הפרשה החסידית לפרשת ואתחנן: האם אפשר להכריח לאהוב?

בפרשת השבוע אנו קוראים את הפרשה הידועה, אותה אנו משננים כמה פעמים כל יום, 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'. פרשנים רבים התחבטו בשאלה איך אפשר להורות למישהו 'ואהבת'?

כשילדינו יושבים מסביב לשולחן ואמא מגישה אוכל טעים ומזין, שום דבר לא יכול לעמוד בפני המשפט המנצח 'אמא אני לא אוהב את זה!'... לכולם ברור [לכאורה] שאי אפשר להכריח אדם לאהוב משהו שאיננו אהוב עליו.

האומנם?

הבה נשמע את הסיפור הבא, ונבין שהדברים אינם חד משמעיים. אולי אוכל אי אפשר לצוות לאהוב, אך את הבורא בהחלט אפשר. את הסיפור סיפר האדמו"ר רבי שמואל מסלונים זי"ע: בעיר סלונים חיתן שואב המים את בתו לבחור. בחור פשוט שאת כל ימיו בילה בעבודות חקלאות ומעבר לכך לא ידע כלום, אף לא קרוא וכתוב. לאחר החתונה חמיו החליט ללמד אותו א – ב, לפחות שידע להתפלל מתוך סידור. לאט לאט הוא לימד אותו אותיות, ואף התחיל כבר לקרוא משפטים שלמים.

החותן המסור התחיל ללמד אותו פסוק שמע ישראל ופירש לו את משמעות המשפט הנצחי: הבורא הינו היה הווה ויהיה, שליט בעולמות העליונים והתחתונים, הוא מסבב כל מה שקורה בעולם וכו'. אח"כ המשיכו ללמוד פרשת ואהבת את ה' אלוקיך כשחמיו מסביר לו את משמעות המילים, הקב"ה מצווה אותנו לאהוב אותו מכל הלב, מתוך מסירות נפש וכו'.

כאן עוצר החתן ודורש הסבר על המשפט התמוה, איך ייתכן שהבורא הגדול ששולט בכל העולמות. האחראי הישיר לכל מה שקיים וקורה בכל העולמות ובכל המרחבים האין סופיים. הדואג בכל רגע נתון לקיומם ומחייתם של מיליארדי אנשים ובעלי חיים. הוא יבקש ממני האדם הקטן והפשוט שאני יאהב אותו? וכי הוא זקוק שאני יאהב אותו???

החותן מנסה להסביר שאמנם כן, כך מצוה עלינו הבורא. אך החתן בשלו, 'אינני מסוגל להבין שהבורא הענק והאדיר זקוק לאהבתי, לא ייתכן דבר כזה'. החליטו להגיע לאדמו"ר מסלונים לשאול אותו את השאלה כבדת המשקל.

אכן הגיעו שניהם לרבי עם השאלה המעיקה על החתן הצעיר והוויכוח ביניהם. כשמוע האדמו"ר את דבריהם פסק בבירור שהצדק עם החותן, אמנם כן הבורא מצוה עלינו לאהוב אותו.

כשמוע זאת החתן, ענה ואמר ברגש רב 'אם כן, שבאמת הבורא רוצה שנאהב אותו, הרי חייב להיות שזה מפני שהוא מאד מאד אוהב אותנו, לכן הוא רוצה שגם אנו נאהב אותו ונחזיר לו אהבה'. כאן הוא כבר ממש לא יכל להתאפק וזעק מרוב התרגשות 'אם הבורא הגדול כל כך אוהב אותי, אז אני באמת גם אוהב אותו... איזו הרגשה נפלאה ומרוממת...'.

כשמוע האדמו"ר את דבריו המרגשים של החתן, ענה ואמר 'אכן זוהי הדרגה האמיתית באהבת ה''.

ספרי החסידות מסבירים בכך את ברכת 'אהבה רבה' (או 'אהבת עולם') , הסמוכה ל'שמע ישראל', שאנו אומרים כל בוקר בתפילת שחרית. במשך כל הברכה אנו מפרטים באריכות עד כמה הקב"ה אוהב אותנו וחומל עלינו, ואנו מסיימים את גודל אהבתו אלינו 'הבוחר בעמו ישראל באהבה'. כל זה הינו הקדמה לקריאת שמע. כי רק כאשר נפנים עד כמה גדולה אהבתו אלינו, תתעורר בקרבנו אהבה חוזרת גדולה ועצומה. רק אז אנו יכולים לקבל עלינו עול מלכות שמים בקריאת שמע, ולהמשיך 'ואהבת את ה' בכל לבבך'. זה הקשר בין ברכת אהבה רבה לשמע ישראל.

הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע בספרו 'קדושת לוי', מסביר שישנם שתי דרגות באהבת ה'. ישנם כאלו שאוהבים את הקב"ה כאשר הם מתבוננים כמה הוא מעניק להם מידו המלאה והרחבה, נותן להם חיים טובים, גוף בריא, בית לגור בו, אשה וילדים, פרנסה וכדו'. בכל דבר אפשר להרחיב לפרטי פרטים עד כמה הוא נותן ונותן. גם מי שאין לו את כל מה שהיה רוצה, יבדוק ויגלה שמה שהוא מקבל הוא הרבה מאד. הרי כל טיפת חמצן שאנו יכולים לנשום בכוחות עצמנו הינו נס ופלא עצום שעלינו להודות עליו מכל הלב. כדברי המדרש בפסוק 'כל הנשמה תהלל י-ה' - על כל נשימה ונשימה תהלל י-ה.  שלא לדבר על כך שהוא בחר רק בנו להיות עם סגולתו, וכי נתן לנו את ההזדמנות לחיות חיי נצח, לקיים מצוות בעולם הזה ולקבל שכר רב לעולם הבא בגן עדן. כאשר נבין עד כמה הבורא נותן ונותן הרי ברור שתתעורר בלבנו אהבה עזה אליו.

אבל ישנה דרגה גבוהה יותר: כאשר אדם אוהב את הבורא גם אם הוא לא היה נותן לנו שום דבר, אלא בגין עצם הדבר שהוא אוהב אותנו, זה גורם לאדם לרגש חוזר של אהבה חזקה אליו.

בל נטעה לחשוב שאהבת ה' הינה דרגה הגדולה עלינו, המתאימה רק לאנשים רוחניים מורמים מעם. ממש לא, אהבת ה' היא מדה שכל יהודי יכול להגיע לכך. כמובא בספר שפת אמת: בנקודה הפנימית של כל יהודי טמון ניצוץ של אהבת ה', עליו רק לחשוף אותו ולטפח את הנקודה, על ידי מחשבה והתבוננות בכל הטוב והשפע שהבורא שמעניק, מתוך אהבה שהוא אוהב אותנו.

אז באופן טבעי תפרוץ להבה של אש קודש שתבעיר בלבו אהבה גדולה ועצומה לבורא כל הנשמות ריבון כל המעשים.

צידה לחיים:

כל יהודי יכול להגיע לאהבת ה' אמיתית. כאשר נתבונן ונפנים את האהבה הגדולה שהקב"ה אוהב אותנו, והשפע שהוא מעניק לנו, תתעורר גם בנו אהבה חוזרת אליו.