סיפור לשבת: גאונותו של רבי חי טייב העשירה את היהודי ברוחניות ובגשמיות

כלפון העני התחיל לראות הצלחה בחייו. יום אחר יום החל להרוויח כסף עד שהפך לסוחר מבוסס בעל עסק מצליח ולאחר מכן עשיר של ממש. ההצלחה, שהאירה לו פניה בחיי החומר, הייתה הפוכה בתכלית בחיי הרוח.

כבר לא היה לו זמן לשבת ללמוד בבית הכנסת לאחר התפילה. הוא החל לצאת לפני סיום התפילה, איחר להיכנס אליה, בהמשך התפלל יחיד בחנותו, ולבסוף פסק מלהתפלל כלל. התקיים בו הפסוק שנאמר בפרשתנו "וישמן ישורון ויבעט", כאשר אדם מצליח בענייני העולם הזה, הוא צריך זהירות גדולה שלא לפרוק ממנו עול מלכות שמים. 

רעייתו של כלפון צדקת הייתה, ניסתה לדבר על לבו של בעלה, שידלה אותו והתחננה לפניו. אך הוא במסחרו. זה הדבר היחיד שהעסיק אותו תדיר. רעייתו החליטה לעשות מעשה.

בשכנותם התגורר הגה"ק רבי חי טייב זצ"ל, היא חיכתה לשעת הכושר בעת שעבר הרב תחת חלון ביתם ואנחה מרה התפרצה מליבה: "אוי, רבונו של עולם! עד מתי?"...

הרב נעצר מיד. הוא שאל בלא להרים את עיניו "מה קרה? האם אני יכול לעזור?" האשה סיפרה שבעלה נהיה עשיר והזניח את מצוות התורה, ובעיקר את התפילות. הרב סימן לה שהבין ואמר שהכל יהיה בסדר.

למחרת ברבע לחמש לפנות בבוקר, דפיקות על דלת ביתו של כלפון. רבי חי טייב בפתח: "ידידי היקר", פנה אליו הרב בנועם, "בוא נלך ללמוד תורה ולהתפלל. אני מחכה לך שתתארגן". כלפון הרגיש אי נעימות, אבל כבוד לרבנים היה לו. הוא התלבש ובא.

לאחר הלימוד והתפילה פתח את חנותו. בשעות הבוקר המאוחרות הגיעו שליחים מבית המלוכה לחנותו, קנו סחורות רבות, ארזו הכל על העגלה ופנו ללכת. כלפון שאל בנימוס מה עם התשלום. הם השיבו לו בגערה: "כבר שילמנו לך, האם אתה רוצה להונות את בית המלוכה ולקבל כפול?"...

בעל כרחו שתק ושב לביתו סר וזעף. בהיכנסו אמר לרעייתו: "רואה את? רק הלכתי יום אחד להתפלל וראי איזה נזק אירע לי"...

למחרת היום ברבע לחמש דפיקות בדלת. רבי חי טייב הגיע לקחתו ללימוד ותפילה, שוב התלבש והלך בלא חשק. לאחר התפילה הגיעה גברת מהודרת וקנתה סחורות רבות, העמיסה על עגלתה וברחה... שוב הפסיד סכום רב.

בלבו גמלה החלטה שהתפילה מסבה לו נזקים. למחרת בבוקר השכים בשלוש וחצי. חשב להתחמק ולברוח. אך יצא בארבע מן הדלת ורבי חי טייב לפניו... 'עוד מוקדם', גמגם בבהלה למול דמותו ההדורה, אך רבי חי הרגיע אותו: "יש בבית הכנסת שיעור במשנה, בגמרא ובזוהר"... נטלו בידו והוליכו ללמוד.

פתח את חנותו בתשע בבוקר ולבו רועד. בעשר הגיע קצין צעיר, בחר סחורה בכמות רבה וכלפון חושש מהבאות. לפתע אמר הקצין: "אלך להביא את עגלתי, בינתיים אותיר פה את הסחורה", והלך. הגיעה שעת הסגירה וכלפון התייאש מלהמתין לו. על הדלפק נח ארנקו התפוח של הקצין, נטלו וסגר את החנות.

בדרכו לביתו ראהו הרב ואמר לו: "כל מה שהפסדת – מצוי כעת בכיסך". תמה כלפון לרוח הקודש הגלויה והרב הסביר: "כאשר אדם מעוניין להתחזק, כוחות הטומאה מקדשים נגדו מלחמה. ביום הראשון היה זה הס"מ, ביום השני הייתה זו אשתו המרשעת. רצו לנסותך האם תתמיד בתפילה. ידעתי זאת והחלטתי לעשות מעשה. היום הגיע הקצין שהיה מלאך משמים לשלם על הסחורות שלקחו ממך. אשריך שעמדת בניסיון"...