לאישה
ענבר אור: "כדי למצוא תעסוקה מספקת, את צריכה להתחבר מחדש אל החלום שלך"
ענבר אור היא יועצת תעסוקתית שמתמקדת בהכוונת נשים חרדיות למציאת ה'ייעוד התעסוקתי' שלהן. בריאיון מיוחד היא מסבירה את מהותו של תהליך הייעוץ התעסוקתי, ואיך הופכים חלום ישן לפרנסה משתלמת
- הידברות
- פורסם י"ח תמוז התשע"ח
ענבר אור התאהבה בתחום הייעוץ התעסוקתי כששרתה כקצינה ביחידה להכוונת חיילים משוחררים. "אז גיליתי כמה סיפוק אני שואבת מהכוונת אנשים למציאת תעסוקה משמעותית עבורם, ומאז נשארתי בתחום כל הזמן. הניסיון שלי כלל כל מיני תפקידים, כשכירה וכעצמאית, שנגעו בתחום ההכוון התעסוקתי והלימודי".
אחרי שחזרה בתשובה, החליטה ענבר לפתוח עסק שייתן הכוונה תעסוקתית לנשים חרדיות. "רציתי להיות עצמאית כדי שאוכל להיות בבית עם הילדים ולאפשר לבעלי ללמוד בכולל. חוץ מזה, כשעבדתי בתפקידים בכירים בעבר ראיתי במו עיני כמה קשה שם לשמור על כללי הצניעות כראוי. לכן החלטתי לכוון את עצמי לנשים. מהר מאד גיליתי שדווקא לנשים חרדיות יש לי ערך מוסף להציע: הן הרבה פחות מוכוונות לעולם התעסוקתי ולא מספיק מכירות את האפשרויות הקיימות". מלבד ניהול העסק שלה, היא גם נותנת ייעוץ תעסוקתי מטעם ארגון 'תמך' המסייע לפיתוח מקצועי של נשים חרדיות, מעניקה ייעוץ תעסוקתי מטעם ארגון 'פעמונים' ואף מנהלת פורום אינטרנטי בתחום.
תוכלי לצייר פרופיל של האישה שמגיעה אליך לייעוץ תעסוקתי?
"יש כמה פרופילים כאלה, וגיל הנועצות נע מ-18 ועד שישים פלוס...כל אחת מגיעה בצומת אחרת בחיים. יש את בוגרת הסמינר שלמדה תחום שלא ממש מעניין אותה כי זה מה שהיה – ועכשיו היא לא יודעת במה לעסוק. יש אימהות שהלידה האחרונה שינתה את האיזון בבית והעבודה הקודמת כבר לא מתאימה להן, והן מחפשות אופציות אחרות. יש נשים בנות חמישים פלוס שסיימו לחתן ילדים ועכשיו רוצות סוף סוף לעסוק במשהו שממש מעניין אותן. יש נשים שעסקו שנים בתחום אחד ומרגישות שמיצו אותו לחלוטין..."
מה קורה בתהליך של ייעוץ תעסוקתי?
"יש שאלון שהמטרה שלו היא להעלות לפני השטח את הכישרונות והיכולות של כל אחת. אני משלבת את השאלון עם ששיחת אבחון שהמטרה שלה היא לגשש אחרי הייעוד התעסוקתי של הנועצת. אני לא מסתפקת בלגלות מה היא יכולה לעשות – אני רוצה גם לדעת מה החלום שלה. בדרך כלל, התשובה נמצאת עמוק בפנים אצל הנועצת והיא תגיע אליה בעצמה. הרבה פעמים הן פשוט לא חושבות שהחלום יכול להפוך למציאות. כמו אחת שאומרת לי: 'כן, אני רוצה להדריך כלות, אבל אי אפשר להתפרנס מזה'. או: 'החלום שלי הוא להיות בימאית תיאטרון אבל בואי נשים את זה בצד ונתמקד בתעסוקה'..."
זה לא קצת מסוכן להתמקד בחלום? לא ייתכן חלום שהוא באמת לא מעשי?
