זהירות מתוכן שיווקי: מי רוצה שתחשבו שפירות הקיץ מסוכנים לבריאות שלכם?

גם אתם אוהבים להתיישב ביום קיץ חם ליד צלחת גדושה פירות קיץ מרעננים – מאשכולי ענבים עסיסיים ועד שזיפים נוטפי מתיקות? סביר להניח שאתם מהנהנים. התענגות על צלחת פירות היא אפילו הנאה פטורה מנקיפות מצפון עבור רובנו: אחרי הכל, לא מדובר בצ'יפס או שוקולד. פירות זה בריא!

אבל אם יצא לכם לקרוא את אתר החדשות ווינט לפני כשבוע, ייתכן והתחלתם לחשוש שצלחת הפירות שלכם היא סכנה לבריאות, ושאולי כדאי להחזיר את הענבים למקרר ולשלוף, במקומם, את בקבוק השוקו.

"הקיץ הגיע והפירות העונתיים מלאים בטעמים, ועל פניו נשנוש הקיץ המושלם. אבל אם אתם חושבים שתוכלו להמיר את החטיפים והנשנושים המתוקים בפירות – כדאי שתחשבו שוב. אכילת פירות בכמות גדולה מדי עלולה לגרום לבעיות בריאות" – כך כתב בלי להתבלבל אתר החדשות הגדול בישראל.  ובדאגה אינסופית לבריאותכם, מפרטת כתבת האתר שבעה נזקים שפירות יכולים לגרום לכם, משלשולים ועד לחץ דם גבוה.

הבעיה היא כמובן שכל קשר בין הכתבה למציאות קלוש בהחלט. מעט מאד אנשים יגיעו לשלשולים מאכילת פירות, ורק אם הם צורכים כמויות הזויות או סובלים מלכתחילה מבעיות במעיים שמקשות עליהם את עיכול הפירות. ובאשר לרוב הרעות החולות בכתבה, שבהן הואשם הפרוקטוז – הפרוקטוז הוא בסך הכל הסוכר הטבעי שנמצא בפירות. נחשו כמה סוכר לא טבעי צורך אדם מערבי ממוצע? לפני שמאשימים את השזיפים בלחץ הדם הגבוה שלנו, יש בערך עשרה עבריינים אכילים נפוצים יותר שטעונים גם בהרבה יותר סוכר.

למה פרסם ווינט כתבה מגוחכת כזו? התשובה ממש מתחת לכותרת הכתבה. מתחת לקרדיט נרשם 'בשיתוף תנובה'. מה יש לתנובה נגד פירות? ובכן, אולי הם בסך הכל מימנו את הכתבה הזו למען השורה שמציינת שפירות לבדם אינם מספיקים וכדאי לאכול לצידם יוגורט. ואולי הם סתם נרתעים ממספרם ההולך וגובר של שוחרי בריאות שנמנעים ממזון מעובד (תנובה מחזיקה מספר חברות שמייצרות מזון כזה) ואפילו ממוצרי חלב (תעשיית הדגל של תנובה). מה יותר קל מלהסיט את החששות לכיוון אחר – לכיוונם של הפירות בעלי התדמית התמימה?

אחד מכל שלושה ילדים בישראל סובל מהשמנת יתר. למעלה משליש מהקשישים בישראל סובלים מתת תזונה. וכל ביקור במרכולים יגלה לכם שהציבור הישראלי עדיין צורך בהמוניו מוצרי מזון לא בריאים לכל הדעות. באקלים תזונתי כזה, לסמן את הפירות כחשודים בזירת הבריאות הוא חוסר אחריות שערורייתי. אם הילד הבררן שלך מוכן לאכול אבטיח וענבים, לעצור אותו אחרי 3 מנות 'כי זה משמין' יהיה טעות קשה. אם סבתא מוכנה סוף סוף לאכול פירות קיץ רכים ומתוקים, אין שום סיבה – בהיעדר המלצה רפואית ספציפית – להודיע לה שהיא מקפיצה לעצמה את לחץ הדם. כל בר דעת מבין שפירות הם מזון משובח לעין ערוך מרוב המזון המעובד והממותק-מלאכותית שאנחנו צורכים. אפילו אנשי ווינט מבינים את זה. אלא שתופעת התוכן השיווקי כבר מזמן יצאה מכלל שליטה: חברות מסבסדות גורמי תקשורת, ובתמורה קוראים נחשפים למידע כביכול-אינפורמטיבי שמוכר להם שלל של אגדות, מ'מרגרינה יותר טובה מחמאה' ועד 'פירות זה בכלל לא בריא'.

לא מדובר, אגב, בתקרית חד פעמית. במדד חופש העיתונות הבינלאומי האחרון, שפורסם באפריל, ירד דירוג התקשורת בישראל ל'חופשית בחלקה', אחרי שבעבר דורגה כבעלת חופש עיתונות מלא. ישראל קיבלה 32 מתוך 100 נקודות אפשריות – הציון הנמוך ביותר ב-13 השנים האחרונות. אחת הסיבות העיקריות להורדת הדירוג, אמרו בארגון Freedom House שעוקב אחרי חופש העיתונות במאתיים מדינות, היא השפעות התוכן השיווקי על חפש העיתונות בישראל, בעיקר מצד אתר ווינט שמשלב בכתבותיו תוכן שיווקי נרחב.

המסקנות? תאכלו את הפירות שלכם לבריאות – אבל אל תבלעו את כל מה שהתקשורת מאכילה אתכם. לפעמים האינטרסים גלויים, לפעמים הם סמויים. דבר אחד בטוח: כשמדובר בתקשורת הישראלית, בירור האמת הוא בדרך כלל לא המוטיבציה העיקרית.