5 נקודות למחשבה
האם התנ"ך הוא יצירה ספרותית אנושית? 5 נקודות למחשבה
האם יש הוכחה שכלית פשוטה לקיומו של א-לוקים? האם האדם יכול ליצור תפוח, יש מאין? וגם: פלאי הבריאה במהלך ההיריון
- אריאל כדורי
- פורסם י"א אב התשע"ו
אפילו יתוש קטן?
אדם יכול לייצר את כלי התחבורה המורכבים ביותר כגון רכבי יוקרה, מטוסים וספינות פאר,
אבל הוא אינו יכול ליצור לב אדם בגודל אגרוף...
אדם יכול להמציא את האמצעים הטכנולוגים המתקדמים ביותר כגון מחשב, מצלמה, פלאפון,
אבל הוא אינו יכול ליצור יתוש...
אדם יכול לבנות מבנים מפוארים ביותר כגון בנייני מגורים מפוארים, מגדלים ומלונות,
אבל הוא אינו יכול ליצור תפוח...
אדם יכול לפתח תרכובות כימיות המשמשות כתרופות מצילות חיים,
אבל הוא אינו יכול לייצר תרכובות הכרחיות לחיינו כגון: חלב אם, מים או דם...
אז מי הוא זה, שבכוחו ובחכמתו יצר את אותן יצירות מרהיבות כדוגמת הלב, היתוש, התפוח, המים והדם, שאין לאדם כל יכולת ליצור אותם, ואף לא לייצר עבורם תחליף ראוי?
בהתבוננות בבריאה שמסביבנו, יכול כל אדם, ואפילו הפשוט ביותר, להגיע להכרה ולאמונה בבורא העולם. הבריאה כולה "צועקת" שיש כוח עליון אדיר, בעל גאונות אינסופית וכוחות אדירים, שברא את העולם ומתכנן כל פרט ופרט בה.
דחיית השתל
מערכת החיסון היא אחת מהמערכות החשובות ביותר בגוף ותפקידה הוא זיהוי וחיסול גורמים זרים הפולשים לגוף שעלולים לפגוע בנו. כשמערכת החיסון אינה מתפקדת היטב היא מייצרת דלקות כרוניות, מחלות אוטואימוניות וסרטן.
מערכת החיסון של האדם דומה בחלקה למערכת צבאית המתפקדת באופן שוטף, קבוע ויומיומי. המערכת מורכבת מ"חיילים" רבים, להם תפקידים שונים במערך המלחמתי כנגד האויב המושבע, אשר יכול להיות וירוס, בקטריה, פטרייה או כל מיקרואורגניזם אחר הנקרא בשפה המקצועית: פתוגן.
לאור הנאמר, אם ניקח איבר מאדם אחד ונשתיל אותו לאדם אחר, תהיה דחייה של השתל על ידי הגוף: מדוע? כיוון שמערכת החיסון תוקפת את האיבר החדש, למרות נחיצותו, שכן היא רואה בו פולש זר (משום כך ניתנים למטופל לאחר ניתוחי השתלה ולמשך כל חייו תרופות קבועות, המדכאות את מערכת החיסון ובכך מונעות את דחיית השתל).
הפלא הגדול ביותר הוא, שקיים גוף זר לחלוטין, ה"מושתל" בגופה של אישה, שמערכת החיסונית אינה דוחה! מהו? העובר! לעומת זאת, אם ניקח רקמה אחת מגוף התינוק לאחר שנולד ונשתיל אותה בגוף אמו, המערכת החיסונית תדחה אותה!
איך עובר שהוא מעין "שתל זר", לא נדחה ע"י מערכת החיסונית של הגוף?
המערכת החיסונית של האם עוברת שינוי, שבמהלכו תאי Th1 - "המניעים של המערכת החיסונית" - יוצאים לחופשה בת 9 חודשים, ואת תפקידם ממלאים באופן זמני תאים אחרים של המערכת החיסונית - Th2 - שפועלים קצת אחרת מאלו הקודמים.
זהו תהליך פלאי, שבמשך תשעה חודשים יש מעין "השבתה סלקטיבית" של המערכת החיסונית של האם, שמונעת את דחיית העובר. זהו אחד מפלאי הבריאה, שרק יד על-טבעית מכוונת ומשגיחה יכולה לעשותו!
היצירה מעידה על היוצר
האם יש אלוקים? אנשים נוטים להסתבך בשאלה זו, אבל קל לי מאד להוכיח לכם באופן לוגי/ שכלי שיש אלוקים!
רוצים הוכחה? בבקשה, אנא תהיו איתי שלב אחרי שלב:
שאלה 1: כיצד נוצר שולחן? יש רק שתי אפשרויות:
אפשרות 1: נוצר "במקרה", היה "פיצוץ" שממנו התחברו החלקים באופן מושלם ויצרו שולחן.
אפשרות 2: שמישהו תכנן ויצר.
מה תשיבו? אפשרות 2: שמישהו תכנן ויצר. למה? כי רואים דבר מתוכנן ולכן ברור לנו שמישהו תכנן.
שאלה 2: מה אתם אומרים על הבריאה, על העולם? הוא מסודר ומתוכנן? או נעשה "במקרה" ויש בו אי סדר?
תשובה: מתוכנן. למה? כי רואים בבירור שהיקום מורכב מחלקים המתאימים זה לזה כמו פאזל ובתכנון מופלא. התבוננות פשוטה בגוף האדם מעידה על כך: מבנה המוח, ידיים, מערכת הראייה, השמיעה, הנשימה, הלב. כמו גם מערכת החי והצומח, עננים, גשם, מערכת השמש, ועוד...
