"אבא, אין לנו כח להיות רחוקים ממך יותר"

ריבונו של עולם, אבא יקר,

זהו, אני משוכנעת, אני רוצה גאולה.

אני לא צריכה לספר לך את כל התלאות שכל יהודי עובר כאן - לא רק תינוק שנפטר בקיצור ימיו לאחר שנשכח באוטו. ולא רק ילד שטובע בבריכה או הופך בין רגע ליתום ומאבד את אבא, סתם כי ישמעאלי שונא אותו, כמו גם אמא שמשכלת את בניה, רוחנית וגשמית.

עם ישראל עבר ועובר כל העת טלטלות קשות כל כך, שקשה להמשיך להחזיק.

בורא עולם, נדמה שדי. כשל כח הסבל ואין יותר כח להיות כל כך רחוקים ממך. הנשמה היקרה שנתת לנו, מותקפת מבית ומחוץ, דוויה וכואבת, מחפשת מנוחת הנפש, צמאה לאמונה ולתפילה, וגם כשהיא מגיעה לסף סיבולת הכאב - היא עדיין אטומה, הלב אטום והדמעות לא זולגות.

האמונה כל כך רוצה לפרוץ החוצה ולזעוק בכל הכח 'אבא, אני כאן' – אבל היא דוממת.

הלב הקשה הזה מזדכך עם הזמן, אבל זה כל כך כואב, זה לקלף לאט לאט את הבוץ, שהפך לטיט, שהפך לבטון במהלך הגלות המרה הזו. גלות של כל המושג יהודי, גלות שסוחפת ומפילה חללים בכל מערכה, ואני אבא, אנה אני באה?

בורא עולם, אין יותר כח, ואני מקווה באמת שיש רצון.

אנא אבא, תגלה את ייחודך בעולם, באמת. מדהים בורא עולם איך שאתה מסתתר טוב כל כך בתוך היצירה שאתה בעצמך בראת, עד שאני מחפשת אותך ולפעמים לא מוצאת, כי אתה מסתתר כל כך טוב, ואני כל כך דלת אמצעים וכח נפשי.

אנא אבא, גאל את עמך גאולה שלמה למען שמך. כי די, הסוף כבר הגיע. אנחנו רוצים ללכת איתך ביחד, לעד.

כוספת ועורגת לגאולה שלך בכל לב,

שתתרחש תכף ומיד ממש,

באהבה אינסופית,

סיגל, הבת שלך.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור החדש של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il  ואולי נפרסם גם אותו.