למה שאבקש ממנו סליחה בחודש הסליחות? אני זה שצדקתי!

א. הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִים רַק עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַךְ עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵינָם מִתְכַּפְּרִים - עַד שֶׁיֵּלֵךְ לַחֲבֵרוֹ וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה.

ב. מִי שֶּׁקִּלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, בִּיֵּשׁ אוֹתוֹ אוֹ גָּרַם לוֹ צַעַר מְסֻיָּם - צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה. אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְלוֹחַ לוֹ - מֵבִיא שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם מְכֻבָּדִים שֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ. וְכָךְ יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאִם בְּכָל זֹאת אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְלוֹחַ - הוֹלֵךְ מִמֶּנּוּ. וְזֶה שֶׁלֹּא סָלַח - הוּא הַחוֹטֵא.

ג. אֵין כִּמְעַט אָדָם שֶׁלֹּא פָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא מוֹצְאִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים וּמְבַקְּשִׁים סְלִיחָה כְּמוֹ שֶׁהַהֲלָכָה מְחַיֶּבֶת? הַתְּשׁוּבָה הִיא: כָּל אֶחָד בָּטוּחַ שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ, וְהַצְּעָקוֹת שֶׁצָּעַק עַל חֲבֵרוֹ הָיוּ מֻצְדָּקוֹת! וְזֶה הָיָה מַגִּיעַ לוֹ! (וְאוּלַי אַף יוֹתֵר...) לָכֵן, מַדּוּעַ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה?! אַדְּרַבָּא! שֶׁהַשֵּׁנִי יָבוֹא וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָה!! וְכָךְ כָּל אֶחָד נִשְׁאַר בְּעֶמְדָתוֹ וְהַהֲלָכָה נִשְׁאֶרֶת כְּתוּבָה בַּסְּפָרִים... יֵשׁ לָדַעַת שֶׁזּוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר הָרַע!! גַּם אִם אַתָּה צוֹדֵק בְּתֹכֶן הַדְּבָרִים, וַחֲבֵרְךָ טָעָה וְשָׁגָה כְּלַפֶּיךָ. הַאִם הַצּוּרָה שֶׁבָּהּ דִּבַּרְתָּ הָיְתָה מְכֻבֶּדֶת? הַאִם הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתָּ הָיוּ עִנְיָנִיּוֹת, אוֹ שֶׁהוֹסַפְתָּ לָהֶם אֶת נֹפֶךְ הָעֲצַבִּים שֶׁרָתְחוּ בְּתוֹכֶךָ?! וְלָכֵן, עָלֶיךָ לָגֶשֶׁת וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל הַצַּעַר שֶׁגָּרַמְתָּ לוֹ. וְתוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִשָּׁאֵר צוֹדֵק גַּם אַחֲרֵי שֶּׁתְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה. אֲבָל צוֹדֵק בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי.

ד. אָסוּר לָאָדָם לִהְיוֹת אַכְזָרִי - אֶלָּא יִהְיֶה נוֹחַ לִסְלוֹחַ וּלְהִתְרַצּוֹת לַחֲבֵרוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לִסְלוֹחַ - יִסְלַח מִיָּד. וְזֶה דַּרְכָּם שֶׁל זֶרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. וְאִלּוּ הַגּוֹיִים הֵם אַכְזָרִים וְלֹא סוֹלְחִים מַהֵר.