"אני לא רק מחזקת את החלום של הנשים ושולחת אותם לדרכן. התפקיד שלי הוא לעזור להן להוריד את החלום לקרקע. לבנות איתן תכנית מעשית – אם בחיפוש עבודה או יצירת עסק או לימוד תחום חדש. כמובן שעושים את זה מאד בזהירות. אישה שיש לה עבודה מכניסה לא יכולה ולא צריכה לזרוק את העבודה ביום אחד לטובת החלום שלה. צריך לעשות הכל בזהירות ובהדרגה. אבל בסופו של דבר – אין לי ספק שמי שהחלום שלה הוא בדמה, תצליח להתפרנס ממנו".
פשרות, מדגישה אור, אינן בהכרח דבר רע. "הרבה אנשים מגיעים לפשרה בתעסוקה שלהם, וזה בסדר. פשרה זו דרך אחראית להתפרנס ממשהו עד שתוכלי לממש את הייעוד האמיתי שלך ולהתפרנס רק ממנו. זה בסדר לעבוד במקביל בדבר נוסף, או לעבוד בדרך לייעוד בכל מיני דברים אחרים. אבל בפירוש, אל תוותרו על החלומות שלכם ועל המתנות המיוחדות שקיבלתם! בטווח הארוך זה יוצר תסכול ודיכאונות שגם המשפחה משלמת עליהם מחיר כבד".
ומה לגבי שיקולים על פוטנציאל ההכנסה של כל עיסוק? ענבר נזכרת בימיה כמדריכת חיילים משוחררים. "כשהייתי שואלת אותם במה הם רוצים לעשות, התשובות היו, כמעט תמיד, 'מנהל עסקים' או 'עריכת דין'. כששאלתי למה דווקא התחום הזה, היו אומרים לי: 'כי יש בזה כסף'. התשובה הקבועה שלי היתה שאמנם, עורך דין מצליח מרוויח הרבה כסף. אבל אם הייעוד שלך איננו להיות עורך דין, לא רק שלא תרוויח הרבה כסף, לא תרוויח בכלל! אין שום טעם ללכת בכוח בכיוון מנוגד לאופי, ליכולת ולהתאמה שלך".
היייעוץ התעסוקתי לא רק מגלה במה את טובה, אומרת אור, אלא עוזר לבנות את 'הבידול' שיאפשר לך להתפרנס מכישוריך. "הגיעה אלי נועצת שעבדה כאחות במשך שנים רבות, עד שסבלה מפריצת דיסק", היא מספרת. "היא קיבלה קצבה על אובדן כושר עבודה, ובמשך כמה שנים לא עבדה כלל. אבל בסוף היא הרגישה שהיא לא מסוגלת ככה. כאחות, היא היתה רגילה להיות אדם פעיל. לא התאים לה לא לעבוד. היא הגיעה אלי כדי לבדוק באיזה תחום היא יכולה לעסוק למרות המגבלות שלה. תוך כדי השיחה האישית, היא אמרה שמתאים לה מאד ללוות אנשים ולייעץ להם. השאלה היתה באיזה תחום כדאי לה לעשות את זה. אז שוחחנו עוד קצת, וגיליתי שהיו לה חוויות לא קלות סביב מעגל האימהות: טיפולי פוריות, לידות, הגיל הרך של התינוקות. הגענו למסקנה שכדאי לה להיות מאמנת אישית לנשים בענייני מעגל האימהות. בנינו תהליך מפורט, והיא הלכה ללמוד אימון אישי ובמקביל להתנדב בעזרה לאימהות צעירות כדי לרכוש ניסיון. היא גם לומדת איך לנהל עסק כדי שתדע לעשות את על הצד הטוב ביותר".
