5 נקודות למחשבה
אילו איברים יקרים מוצפנים בתוך כספת? 5 נקודות למחשבה
מה למדתי מביקור בבית יולדות ובבית אבות, ומה למדתי מגלקסי 6? איזה מפעל כימי יש בגופנו, ומהו המקור לצורת המקור של הציפור?
- אריאל כדורי
- פורסם כ"ו אב התשע"ו
"כספת"
אנשים, שברשותם חפצים יקרים, כגון כסף ותכשיטים, מקפידים לשמור אותם במקומות מוגנים ובטוחים - כספת או בנק – כדי שלא יינזקו. זה הגיוני, כי הרי מדובר בחפצים יקרי ערך, שחבל לאבדם, נכון?
אם כך, אילו איברים בגופנו הם ה"יקרים" ביותר לתפקודנו? בקלות ניתן להבין שהם המוח, הלב והריאוֹת. האם שמתם לב שאיברים אלו נמצאים בתוך "כספת" מיוחדת ששומרת עליהם?
על איזו "כספת" אני מדבר?
המוח נשמר באמצעות הגולגולת, המגינה על המוח מפני פגיעות.
הלב והריאות מוגנים באמצעות הצלעות, שתפקידן להגן על הריאות, הלב וכלי הדם הגדולים.
האם זהו מקרה, שדווקא איברים כה חיוניים מקבלים שמירה כה הדוקה ורצינית? הרי ברור שיש פה תכנון ומחשבה. אז מיהו אותו מסדר ומתכנן, שידע ליצור הגנה כה מושלמת דווקא לאיברים חשובים אלו?
שיעור לחיים
אתמול קיבלתי שיעור לחיים:
בבוקר ביקרתי במחלקת יולדות אצל קרובת משפחה, שילדה בן. במחלקה נחשפתי לתינוקות רבים. לקראת ערב, ביקרתי אצל סבתי היקרה בבית-אבות, וראיתי שם המון זקנים וזקנות.
יום אחד - תמונה דומה, גילאים שונים.
קשה לתפוס זאת, אבל כל הזקנים שראיתי, עם השיער הלבן, העור הדק והמדולדל, הקמטים בעור, הגוף המקופל וההליכה המדודה - כולם, ללא יוצא מן הכלל היו פעם תינוקות! ולהיפך, כל התינוקות הרכים והמתוקים, בעלי המראה הרענן והמלבב - עתידים להיות כאותם זקנים שראיתי בבית האבות!
אם נתבונן, נגלה שתהליך הגדילה וההתפתחות של גופנו לאורך השנים הוא מדהים ומעורר השתאות: ינקות, ילדות, התבגרות, בגרות וזקנה. אין זו התפתחות אנטומית וביולוגית בלבד, אלא גם פסיכולוגית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית, שהן תוצאות ישירות או עקיפות של ההתפתחות הגופנית.
כמה זמן עובר בין השלב הראשון לאחרון? כיום, תהליכי ההתפתחות באדם נמשכים בדרך כלל כ-80 שנה, וזהו, הכול מסתיים... החיים קצרים! אנו מגיעים לעולם בפלא אדיר ועוזבים אותו בפלא לא פחות אדיר - תהליך בו הנשמה "עוזבת" את הגוף...
אז מה התכלית שלנו בעולם הזה? האם אנו מנצלים כראוי את השהות הקצרה שלנו בעולם הזה?
מפעל כימי
גופנו מחובר בצורה מופלאה ברשת של עצבים, אשר מחברים בין כל תאי גופנו לבין המוח, כדי להעביר מידע בין כל האזורים השונים. למשל, המוח נותן "פקודה" לרגל ימין לזוז - יש צורך בחומרים מקשרים ("נוירוטרנסמיטורים"), הדואגים להעברת המידע העצבי בגוף.
מה הם אותם חומרים כימיים בגופנו? להלן דוגמאות:
אצטילכוליןAcetylcholine) ): מופקד על התכווצות השרירים;
דופמין Dopamine)): שחרורו יוצר תחושות עזות של עונג;
סרוטונין (Serotonin): ויסות מצבי רוח - כמויות נמוכות נקשרות עם תחושות של דיכאון.
