"אני אוציא אותך מהגיהנום", הבטיח הגאון

"ככל היצא מפיו יעשה" (ל' ג')

לפנינו סיפור מדהים שסיפר להרב מרא דאתרא אחד מגדולי הדיינים בבני ברק, וממנו אפשר ללמוד על כוחה המופלג של מילה היוצאת מפיו של צדיק.

כשהגיע הגאון מטשיבין זצ"ל ארצה, לא היה עדיין שמו יוצא בכל העולם התורני, וטבעו לא התפרסם כאחד מגאוני הגאונים. עינו הבדולח של תלמיד חכם אחד בירושלים צדה את דמותו של הגאון המופלא, ולאחר שזיהה את גדולתו ועמד על טיבו - החליט לשמשו.

אירע פעם, שהרב מטשיבין יצא מביתו כשאחד הכפתורים בבגדו היה פרום. כשראה המשמש את הכפתור הפרום, אמר להגאון שימתין מעט עד שיביא חוט ומחט ויתפור לו את הכפתור, שהרי לא נאה לתלמיד חכם כמותו שייצא בצורה שכזו החוצה.

הגאון מטשיבין המתין והתלמיד חכם תפר את הכפתור. במהלך התפירה נכנסה המחט, מבלי משים, לגופו של הגאון, והת"ח נחרד מאוד. כשסיים את המלאכה אמר להגאון שהוא חושש מאוד מגיהנם...

הרב מטשיבין הרגיע את היהודי ואמר לו: "אל תחשוש, יקירי; גם אם יכניסו אותך לגיהנם, אני אוציא אותך משם"...

עשרות שנים מאוחר יותר, לפני פטירתו של הגאון מטשיבין, קרא הרב זצ"ל לאותו יהודי, ואמר לו: "הזוכר הינך שלפני כך וכך שנים הבטחתי לך שאוציא אותך מהגיהנום"?

הלה עמד נפעם. הרב מטשיבין היה כבר אחד מגדולי-הגדולים שבדור, והנה הוא קורא לו ומשוחח עימו על דבר שהוא-עצמו, המשמש, כמעט ושכח ממנו...

והרב זצ"ל המשיך ואמר: "את מה שהבטחתי אקיים. אבל, עשה עימדי חסד ואמת ואל תקשה עלי את המלאכה"...

אפשר ללמוד ממעשה זה עד כמה מילותיו של גאון זה היו זכורות לו, עד האחרונה שבהן, בניגוד גמור לצורת השיחות והדברים-בטלים הקיימים היום בעולם, כאשר אנשים פולטים מפיהם מילים ומשפטים שאין להם כל אחריות עליהם.

אבל הלימוד העיקרי שיש לקחת מכאן, הוא, שהגאון מטשיבין, בשל עמלו העצום בתורה והנהגותיו הקדושות, ידע את כוחו העצום בשמים, והבין שאכן יהיה בכוחו להוציאו מהגיהנום, ולכן ביקש מאותו יהודי שלא יקשה עליו את המלאכה.

וכבר דרשו דורשי רשומות: "לא יחל דברו" - האדם שלא מחלל דברו, "ככל היוצא מפיו יעשה" - הקב"ה יעשה ככל אשר יוצא מפיו.

כמה מוסר יש ללמוד מכך! אדם השומר פיו ולשונו, קונה את כוחו דווקא בפיו, ומילה היוצאת משם לא תחזור ריקם.