא יודע שהניתוח היה לתועלתו הגדולה ביותר, לשם תיקונו והצלחתו. כך גם בעולם הבא, מגלה כל נשמה שהייסורים נועדו רק למטרת תיקון וכפרה, ותדע בדיוק מה היא מתקנת ועבור מה, ואז תודה לקב"ה גם על הייסורים, כי ה' הוא "רופא כל בשר", ומתקן את הנשמות לחיי הנצח הטובים של גן-עדן.

כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא, ומוכן לשלם על רפואתו ומודה לרופאו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא.

אך איש אינו חייב לסבול בגיהנום. הרשע סובל רק בגלל שהוא התנגד לטבעו האלוקי, ממש כאותו אדם שמכניס את ידו לאש, ואחר כך נכווה. כך הרשע ששומע לתאוות לבו מפיל את עצמו, ופוגם ברוחניותו. הוא מגיע לעולם הבא כבעל-מום, החטאים והתאוות נדבקו בו, ועליו להתנקות מהם ולהבריא מהם כאותו אחד שנזקק לניתוח כואב אחרי שכל ימיו עישן והשתכר. הקב"ה מרחם גם על החוטאים, לכן נתן בידם אפשרות לעשות תשובה בכל שלב בחייהם, וגם לאחר מותם - הוא יתברך ברא גיהנום וגלגולי נשמות אשר מאפשרים להתנקות מחטאים ולזכות בגן עדן הנצחי. ה' הרחמן מאפשר לתקן את את החטאים עוד בעולם הזה באמצעות תשובה, תפילה וצדקה. עבור מטרה זו קיבלנו גם את יום הכיפורים שמכפר על עוונות בכל שנה. הרבה ייסורים קטנים וגדולים שאנו עוברים בחיינו נועדו כדי לכפר לנו על עוונות שהצטברו, במטרה שלא נענש עליהם בעולם הבא. כך שהכל נעשה לטובתנו, במטרה שנגיע לעולם הבא שלמים ומתוקנים ככל האפשר, ללא צורך בזיכוכים נוספים.

עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.

ולגבי שאלת הבחירה החופשית, נמצאנו למדים כי הבחירה של כל אדם היא רק אם להזיק לעצמו או לשמוע לאבא. ממש כאותו אחד שבוחר לעשן נגד עצת הרופאים למרות שהוא יודע שהדבר יזיק לו בעתיד, בעוד השני בוחר לשמור על אורח חיים בריא. התורה היא ספר הוראות היצרן של העולם, והיא מלמדת אותנו כיצד להימנע מלהזיק לנשמותינו. התורה מלמדת אותנו כיצד לבנות זוגיות טובה, חינוך ילדים טוב, ולהיות מאושרים יותר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. מי שמחליט לפעול על דעת עצמו - מזיק לעצמו, גם אם הוא נהנה לרגע מעשן הסיגריה או הסם הממכר של הנאות חיצוניות.

וכשם שיש לכל אדם בחירה חופשית לבחור ברע ולהזיק לעצמו בעניינים חיצוניים כמו בריאות, כך גם יש לו בחירה חופשית ברוחניות. ובל נשכח שגם הבחירה בטוב יש בה דרגות: יש אנשים שבוחרים להיות ממוצעים ובינוניים, ויש אנשים שמשקיעים בלימוד תורה, שמשקיעים בתפילה בכוונה, שמשקיעים במצוות, שמשקיעים בגמילות חסדים, הם בוחרים עד כמה להיות טובים - וכגודל המצוות וההשקעה כך גם גודל השכר והקירבה הרוחנית לבורא בעולם הבא, שהוא מקור האושר האמיתי של הנשמות. תכלית נפלאה זו עולה על כל המחשבות וכל הדמיונות של העולם הזה.

וכאן ראוי לשים לב לעובדה מוזרה מאוד, שכל אחד מאיתנו מצליח במידת-מה לצייר בעיני רוחו ודמיונו את הגיהנום, כי סוף סוף הגיהנום מבטא רעיונות וביטויים המוכרים מן העולם הזה, אך מי מאיתנו מצליח לדמיין ציור חי ומוחשי של גן עדן? אמרו חז"ל על גן עדן: "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" (ברכות יז, א). האם ניתן לדמיין אושר רוחני כל כך?

לדעתי הטעם להבדל בהמחשה, הוא מאחר שהגיהנום עודנו קשור למושגי העולם הזה, לעצם הצורך בתיקונים וייסורים, בגלגולי נשמות וכפרת עוונות שהם רק האמצעי המוביל לשכר. אולם גן-עדן מבטא את היעד הסופי, הנצחי, שמעבר לחבלי העולם הזה. לכן נדמה שאין אף ציור וביטוי אנושיים שיבטא ויהלום אותו כראוי אפילו בציור.

כל רעיון שנוכל לצייר בדמיוננו עדיין שייך למושגי העולם הגשמי - עולם השקר. נוכל אפוא להתחזק בהכרת התכלית הנפלאה של גן-עדן, אשר עולה על כל המחשבות וכל הדמיונות של העולם הזה, תכלית גבוהה מכל התכליות, מקום שנמצא מעל ומעבר לכל המחשה המתקבלת על הדעת, כי הוא מקום האושר האמיתי והנצחי: "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו" (ישעיהו סד, ג), ואמר דוד המלך ע"ה: "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" (תהילים כז, ד). אמרו חז"ל: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה"! (פרקי אבות ד, יז). תכלית זו עולה על הכל. מי ייתן ונזכה בה במיעוט עוונות וייסורים.