מהיכן הגיעו חומרים כימיים אלו שלכל אחד מהם תפקיד ייעודי וייחודי? מי הוא זה ש"רקח" את ההרכב הכימי, המסייע לבריאותנו ולתפקודנו? מי זה ששומר על איזון כימי מושלם של חומרים אלו בגופנו, ומונע "קֶצֶר" בגופנו בכל שנייה ושנייה?
האם יתכן שתהליך מופלא זה, שמעיד על יד מכוונת ודואגת, נוצר מעצמו ללא יוצר ומתכנן?...
התבוננות בגוף האדם מאפשרת להבין שמדובר ביוצר על אנושי, בעל גאונות אינסופית וכוחות אדירים...
מקור הציפור
לכל הציפורים יש מקור, שבעזרתו הן משיגות אוכל, ורובן משתמשות במקור בלבד על מנת לתפוש ולהחזיק את המזון. מהסתכלות שטחית נדמה כי לכל הציפורים יש אותו מבנה מקור, אבל שימו לב:
לכל ציפור יש מקור המעוצב בהתאמה מדהימה לסוג המזון שאותו היא אוכלת:
מקור צר וארוך, כמו של הדוכיפת, מתאים לחיפוש חרקים ותולעים באדמה.
מקור קצר ועבה, כמו של הדרור, מתאים לאכילת זרעים.
מקור רחב ושטוח, כמו של הברווז, מתאים לסינון מזון ממים.
מקור מעוקל, כמו של העיט, מתאים לקריעת בשר מטרף.
והדוגמאות עוד רבות...
אי אפשר שלא להיווכח כי מבנה המקור מתוכנן לפרטי פרטיו, ובהתאמה מושלמת בין שתי מערכות שונות - החי והצומח! האם אין די בעובדה זו בלבד כדי להבין שמתכנן ובורא אחד תכנן וברא את כולם, ושלא ייתכן כי נוצרו מעצמם?
פלאי העולם
חבר שלי קנה לאחרונה פלאפון - גלקסי 6, החדש ביותר בשוק. הוא לא הפסיק להתלהב מאיכות התצוגה וממגוון הפונקציות המדהימות שבו. הוא סיפר לכל החברים והמשפחה כמה הפלאפון מדהים ומתוכנן להפליא. החבר ישב שעות על גבי שעות רק לנסות ולהבין כיצד הפלאפון פועל, ומי הגאון שהמציא את הפלאפון הזה, ששינה את חייו מקצה לקצה...
שימו לב, כל אדם בראותו חפץ אטרקטיבי מסוים, נפעם מיופיו, ממבנהו, או מתפקודו של החפץ, והוא מעונין לדעת מי יצר אותו, כיצד ייצרו אותו וכיצד הוא פועל? לא זו בלבד אלא אף דואג הוא לפרסם את הפלא שאליו נחשף... אגב, לא רק בחפצים: הורים לתינוק חדש, למשל, מתלהבים מהתינוק וטורחים לספר לכל הסביבה על הפלא שברשותם...
שאלתי היא כזו: מדוע, אם כן, ישנם אנשים הרואים את יופיו של העולם, על היקפו ועל עומקו, ואינם שואלים: מי ברא את העולם? מי ברא את השמש ואת הירח? מי תכנן את גוף האדם? מי ברא ותכנן את כל החיות, העופות והדגים? האם העולם שבו אנו חיים אינו מורכב ומתוכנן מספיק? האם כל מה שנברא בעולם יכול להיווצר מעצמו, סתם כך בלי מחשבה ובלי תכנון?...
כאשר יתבונן האדם במעשיו של הבורא, וביצירותיו הגדולות והנפלאות, אז הוא יראה בהם חוכמה שאין לה סוף. אני לא מצפה מאתאיסט לרוץ לחנות הקרובה ולקנות ציצית, אבל הייתי מצפה מאדם אינטליגנט לחקור, להעמיק ולברר ככל שידו משגת, מי אחראי לעולם המתוכנן והמופלא שבו אנו חיים, יהיו המסקנות אשר יהיו...