סיפור אחר שבו ייעוץ הביא לרעיון מקורי לתעסוקה, הוא סיפורה של צעירה מהדרום שפנתה אל ענבר. "היא למדה מחשבים, אבל גם היתה חרדית מאד ולא התאים לה לעבוד בסביבת עבודה לא חרדית או לא נפרדת. בדרום פשוט אין מקומות כאלה. אז היא עבדה כמה שעות כל ערב בספריה, אבל זה לא סיפק אותה. שוחחנו, והגענו למסקנה שמתאים לה עיסוק בפרטים קטנים – זה מה שמשך אותה מלכתחילה למחשבים. מצד שני, היה לה גם חיבור לאסתטיקה. מחיבור שני הנתונים האלה, היא הגיעה למסקנה שהיא רוצה להיות שרטטת. אין לימודים לחרדיות של התחום הזה בלבד, אלא רק כחלק מלימודי עיצוב פנים. אז מצאנו מורה פרטית שתבוא אליה הביתה ללמד אותה. היא רוצה להיות פרילנסרית שעובדת מהבית, אז איך היא למדה לא ממש משנה – מה שחשוב זה תיק העבודות שהיא בונה. בצורה הזו היא מוצאת את העבודה האידיאלית מבחינתה: מהבית, בשעות גמישות, ועם מינימום גישה לאינטרנט".
יש דברים שונים בנשים החרדיות שמגיעות אליך לייעוץ, בהשוואה ללקוחות מהציבור הכללי?
"בהחלט. קודם כל, החיבור לבית מאד חשוב לנשים החרדיות. חשוב להן מאד שהעבודה לא תבוא על חשבון הבית והילדים. להרבה נשים ברור שהעבודה צריכה להסתיים באחת לכל היותר...סביבת העבודה היא גם שיקול מכריע: חשוב להן הפרדה בין גברים לנשים, שפה הולמת, אפילו מקום חרדי בלבד. הכסף, שהוא שיקול ראשון בדרך כלל בעולם החילוני, נמצא בעולם החרדי בתחתית סדר העדיפויות – זאת על אף שהנשים הללו, פעמים רבות, הן מפרנסות יחידות.
"מעבר לזה, נשים חרדיות גם הרבה פעמים יודעות פחות על עולם התעסוקה ועל הזכויות שלהן. היום אפשר לחפש בגוגל כדי לדעת איך לכתוב קורות חיים כמו שצריך, אבל יש נשים חרדיות שבכלל אין להן גישה לגוגל. או זכויות עובדים – יצא לי כבר לראות מישהי שעובדת שנים ואין לה פנסיה בתלוש. לא היה לה מושג שזה לא חוקי, או מה ההשלכות לגביה".
לסיום, יש היום הרבה יותר מקומות לימוד בהפרדה מלאה שמיועדים לשומרי מצוות. איך בוחרים תחום לימודים מתאים?
"צריך לזכור שלימודים דורשים השקעה רצינית. גם אם קיבלת מלגה מלאה – הלימודים דורשים השקעה של זמן, נסיעות, למידה. ולפני שאדם משקיע השקעה – צריך לבדוק אם זו השקעה נכונה. לדעתי זה בדיוק הזמן לייעוץ תעסוקתי. לא חשוב לי שיבואו דווקא אלי – אבל חשוב שיבינו בצומת הזו את חשיבות הייעוץ התעסוקתי. זה יחסית כסף קטן להוציא, ומשתלם מאד בהשוואה לתסריט שאני נתקלת בו רבות: נשים שלמדו תואר ראשון ואפילו שני ואז גילו שהן בעצם לא רוצות לעסוק בתחום...
"זה לא שיועץ תעסוקתי עושה קסמים. אדם ממוקד ששואל את עצמו שאלות נכונות, יגיע בעצמו לייעוד התעסוקתי שלו. אבל זה כנראה ייקח לו יותר זמן, והוא יעבור כמה עבודות בדרך. ורוב האנשים אינם ברמת המודעות הזו: הם חיים בתוך המסגרת עד שהשם מחליט להזיז אותם משם...ופשוט חבל. אני, בתור אחרת שחיה ומממשת את הייעוד התעסוקתי שלה, יודעת שזו איכות חיים אחרת לגמרי, שמשליכה על כל תחומי החיים".