האלוף במילואים שיעיד לטובת אלאור: "צה"ל נטש אותו, ויש פה מסר של רדיפה"

דן ביטון, האלוף במילואים שיעיד לטובת אלאור אזריה במשפטו – התארח אמש (ג') בתוכנית 'הפטריוטים' ששודרה בערוץ 20, וכשנשאל מדוע החליט לעשות זאת בעוד כל המערכת בטוחה בצדקתה, ענה כי: "אני לא עושה את זה למען אלאור אזריה, אלא למען הצבא. למען חוסנו וחוזקו של צה"ל". בתוך הדברים המשיך ביטון ותאר שבעה כשלים של הצבא בהתנהלות שלו בפרשת אזריה, שראוי לדעתו להציפם ולהציגם – הן בפני שופטי בית המשפט, והן בפני הציבור.

"הנקודה הראשונה", פתח ביטון ואמר, "היא חסיונו של התחקיר המבצעי. התחקיר המבצעי הוא חסוי, ויש לזה רעיון שלם שעומד מאחוריו. הוא בעצם מאפשר את הפקת הלקחים בצה"ל, ואת תהליך הלמידה של אירועים מבצעיים. ברגע שאנחנו מבטלים את חסיונו על ידי זה שאנחנו מדליפים אותו למי שאנחנו מדליפים אותו – אנחנו מונעים את יכולת הלמידה האמיתית-המבצעית, של צה"ל".

ממשיך אל"מ ביטון לכשל הבא – העובדה שאלאור לא נכח בתחקיר שלו עצמו. "איך אפשר לעשות תחקיר בלי השחקן המרכזי, שהוא אלאור אזריה? כלומר, יושבים מפקדיו וחבריו, ודנים באירוע – כשהוא לא שם. זה משהו שבאמת לא יעלה על הדעת מבחינה מקצועית".

הכשל השלישי לדברי ביטון, הוא "הגיבוי שהצבא צריך לתת ללוחמים, בזירה מבצעית נתונה. לקבל החלטות לאור תמונת מצב שהם מבינים אותה, ולא אנשי התקשורת מבינים אותה, לא פרשנים כאלה ואחרים, אלא כפי שהם מבינים אותה מזווית ראייתם, ולנוכח כל מה שהם שמעו. במקרה שלנו, הוא שמע אחרי שהוא הגיע לשם, ופינה את חברו הפצוע. שמע זעקות, צעקות: 'הוא חי, הוא חי, הוא חי, שמישהו יעשה משהו'. וזה נשמע בבירור, ולכן הוא פעל. גם אם הוא זיהה תנודה קלה ביותר, יד או ראש, קרי המחבל מסוגל לייצר עוד פיגוע, עוד חגורת נפץ שהוא יכול להפעיל אותה, ולכן זו חובתו לפעול".

"ההחלטה שלו לפעול, אם אכן הוא חש בסכנה הזו - היא פעולה לגיטימית"

אל"מ ביטון מסביר כי אין חולק על כך שלמחבל הזה הייתה מוטיבציה לפגוע בחיילים, ועובדה שהוא פצע כבר אחד. "בעצם יש שני מרכיבים – מוטיבציה ויכולת, ואנחנו חלוקים על ה'יכולת'. האם הייתה לו יכולת לפגוע ביתר הלוחמים או לא", אמר.

"כלומר, אתה לא מקבל את העובדה שמהרגע הראשון, מדובר צה"ל דרך הרמטכ"ל וכלה בשר הביטחון – כולם קבעו 'המעשה הזה לא יהודי, לא מוסרי, לא ראוי'. לרגע אחד לא נתנו את האפשרות שאכן הוא פעל, גם אם טעה, מתוך ראייה מבצעית?", שאל המנחה אראל סג"ל.

"הם אומרים 'אנחנו עשינו תחקיר מבצעי, ועל בסיס זה החלטנו'. אז קודם כל, על בסיס תחקיר מבצעי מפיקים לקחים. אם אנחנו רוצים לחפש אשמים, אנחנו צריכים להפעיל חקירה. כל מה שכל אחד אומר צריך להיבחן אך ורק דרך זווית ראייתו, מחשבתו, ותמונת המצב של אלאור אזריה בלבד. אם הוא חש בסכנה, זה עניין אחר. לכן, ההחלטה שלו לפעול, אם אכן הוא חש בסכנה הזו, היא פעולה לגיטימית".

בנקודה מסוימת בראיון, מזדעק אל"מ ביטון ואומר: "שנתיים טובחים פה יהודים. בתל אביב, רעננה, הרצליה, ירושלים, חברון – בכל מקום. שנתיים! תפקיד הצבא ומערכות הביטחון – להגן עלינו. ועכשיו נמצא פיתרון: אלאור אזריה. אותי זה משגע. דבר שני, יש הקשר לכל הפעולה הזאת. לקחת את אלאור אזריה עם אזיקים על הידיים, מול כל בית ישראל – לי כקצין בכיר, זה הפריע. אני מזהה פה רדיפה אחרי אלאור אזריה: זה מתחיל מהרגע הראשון בהודעת דובר צה"ל, שבהודעת דובר צה"ל הוא נוטש אותו, הוא גומר אותו, הוא מאשים אותו. משם הרדיפה נמשכת.

"אז את עניין האזיקים אפשר לקבל, שהם מציקים או לא. לי הם הציקו. אבל יותר מזה הציק לי הגיוס של הפרקליט הבכיר. זה מאוד הפריע לי שהמערכת הצבאית לוקחת את עורך הדין הזה. הוא עורך דין מצוין, אני מכיר אותו. לגייס את העורך דין הזה, להחזיק אותו, העלות העצומה שלו... יש פה מסר של רדיפה, ולי זה חורה".