מה ידעו חכמינו, הרבה לפני שגילו זאת המדענים? 5 נקודות למחשבה

פיהוק

בלילות האחרונים ישנתי מעט מאד, בין שלוש לארבע שעות כל לילה. היום פשוט לא הפסקתי לפהק, כל כמה דקות פיהוק! למרות מאמציי לשלוט בעצמי ולנסות שלא לפהק, במיוחד לא בחברת אנשים, לא הצלחתי בכך...

ואז שאלתי את עצמי: למה, בעצם, אנחנו מפהקים? לכאורה, מדובר במשהו מיותר ודי מעצבן, לא? אלא שמתברר זה בדיוק ההיפך!

מדובר במנגנון שנוצר לטובתנו, נס וחסד שעשה עמנו בורא עולם. שימו לב: ראשית, הפיהוק הוא מעין "תזכורת" עבורנו, שהגוף שלנו זקוק לתנומה ולמנוחה. בדומה לרטט של הפלאפון שלנו כמה רגעים לפני שהוא "שובק חיים", תזכורת עבורנו לכך שצריך להטעין אותו, כך גם הפיהוק כלפי שינה.

שנית, כשאנחנו עייפים מאוד, הפיהוק הוא מעין מנגנון שמירה פנימי, שמונע מאתנו להירדם. הפיהוק מגביר את ערנות האדם על ידי מתיחת שרירים ומִפְרָקִים, ובכך מסייע לגוף להילחם בעייפות הגוברת. ניתן לומר, שהפיהוק מסייע בידינו להימנע מסכנות שעלולות לקרות לנו אם נירדם לפתע... חשבו, למשל, כמה מסוכן יהיה להירדם פתאום בזמן הנהיגה, או בזמן הליכה על המדרכה סמוך לכביש... זהו מנגנון פנימי חיוני ביותר עבורנו, שמטרתו ברורה - לשמור עלינו!

הפלא מתעצם בידיעה שמנגנון זה אינו בשליטתנו. "מישהו" החליט על "התקנת" מנגנון זה בגופנו, באופן שאינו תלוי בנו או בשליטתנו... מיהו זה הדואג לנו ושומר עלינו?

העולם הוא עגול

ישנן תגליות מדעיות רבות, אשר נתגלו בפיגור רב אחרי הגלוי והידוע בתורת ישראל!

המדהים הוא, שמספר ידיעות מדעיות, המופיעות בתורה, הן סודות טבע, אשר המדע המודרני יכול לדעת רק בעזרת אמצעי עזר אלקטרונים חדישים, בעוד שבתורה הן מוגדרות בבהירות ובדיוק רב.

רוצים דוגמא? בבקשה.

אמנם הזוי, אך ידוע, שעד לפני כ-500 שנה היו סבורים שהעולם הוא משטח רחב, הניצב על ארבעה פילים אדירי ממדים, העומדים על גבי צב ענק השט באוקיינוס אינסופי...

רק כאשר התגלתה יבשת אמריקה בשנת 1492, החלו להבין כי צורת העולם היא בעצם כדורית ולא שטוחה. גישה זו שהארץ כדורית הלכה והתחזקה, ובדורות האחרונים קיבלה חותמת מדעית, מוחלטת וברורה לאור תצלומי העולם מן החלל (ותודה לגלילאו על המצאת הטלסקופ בשנת 1609).

ואם אגיד לכם, שתגלית זו ועוד ידיעות מדעיות כבר נאמרו בזוהר לפני כ-2000 שנה? (זוהר, ויקרא, דף י',א') וכך נאמר (מתורגם מארמית):

"...כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור (כל הישוב - כלומר, העולם והאנושות שעליו - מתגלגל בעיגול ככדור) אלין לתתא ואלין לעילא (אלה - כלומר, חלקם - מתגוררים למטה, בתחתית הכדור, ואלה למעלה) וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משנויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא. (וכל אלה הבריות - המתגוררים בחלקים השונים של הכדור - שונים בחזותם - בצבעם, בקלסתר פניהם, וכדומה - מחמת שינוי מזג האוויר, בהתאם לכל מקום ומקום. אולם עומדים הם כשאר בני אדם). ועל דא אית אתר בישובא (ועל כן יש מקום בעולם) כד נהיר לאלין, חשיך לאלין. לאלין יממא, ולאלין לליא. (כאשר אור לאֵלֶּה, חושך לאלה. לאלה יום, ולאלה לילה) ואית אתר דכוליה יממא, ולא אישתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא. (ויש מקום בעולם שמואר תמיד ולא יימצא בו לילה אלא זמן מועט)..."

איך הזוהר ידע זאת? הרי לא היו לו הכלים המדעים המשוכללים שיש היום!  האין זו הוכחה כי תורת ישראל, אשר בה כתובות אותן ידיעות מדעיות, לא נכתבה על ידי גורם אנושי, אלא מי שברא את הבריאה הוא זה שכתב את התורה?...

לה-לה-לה אפצ'י!...

