מה חסר לנו כשאין בית מקדש?

אחת השאלות שאדם נשאל בבואו לבית דין של מעלה היא האם ציפית לישועה? לצערנו גם בין שומרי תורה ומצוות בקפדנות, לא רבים יוכלו להשיב תשובה חיובית, אנחנו אומרים אמנם בתפילה 'כי לישועתך קוינו וציפינו כל היום' אבל אם נהיה כנים עם עצמנו אנו די רחוקים מציפיה לישועת ה'. אולי יש הסובלים מבעיה מסויימת ומקוים שהמשיח יפתור להם את הבעיות, וכפי שנראה להלן גם ציפיה כזו יש לה ערך מסויים, אבל ככלל – מצבנו הטוב יחסית בארצנו, וההרגל לתלות כל קושי בסיבה ספציפית, משכיחים מאיתנו את העניין. אולם בימים אלו עלינו להתנער מהתפיסה המעוותת הזו ולזכור שיש בורא ומנהיג לעולם, ועלינו לחכות ולצפות לישועתו ולגאולת העולם. חשוב שנדע שהאדישות שלנו והעדר הציפיה הינם מכשולים בדרך לגאולה.

להיות ציונים...

התלמוד במסכת סוכה דף מ"א קובע כי יש לנו חובה לזכור את ציון ואת חורבן בית המקדש ולעשות מעשים המבטאים את ציפייתנו ודרישתנו לבניינה, והדבר נלמד מן הפסוק 'ציון היא דורש אין לה' משמע כי היה אמור להיות לה דורש ומבקש ובהעדרו ישנה סיבה להמשך הגלות...

בקיצור, עלינו להיות 'ציונים'... המשמעות של כך היא בראש וראשונה לצפות ולהתפלל לגאולת ציון, לצקת תוכן לתפילות אותן אנו אומרים שלש פעמים ביום ויותר. התפילות לבנין ירושלים תהיינה מעומק הלב בציפיה שתהיה בנויה גם במובן הרוחני, שתחזור לקדושתה ולתפארתה, שלא יהיו שועלים מהלכים בהר ציון (ו'שועלים' אינם דוקא בעלי חיים אלא כל הגורמים המחללים את עיר הקודש והמקדש) - שנוכל לומר בכנות 'כי לישועתך קוינו (וציפינו) כל היום...'

חגי הנביא (אחד מתרי עשר נביאים ומאחרוני הנביאים שעוד היה בתקופת חורבן בית ראשון וגם בשיבת גלות בבל) נשלח בשליחות נבואית לעורר את העם בעת תחילת שיבת ציון הראשונה בימי דריוש. הוא נשלח לומר לעולי בבל כי אדישותם וחוסר ערנותם לבניין בית המקדש מחדש - גורמת לעיכוב בנייתו אף שכבר הגיעה העת לכך.

וכך נאמר בחגי פרק א': בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר־ ה' בְּיַד־חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר:

כֹּ֥ה אָמַ֛ר ה' צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת־בֹּ֛א עֶת־בֵּ֥ית ה' לְהִבָּנֽוֹת... לאור העיכובים בבניה סברו העולים שלא הגיעה העת, ועל כך פונה אליהם הנביא להוציאם מאדישותם וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ה' בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר:  הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב?

יחד עם זאת הוא בא לעורר אותם להרגיש את החסרון וההעדר, ומעניין שהנביא בוחר לציין להם את הקושי הכלכלי והעדר ההצלחה בפרנסה – כביטוי לחסרון של בית המקדש. וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר ה' צְבָ-א֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם: זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב...

בית המקדש הוא מקור הארה רוחנית, מקום השראת השכינה, אבל יחד עם זאת הוא גם מקור השפעת החיות הכלכלית והפרנסה...

הקרבנות מעלים לה' את הדומם החי והצומח. הקרבן בדרך כלל מבעלי חיים, מנחות ונסכים מן הצומח, והמלח הנוסף לכל קרבן הוא מן הדומם. אליהם מצטרף האדם המקריב להעלות את כל חלקי הבריאה לגבוה - ועל ידי כך להוריד שפע פרנסה וכלכלה.

העדרו של בית המקדש מונע את מיטב השפע הכלכלי, ומותר ורצוי לשים לב גם לכך בצד האבל על חסרונו העיקרי בהיבטים הרוחניים.

האוצר והכלכלה בידי 'כולנו'

משרד האוצר והכלכלה הופקדו לאחרונה בידי מי שביקש את כל 'ארגז הכלים' לפתור את בעיות הכלכלה של עם ישראל, נדמה שישנו חוסר מודעות כללי לעובדה שארגז הכלים האמיתיים לשפע כלכלי דורש בראש וראשונה: א). 'אם בחוקותי תלכו' - ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה וכו' ב). למצב כלכלי מושלם ניתן לצפות רק כשיחזור מקור השפע של בית המקדש למקומו.

מעניין שהנביא נוקט בהצבעה על חסר זה כדי לעורר את הרגשת המודעות לחסרון בית המקדש. כנראה מותר גם לדבר אל הכיס... לפעמים אנחנו מדברים בשפה גבוהה מדי ולא מצליחים להגיע אל הנקודות הרגישות... ולכן נשארים באדישות.

'ציון' בגימטריה 'יוסף', כמו יוסף שבצד היותו איש קדוש העומד באתגרים רוחניים קשים, הוא גם משפיע הפרנסה:  'יוסף הוא המשביר', כך גם 'ציון' עיר המקדש הינה גם מקור ההשפעה הכלכלית.

להתפקד ל'כולנו'

אם אנחנו רוצים באמת לקרב את הגאולה ובנין בית המקדש, עלינו להתפקד למפלגת כולנו... לא זו של כחלון, אלא להתאחד כולנו, ליצור אהבת ישראל ולבטל שנאת חינם מתוכנו.

כל יום בתפילה לאחר שאנו מבקשים: 'שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים' אנו מוסיפים - 'ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך...' כאשר כולנו מאוחדים אנו יכולים לזכות לברכת אור פניו של השם ועמה כל טוב סלה: 'כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום'.

האחדות תחזיר לנו את בית המקדש ועוד קודם לכן הינה מרשם פלא לקבלת השפעות טובות...

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.