"פתאום הרב זמיר נכנס אלי הביתה"

"כשהמחלה התגלתה בגיל בר-מצווה, לא כל כך הבנתי מה זה אומר ולכן גם לא ממש 'התרגשתי' ממנה. רק מאוחר יותר, כשבעקבות הטיפולים הכימותרפיים 'זכיתי' במחלת ריאות נדירה בשם פיברוזיס ריאתי, הבנתי את ההשלכות החמורות של הסרטן. מילד בריא ללא שום עבר בעייתי מבחינה רפואית, הפכתי בין רגע לשבר כלי, שנזקק לעזרה על כל צעד ושעל.  השיא בא לידי ביטוי בגיל 20, כשהמחלות החלו לפזר את אותותיהן על גופי ובהדרגה איבדתי את היכולת לרוץ. מאוחר יותר ניטלו ממני יכולות אחרות כמו הליכה מהירה, עלייה במדרגות ועוד. הפכתי לנכה במלוא מובן המילה וכל פעילות פיזית, קטנה ככל שתהיה, הייתה כרוכה במאמץ נשימתי אדיר מבחינתי".

"למרות שעדיין הצלחתי לחיות וליהנות מהחיים, ככל שהמצב הרפואי שלי הידרדר – כך הלך והידרדר המצב שלי מבחינה רוחנית. ההידרדרות החלה מגיל 15, עד שלבסוף הגיעה למצב שלא שמרתי על כלום. הפכתי לחילוני גמור, וכל מה שהתחנכתי עליו – שבת, כשרות ושאר ערכי הדת, בין רגע הפכו בעיניי לזניחים".

"לקראת גיל 25, חטפתי דלקת ריאות חריפה שהשביתה אותי סופית. מחלת הפיברוזיס עברה בבת אחת לשלב הסופי שלה, והפכה אותי למרותק למיטה ומחובר למכשיר חמצן שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. לא יכולתי ללכת בעצמי יותר מכמה צעדים, וכל נסיעה מחוץ לבית הייתה מבצע התניידות סבוך על כיסא גלגלים".

בשלב הזה הוגדר שמואל כנכה סיעודי, והדבר היחידי שיכל להצילו הוא השתלת ריאות. אלא שלמרבה הצער, בדיוק בזמן שנזקק ביותר לישועה, נתקל בחומה בצורה של בירוקרטיה. "למרות שעברתי את כל הבדיקות ונמצאתי מתאים להשתלה, כמוני חיכו עוד עשרות אלפים לאותו ניתוח, והעובדה שנכנסתי לרשימת ההמתנה – רק הגבירה את החששות מהעתיד לבוא. אז הבנתי את ערכו הבלתי נדלה של הזמן שעומד לרשותי, והאמינו לי, זמן של אדם בריא אינו דומה כהוא זה, לזמן של אדם חולה. זו פלנטה אחרת לגמרי". 

עד שיום אחד, זה פשוט קרה. "התחלתי לצפות בערוץ הידברות, ולהתחזק. שיעור אחרי שיעור, תובנה אחרי תובנה, וגם סלע לבי – שעמד במקום במשך שנים בלי לזוז מילימטר אחד, החל להישחק". אז קיבל על עצמו להחזיר את הכיפה אל מקומה, ולהתחיל לשמור שבת. מאוחר יותר הגיע תור הציצית, ולאחריה – תפילות כסדר.

"הפסקתי להיות זה שיושב בחיבוק ידיים, ולכלות זמני באפס מעשה. מאותו רגע, קיבלתי החלטה חד משמעית: אם הרגליים לא יכולות לעמוד, הידיים לא יעזבו את ספר התהלים והפה לא יפסיק להודות, להתפלל ולהתחנן לנס – שיגיע. ולא ביקשתי לרוץ במרתון או לטפס על הרים, רק את היכולת המינימלית לתפקד כמו כל בן אדם בריא. ללכת לבית הכנסת ברגליים שלי, מבלי להזדקק לכיסא גלגלים. זה הכל".

ומי מגיע לבקר? הרב זמיר כהן

וזה באמת ה-כ-ל. כי רק מי שחסר את היכולת הפנומנלית הזו לאורך זמן, מבין את המשמעות האמיתית שלה. והקב"ה ברחמיו, השומע תפילת כל פה ואין תפילה ששבה ריקם מלפניו – שמע גם את תפילתו של שמואל בנו, ולא איחר להושיע.

היה זה בשבוע של פרשת 'ואתחנן' שנת תשע"ה, כשהרב זמיר כהן הגיע להרצאה ביישוב שלו, חשמונאים. "לאוזני הרב הגיעה השמועה שישנו בחור חולה שמחכה להשתלת ריאות, ובין היתר מתחזק דרך ערוץ הידברות. הייתי בשוק טוטאלי ורעדתי מרוב התרגשות, כשבדלת חדרי עמדו הוריי ובישרו לי שאורח לא צפוי מבקש לראותני. הרב זמיר כהן הגיע לבקר אותי בהפתעה, וכאילו היינו החברים הטובים ביותר – נכנס אליי הביתה, התיישב על מיטתי, והחל לחזק אותי בדברי תורה ואמונה".

איך הרגשת?

"מדהים שאי אפשר לתאר. ריחפתי ממש. החיזוקים של הרב ציידו אותי בהמון אנרגיה וכוחות, להמשך המסע והמלחמות שבצדו. אחרי שהרב הלך, לא הפסקתי לבכות. חשבתי לעצמי: 'על שום מה אני ראוי לביקור של אדם גדול כזה?', ולא יכולתי להירגע. לפני שהרב הגיע, הרגשתי שהמחלה, חלילה עומדת להכריע את הכף לטובתה. אבל לאחר ביקור הרב קיבלתי כוחות יש מאין, וידעתי רק דבר אחד: לו רק ה' יזכה אותי לחזרה בתשובה שלימה, גם אם חלילה יחליט שלא להחזיר לי את הבריאות בחזרה – דיינו".

באותו שבוע, כהרגלו בקודש צפה בשיעורו השבועי של הרב זמיר כהן ברמת אביב, בשידור חי. היה זה יום חמישי, ערב ט"ו באב. "במהלך השיעור הרב סיפר על ילד בן תשע שהיה מעורב בתאונת דרכים, נפצע קשה בראשו והיה תלוי בין חיים למוות. כשפנו לרב אלישיב לקבלת ברכה, הורה הרב לאביו של הילד לקנות לו תפילין, ולשים למראשותיו על הכר. ההיגיון שעומד מאחורי הציווי הוא שאם יש תפילין, אז חייב גם להיות ראש שבבוא היום יניח אותן.

"בנקודה זו 'נפל לי האסימון' והבנתי שזה בדיוק מה שאני צריך לעשות. באותו רגע הזמנתי שופר, כי 'אם יש שופר, אז אני חייב להיות בעל ריאות בריאות וחזקות, כדי שבבוא היום אוכל לתקוע בו'. תקראו לזה סגולה, השגחה פרטית או כל שם אחר. אני לא יודע איך, אבל בסייעתא דשמיא גדולה – זה פשוט עבד".

מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל  shira@htv.co.il