מהו התיקון הגדול ביותר? לא תאמינו מה השיב הסטייפלר

בכ"ג באב יחול יום השנה ה-39 לפטירתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל. עובדות לזכרו.

1. רבי יעקב ישראל קנייבסקי ה'סטייפלר' (ט' בתמוז ה'תרנ"ט – כ"ג באב ה'תשמ"ה) היה ממנהיגי הציבור החרדי בישראל. הסטייפלר חיבר את סדרת הספרים: 'קהלות יעקב', 'שערי תבונה', 'שיעורין של תורה', 'ברכת פרץ', 'חיי עולם' ו'קרנא דאגרתא'. הרב נפטר בכ"ג באב תשמ"ה.

2. ה'סטייפלר' הוא אביו של הגאון רבי חיים קנייבסקי. מסופר כי באחת השנים ניגש יהודי ל'סטייפלר' ושאלו עד איזה גיל יש להתפלל על הילדים, השיב לו ה'סטייפלר': "עד היום אני מתפלל בכל תפילה על חיימק'ה שלי שיהיה תלמיד חכם". מעשה זה אירע כאשר רבי חיים פורסם כבר כצדיק ולמדן גדול.

3. נקרא כך על שם העיירה בה נולד: 'הורנוסטייפל'', הסמוכה לצ'רנוביל. בצעירותו למד בישיבת נובהרדוק, בזמן מלחמת העולם הראשונה'סטייפלר'ה ואחר כך בביאליסטוק.

4. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי ושמר על מצוות התורה במסירות נפש ובגבורה עילאית. מסופר בספר 'תולדות יעקב' כך: באחד מלילות שבת הקרים שברוסיה, הוצרך לשמור על המחנה. הסדר היה שהחייל השומר לובש מעיל פרווה עבה במשך זמן שמירתו, ובהתחלף המשמרת היה מעביר החייל את המעיל לבא אחריו. החייל שה'סטייפלר' החליפו היה גוי, ובגמר משמרתו הוריד את המעיל ותלאו על האילן שצמח שם, רבינו הגיע וראה את המעיל. הקור היה עז עד כדי פיקוח נפש, אך אסור להשתמש באילן, ולעבור על איסור דרבנן גם הוא פיקוח נפש אצל ה'סטייפלר'.

חשב לעצמו והחליט להמתין. "5 דקות אני מסוגל להיות בלי מעיל", אמר לעצמו. לאחר 5 דקות, אמר שוב: "אגש לקחת את המעיל, אך אולי אצליח להתאפק עוד 5 דקות", וכך עשה. באופן זה הצליח מרן ה'סטייפלר' לשמור על קדושת השבת ולהשאיר לנו מסר כיצד ניתן לנצח בעבודת ה'.

כאשר נסתיימה המשמרת, חזר ה'סטייפלר' לצריפו, כשהוא מאושר על שלא נזקק לעבור על איסור דרבנן.

5. כאשר עלה לארץ, מונה ה'סטייפלר' לראש ישיבת 'בית יוסף'. הדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות (אף על פי שהוא עצמו ישן פחות). הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא, וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר.

אחד מתלמידיו ניגש אליו בשברון לב  והתאונן: 'רבי, מיואש אנכי לגמרי, היצר מפיל אותי פעם אחר פעם ברשתו, כבר אינני שווה מאומה, ומנותק אני לצמיתות מתורה'. שאלו הסטייפלר: 'האם ניצחת את היצר כבר פעם אחת', ענה הבחור, 'רבי, כבר אמרתי מצבי איום ונורא', הוסיף ה'סטייפלר' לשאול, 'האם ניצחת אותו כבר בעבר?', לבסוף הודה הבחור שלעיתים נדירות אכן הצליח לנצח מעט את יצרו הקשה.

השיבו ה'סטייפלר' בזו הלשון: "אם כן, אל תבט אחוריך כלל, כי אם על אלו הניצחונות". הסטייפלר הוסיף בדבריו כי בספרים הובאו תיקוני תשובה רבים המשברים עצמותיו של אדם - לכפר בהם חטאים עוונות ופשעים, אבל התיקון הגדול ביותר הוא שיאמר האדם לעצמו: "עד כאן"... כמה קל, כמה פשוט, כמה קרוב הדבר מאוד.

6. לאחר פטירת החזון איש (גיסו של ה'סטייפלר') בשנת תשי"ד, הוכר ה'סטייפלר' כאחד ממנהיגי הציבור החרדי. וביחד עם רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל ראש ישיבת פוניבז', ניווט את ספינתה המטורפת של היהדות הנאמנה בלב ים סוער וגועש.

7. ה'סטייפלר' לחם מלחמת ה' בעוז ובתעצומות, גדר פרצות בכרם בית ה'. את דעותיו והשקפותיו בעניינים הללו ניתן למצוא בסדרת ספריו 'קריינא דאגרתא', שם מקובצים מאמריו ומכתביו הרבים.

8. בליל שבת קודש, כ"ג אב, קרוב לשעה 23:00 נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש: ה'סטייפלר' השיב את נשמתו ליוצרה. ביום ראשון הושחרו רחובותיה של בני ברק מהמון אדם שזרם אליה, כדי ללוות את ה'סטייפלר' בדרכו האחרונה. רבבות אנשים הלכו אבלים וחשו כיתומים. ה'סטייפלר' נקבר בבית החיים בבני ברק בסמוך לגיסו ה'חזון איש'. זכותו תגן עלינו.