מדובר בתחושה מוכרת מאוד. זה מתחיל בדגדוג בתוך האף ובתחושה, שמשהו הולך לקרות בתוך שניות, מבלי שנהיה מסוגלים להימנע ממנו... תגידו שלום ל"אפצ'י" (עיטוש)!

העיטוש הוא אחד ממנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף, שמטרתו העיקרית היא להגן על גופנו, להרחיק מהגוף פולשים זרים שעלולים לגרום לנו לחלות, ולמנוע את חדירתם לדרכי הנשימה ולריאות.

מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף. כשהשערות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס - פעולה שאינה בשליטתנו, הגורמת לפרץ אוויר מהריאות דרך האף והפה במהירות גבוהה - הלא הוא ה"אפצ'י"...

לא זו בלבד שהתעטשות היא חלק חשוב במערכת החיסונית של הגוף, היא שומרת על נתיב האוויר שלנו, ומשאירה את האף פנוי לפעולה בסיסית וחשובה – הנשימה.

מי הוא זה שתיכנת את גופנו "להגיב" מיד ובעוצמה בכל מקרה שבו נכנס "פולש זר" לדרכי הנשימה שלנו?

דומם הופך לחי?!

רוצים עוד הוכחה לוגית שיש אלוקים? זה קורה סביבכם לעיתים קרובות ואתם לא שמים לב לזה. רק צריך לדעת להתבונן...

שאלה: איך בן אדם מגיע לעולם? תשובה: זרע וביצית "נפגשים" ויוצרים בן אדם! אני חוזר שוב: ממפגש של שני גורמים דוממים – זרע וביצית - נוצרים חיים, נוצר גוף בעל מציאות רוחנית שמפעילה ומחייה אותו!

ואני שואל את עצמי: איך מזרע וביצית נוצר גוף מתוכנן, מובנה, מסודר ומורכב להפליא?

איך הגיעו לכאן איברים מובחנים בעלי תפקיד ייחודי כגון עיניים, לב וכליות ובמיקום מדויק להפליא? השיניים תמיד בפה, האף תמיד מעל הפה, ואוזניים בצדי הראש ועוד...

איך מזרע וביצית צצו לפתע עצמות, שרירים, שערות?

איך מזרע וביצית צצו פתאום רגליים, ידיים, ציפורניים?

איך מזרע וביצית נוצר מוח של אדם, שחושב, זוכר, מתכנן, מרגיש רגשות שונים?

איך מזרע וביצית נוצרו איברים מופלאים כמו לב ועיניים? מדובר באיברים אשר יד האדם לא נטלה חלק ביצירתם, אשר יד האדם לא תרמה להם מאומה!

ושאלת השאלות: הגוף שנוצר אינו דומם. איך נוצרו החיים, הישות הרוחנית שמפעילה ומחייה את הגוף של התינוק שנולד?

אני יכול להמשיך עוד ועוד... אבל אני חושב שהמסקנה ברורה:

חברים! באופן לוגי, לא באמונה עיוורת, היסקנו כרגע שמדובר בעולם, שנוצר ותוכנן על ידי גורם על אנושי, כוח עליון. האם אין אלה אך כינויים לבורא העולם?

מערכת סינון אוטומטית

האם חשבתם לעצמכם מה היה סופו של אדם לוּ הייתה נשארת בתוכו הפסולת?

אילו כל עודפי המים, חומצת השתן, גופרית וכו' היו נותרים להירקב בבטן, הם היו מרעילים את האדם!

לכן הוענקו לאדם שתי כליות חרוצות המפקחות על כמות המים, החומצות והמלחים בגוף.

כיצד מתרחש סינון הדם על ידי הכליה? דם המכיל פסולת מגיע משאר חלקי הגוף ונכנס אל הכליה דרך עורק הכליה. הדם עובר סינון, המסיר ממנו חומרי פסולת ונוזלים מיותרים. הפסולת והנוזלים המיותרים נשלחים לשלפוחית השתן, ואילו הדם המסונן והנקי מוחזר לגוף דרך וריד הכליה.

המלחים המיותרים החוצה, הכנסת מלחים למערכת הדם, הוצאת מים מיותרים ושמירת מים - בהתאם לצורך הגוף באותו רגע. אם אדם אכל אוכל מלוח מדי, יופנה עודף המלח החוצה. אם אדם אכל חלבונים, יעשה פירוק הפסולת דרך הכליה.

כמה דם עובר ביום אחד בכליה? לא ייאמן, אבל הכליות מעבדות 1,700 ליטר דם מדי יום! הן ממחזרות אותם כמעט בשלמותם, למעט חלק קטן שנהפך לשתן, ובכך משחררות אותנו מתוצרי הפסולת של כל תאי הגוף. כל זה – באופן אוטומטי, ללא כל התערבות או מודעות של האדם.

מערכת חכמה זו, כמערכות חכמות נוספות הפועלות באיברי הגוף, נועדה לשרת את הגוף ולשמור על בריאותו התקינה. איזה תכנון גאוני! איזה סדר! ומי יצר את כל המערכות החכמות האלה?...