תשעה באב
מה מיוחד בשבת הקרובה? 8 עובדות על ’שבת חזון’
מדוע נקראת השבת הקרובה 'שבת חזון', מה מנהגיה המיוחדים, ומדוע מעלתה גדולה ביותר משאר שבתות השנה? מדריך קצר על השבת הקרובה
- נעמה גרין
- פורסם ז' אב התשע"ו |עודכן
1. השבת שלפני תשעה באב מכונה 'שבת חזון' על שם ההפטרה הפותחת, ברוב עדות ישראל, במילים - "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים".
2. ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון - "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו - ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". מצב זה הוביל לגלות עשרת השבטים, ויותר מאוחר לחורבן הבית.
3. שבת חזון היא השבת האחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב, שנוהגים בו מנהגי אבלות מיוחדים. עם זאת, בשבת עצמה אין לנהוג כל מנהגי אבלות. מותר ללבוש בגדי שבת, לאכול בשר ולשתות יין.
4. אף על פי שאין נוהגים אבלות בשבת, לפי מנהג אשכנז נוהגים כמה מנהגים המזכירים את האבלות: בקריאת התורה קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה, קוראים את ההפטרה במנגינת מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט 'לכה דודי' בקבלת שבת, במנגינת הקינה הנאמרת בתשעה באב 'אלי ציון ועריה'.
5. ה'קדושת לוי' זי"ע מסביר את הכינוי שבת 'חזון' מלשון ראיה, שהקב"ה מראה לנו את הייעודים הטובים העתידים לבוא עלינו לעתיד לבוא.
6. באחת השנים, אמר בעל ה'קדושת לוי' זי"ע בדרשתו לשבת 'חזון', כי "הקב"ה הכין לנו מקדשנו אלא שעדיין לא נתנו לנו, ובכל שנה ב'שבת חזון' קורא לנו ומראה לנו – ראו נא את הבית השלישי עומד מוכן לרדת ארצה באש מן השמים, אמנם 'בידכם הדבר' – 'שובו אלי ואשובה אליכם'. אם תפסיקו לטנף מעשיכם ותשמרו עצמכם כראוי, מיד אורידנו לכם מן השמים".
7. הרה"ק ה'אוהב ישראל' זי"ע היה אומר "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה". ההסבר לכך הוא כי בעת הפרידה, מתעוררת אהבת רעים במלוא תוקפה ועוזה, ובשעת חורבן הבית עת צאת בני ישראל גלות מהר והנמהר, נפרד כביכול הקב"ה מבניו, על כן נתעורר אז אהבה עזה ועצומה ביניהם, ואהבה וחיבה זו מתעוררת בכל שנה ושנה. ובפרט כשחל יום ט' באב בשבת".
8. בעל ה'שם משמואל' זי"ע היה אומר בשם 'היהודי הקדוש' זי"ע כי השבתות החלות בימי 'בין המצרים' – כל השבת נחשבת לעת רצון גדולה מאוד. הטעם לכך הוא שעת מנחה בימות החול היא עת התגברות הדינים, אך בשב"ק היא עת רצון כי הדינים נמתקים מקדושת השבת, וכאשר דין נהפך לרחמים הרי הוא שעת רחמים ועת רצון גדול מאוד. כך, בימי בין המצרים, נחשב כל היום עת דין ומכאוב, ממילא מש'באה שבת באה מנוחה', והקב"ה פורש על העולם סוכת רחמים, ונמתקים הדינים השורים באלו הימים, וכל השבת כולה היא המתקת דינים והתעוררות שערי רחמים וכולה עת רצון גדולה מאוד.
הרב ברוך רוזנבלום בחידושים נפלאים מתוך פרשת השבוע: למה נכתבו אגדות החורבן דווקא במסכת גיטין? מה טמון במילה "איכה"? מדוע רצה רבי יהודה הנשיא לבטל את תשעה באב? מתי צום בשבת נקרא עונג? מדוע התירו חכמים לאכול בשבת זו "כסעודת שלמה בשעתו"? באיזה יום מתחיל השבוע? - חידוש נפלא!! אילו הנהגות הקשורות לשבת למדנו מהכהנים בבית המקדש? כיצד יכול ביתנו להיהפך בשבת לבית המקדש? מתי הבטיח ה' לאברהם אבינו שבזכות שמירת שבת נינצל מאויבינו?
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>