מסקנה עד פה: קיים תכנון וסדר בעולם! ואם העולם מסודר ומתוכנן חייב להיות לו מתכנן. למה? כי יצירה מעידה על יוצר - הסכמתם על זה קודם לכן לגבי השולחן! אי-אפשר להתחרט...J
שאלה 3: אם כן, מי תכנן ויצר את העולם המתוחכם והמדהים הזה, שאנו חיים בו? יש רק שתי אפשרויות:
אפשרות 1: גורם אנושי כלשהו שיצר את הכול. אולי נגר או חשמלאי מוכשר...
אפשרות 2: מישהו על אנושי, כוח עליון.
מה תשיבו? אפשרות 2, כי ברור לכל שלא מדובר בגורם אנושי. מדוע? כי אדם לא יכול ליצור מערכות כה מורכבות ואדירות. אלא בהכרח מדובר במציאות של כוח עליון, בעל כוחות אדירים, שהצליח ליצור מערכות שלא תיאמנה, מן הדומם והצומח ועד החי ובכלל זה האדם המדַבר, ובכלל זה מערכות אדירות בטבע כגון השמש, הירח, הכוכבים ועוד...
חברים! באופן לוגי, לא באמונה עיוורת, היסקנו כרגע שמדובר בעולם, שנוצר ותוכנן על ידי גורם על אנושי, כוח עליון. והרי זהו אותו שם לאחד ומיוחד - בורא העולם!
הבלון שאינו מתפוצץ
האם ניסיתם בעבר לנפח בלון יתר על המידה? אני מניח שהבלון התפוצץ... תהליך זה הגיוני, שהרי כאשר מנפחים בלון, מצטמצם עובי דפנותיו והן נהיות דקות וחלשות יותר.
רגע... אם כן, מה קורה בהריון? איך בטנה המתנפחת של האישה ההריונית אינה "מתפוצצת"?...
דופן הבטן, ההולכת ותופחת ככל שהעובר גדל, לא הייתה יכולה לעמוד במעמסה אילולא הייתה מרופדת ברקמות קולגן. רקמות אלה מעבות ומחזקות את הדופן. אילולא היה הקולגן מצוי שם, היה נגרם אסון!
תפקיד נוסף וחשוב של הקולגן הוא למנוע את פתיחת הרחם טרם זמנו. בשלב הלידה משחרר המוח חומר בשם אסטרוגן. האסטרוגן ממוסס את שכבת הקולגן, מרפה את קשרי הרחם ומאפשר את יציאת התינוק לאוויר העולם.
איך הגיעו רקמות הקולגן לדפנות הבטן? מי "ידע" שהם הכרחיים במקום זה, בזמן הזה ובדיוק למשך 9 חודשים? כיצד "יודע" הגוף מתי בדיוק לשחרר את האסטרוגן? האם אין פה יד מכוונת?
האם ייתכן שתהליך מופלא זה נוצר מעצמו, ללא יוצר ומתכנן?
מזבח יהושע בהר עיבל
לצערי, בדורנו, למרות כל אינספור הראיות הקיימות, יש אנשים שכופרים בתנ"ך, וטוענים שהתנ"ך אינו אלא אוסף סיפורי מעשיות שלא התקיימו מעולם... אבל מעבר להוכחות הרבות שהתורה היא אמת, ניתן לראות בממצאים ארכיאולוגיים עדות תומכת למסורת ישראל ולאירועים הנזכרים בה. למשל, התגלית הארכיאולוגית - מזבח יהושע בהר עיבל.
פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה זכה לפרסום בעקבות חפירות האתר בהר עיבל. במהלכן הוא חשף מזבח, שאותו הוא זיהה כמזבח שיהושע בנה עם 12 השבטים טרם כניסתם לארץ ישראל (יהושע, ח).
כאשר בוחנים את כל העובדות הפיזיות שנחשפו בהר עיבל – מהות הממצא, המיקום, הזמן וההקשר ההיסטורי – מתבררת תמונה אשר משמעותה קשה להפרכה: אתר פולחני, היחיד מסוגו ומתקופתו על הר עיבל, ומתאים לחוקי התורה.
הממצאים שנמצאו:
1. המזבח נבנה מאבנים שלמות לא מסותתות (בהתאם לאיסור בתורה על הנפת ברזל על אבני המזבח).
2. המזבח מתאים לתיאורי המזבחות בתנ"ך: צורתו מרובעת, עולים אליו בכבש ולא במדרגות (בהתאם לאיסור בתורה על בניית מדרגות למזבח).
3. המזבח תואם במידותיו למידות המזבח המתואר בספר יהושע פרק ח ובספר דברים פרק כ"ז.
4. באתר נמצאה כמות גדולה של עצמות, כולן של בהמות כשרות.
5. נמצאה בהר עיבל חלוקה ברורה של השטח לשלושה חלקים: עמק גדול שבו עמד העם, מתחם של 14 דונם ומתחם עליון, קטן יותר, שבו נמצא המזבח. ביהושע פרק ח פסוק ל"ג מופיע תיאור הטקס: "וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִיו וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה..." רואים פה חלוקה לשלוש קבוצות: העם, מנהיגות בינונית, כהנים ולווים - וזו בדיוק החלוקה בשטח כפי שנמצא.
6. תיארוך המזבח מתאים לתקופה המדוברת בתנ"ך (כ-1200 לפני הספירה), דיוק כרונולוגי מרשים.
מיותר לציין, שבכל המקורות ההיסטוריים קיים רק מבנה אחד המתאים במהותו, במיקומו ובזמנו לממצא שלפנינו, כמתואר בפסוקים: "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל... מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים... וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה עֶבֶד יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה"...(יהושוע פרק ח).