כשתפליג ספינתך, במה תציידי אותה? הפרשה הנשית לפרשת דברים

החיים מזמנים לך. פרידות זמניות וקבועות מיקירייך. מלאי את תיקם, בצידה לדרך.

"פנו וסעו לכם...ובחוף הים.  הזכיר להם...הדרך" (רמב"ן)

המזח הרחב פרוש לפניך. ריח הים עולה באפך. הצער והשמחה יצאו יחדיו במחול בליבך. סערה של ממש, מתחוללת בקרבך. בעוד שהים שממולך, רגוע לחלוטין. כאב הפרידה הנוקב. עם הדאגה לשלום האוניה שלך. משתלבים יחד, עם היותך שמחה שספינתך יוצאת להפלגה. הספינה שהשקעת בה, את כל כולך. תכננת. עיצבת. תחזקת. שמרת. הרגע הגדול כאן. הנה היא יוצאת למסע בים הגדול. ב-ל-ע-ד-י-י-ך. הגיע הזמן, שתפליג לנסיעת המבחן שלה. האם תעמוד בכך? ימים יגידו. עיניך סוקרות היטב את כל המקומות. לבדיקה שהיא תקינה. ידיך מלטפות את הדופן המבריקה של הסיפון. מתקשות להיפרד. אבל  עדיין נותרו לך, עוד כמה רגעי חסד. בהם, תוכלי למלא לה את המצברים  לשעת חירום.

1. עוגן יכול לשמר אותה. מפני היסחפות בים הפתוח. הנכם היום ככוכבי השמים. אמר לו הקב"ה למשה. צריך אתה לברכן. ולמה ברך אותם ככוכבים? בכוכבים, מעלות על גבי מעלות (מדרש) עודדי אותה. במעלות הרבות שיש בה. ברכי את אושרה, שיתקיים לעולם. אף בשעת תוכחה או כעס. למדי לשונך לברך. העידוד והברכות שאת נותנת, נחרטות בנפשה. כעוגן יציב ומרגיע. מילותייך המחמיאות, העטופות באיחולי לב. יחלחלו פנימה אל תוך תוכה. ויעגנו אותה אל דרך ישראל סבא.

2. מצפן מזהיר מפני טעות. ובכל רגע מראה את הכיוון הנכון. רב לכם סב את ההר הזה. כי ימים רבים לישראל. שהיו נדים ונעים סביבו. ולא יותן לישראל, מדרך כף רגל בהר שעיר. עד הגאולה. ועד אז, פנו לכם צפונה. הצפינו עצמכם. שאם ימצא האיש הישראלי. בגלות הזה איזו הצלחה. אז יטמינו ויצפינו הכל בפני עשו. שלא יתקנא בכם. וזה הפך, ממה שישראל עושים. בדורות הללו, בארצות אויביהם. כי מי שיש לו מנה. הוא מראה את עצמו. במלבושי כבוד ובתים ספונים וחשובים. כאילו היו לו כמה אלפים. ומגרים האומות בעצמם. ומנהג זה. הוא המסבב את כל התלאה אשר מצאתנו. (כלי יקר) אין צורך להראות. את כל יקר תפארת גדולתך. ספינות שודדי הים אורבות בכל פינה. ואם את זוכרת להצפין את ההדר. את לא שוכחת את הצפון. המטרה האמיתית מול עינייך המייחלות. וספינתך חותרת אליה בעקביות.

3. גלגל הצלה עוזר לצוף בינות לגלים. ולא לשקוע בתוכם. כשרבי עקיבא ניצל מספינה שנשברה. הוא מחזיק בקורת עץ. ועל כל גל וגל שבא. הוא מנענע לו בראשו. ואתן אותם ראשים. איזה הוא בן עולם הבא. כל מי שהוא שפל ברך ענותן (בעל הטורים) הענווה נותנת לך חן. מצליחה להחזיק אותך. מעל הגלים הסוערים. היפוכה, הגאווה מתקילה אותך עם קרחונים. ראי ערך טיטניק. אותה ספינת הכל יכולה. שירדה למצולות, בהפלגת הבכורה שלה. נענעי לגלים בראשך. גלגלי לראש התורן. את דגל הענווה. סמל חייך.

4. הביטי אל האופק. המקום בו, השמים והמים מתחברים. הם יבהירו לך. שספינתך מונהגת על ידי רב החובל הגדול מכולם. קברניטה של אונית העולם.  לא תיראום. הגם שמדבר ליהושע. אמר לשון רבים. לכלול גם כל ישראל. לומר, שלא יהיה אפילו אחד מישראל. ירא מהם. כי ה' נלחם להם. שיבטחו באלוקים חיים. (אור החיים) המדרש מאריך, בגודלו הפיזי של עוג מלך הבשן. בכוחו הרב, המצליח לעקור הר ממקומו. ואת תבוסתו המהירה. בפני העם ששם ה' נקרא עליו. חזקי ואמצי. אלוקים עמך. ועם אהובייך.

יהי רצון, שקרני שמש עליזות. יפזזו על סיפונה של ספינתך. והגלים הסוערים יירגעו. וישיטו אותה באחוות נחשולים. לכיוון, שהמצפן יראה לה. ושתגיע למחוז חפצה בשלום ובשלוה.
המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה

יעל עט לוי היא מרצה ויוצרת. כתובת המייל - 8400398@gmail.com