ה. מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וְהַנִּפְגָּע נִפְטַר מִן הָעוֹלָם - יִקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְיֵלֵךְ לְקִבְרוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה. וְאִם הָיָה חַיָּב לוֹ כֶּסֶף - יַחְזִיר לַיּוֹרְשִׁים שֶׁלּוֹ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', ח'). "חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה"

הַיֵּצֶר הָרָע יִתֵּן לְךָ לַעֲשׂוֹת מִלְיוֹן מִצְווֹת, אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן הוּא לֹא יִתֵּן לְךָ לִלְמוֹד תּוֹרָה! אַתָּה יָכוֹל לִנְסֹעַ לְאֵילַת לַעֲזֹר לְאֵיזֶה יְהוּדִי, וְלָטוּס לְחוּ"ל לְבַקֵּר אֶת הַסַּבְתָּא, וְהַיֵּצֶר יְשַׁתֵּף אִתְּךָ פְּעֻלָּה (הוּא יַעֲלֶה אִתְּךָ גַּם לַמָּטוֹס..) אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁתַּחְלִיט לָלֶכֶת לְשִׁיעוּר תּוֹרָה - הַיֵּצֶר הָרָע יַפְעִיל אֶת כָּל הָאַרְטִילֶרְיָה שֶׁלּוֹ לְהַפְרִיעַ בְּדַרְכֶּךָ! וְלָמָּה? כִּי לִמּוּד הַתּוֹרָה זֶה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּשְׁמִיד אֶת יֵצֶר הָרָע.

זֶה כְּמוֹ בֶּעָלִים שֶׁל הַחַסָּה. אִם שׁוֹטְפִים אוֹתָם בְּמַיִם - הַתּוֹלָעִים רַק עוֹשׂוֹת מִקְלַחַת.. אֲבָל כְּשֶׁשָּׂמִים חֹמֶץ - אָז הֵן מֵתוֹת!

וְכָךְ פֵּרֵשׁ מִישֶׁהוּ אֶת הַמִּשְׁנָה (פֵּאָה א', א'): "אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁיעוּר" - אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵבִיא לְךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְשִׁיעוּר, "הַפֵּאָה" - צָרִיךְ לִקְנוֹת פֵּאָה לְאִשְׁתְּךָ (אוֹ לְעַצְמְךָ..), "וְהַבִּכּוּרִים" - צָרִיךְ לְבַקֵּר אֶת הַדּוֹדָה וְהַסַּבְתָּא, "וְהָרֵאָיוֹן" - יֵשׁ לְךָ רֵאָיוֹן עֲבוֹדָה בְּמָקוֹם חָדָשׁ, "וּגְמִילוּת חֲסָדִים" - צָרִיךְ לַעֲזֹר לְאֵיזֶה שָׁכֵן חָדָשׁ שֶׁהִגִּיעַ. וְהִנֵּה, אַף שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ חֲשׁוּבִים כְּשֶׁלְעַצְמָם (מִלְּבַד הַפֵּאָה לָאִשָּׁה...) הֲרֵי שֶׁמְּסַיֶּמֶת הַמִּשְׁנָה וְאוֹמֶרֶת: "וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"!!

לָכֵן, בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ - לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת לָאָדָם לְהָבִין אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם, וּלְשַׁנּוֹת אֶת מַעֲשָׂיו. וְאִלּוּ: וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה - מִי שֶׁלֹּא לוֹמֵד, סוֹפוֹ שֶׁיְּרַמֶּה אֶת עַצְמוֹ.

סִפֵּר לִי חָבֵר, שֶׁהָיָה לוֹ אָח שֶׁלֹּא הָיָה מוּכָן בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. הִסְבִּירוּ לוֹ, קָנוּ לוֹ תְּפִלִּין חֲדָשׁוֹת, אִמָּא שֶׁלּוֹ הִתְחַנְּנָה בְּפָנָיו וְכוּ' - וְשׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר. "אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" אָמַר לוֹ חֲבֵרִי: "אַל תַּנִּיחַ!!, אֲבָל בֹּא תִּלְמַד אִתִּי יָחַד כָּל יוֹם עֶשֶׂר דַּקּוֹת הִלְכוֹת תְּפִלִּין", אַחֲרֵי חֹדֶשׁ הוּא לְבַד הִתְחִיל לְהַנִּיחַ - זֶהוּ כֹּחַ שֶׁל לִמּוּד!