5 דקות תורה ביום
האם אנו נוהגים כמו זייפן הכסף? בואו נחשוב
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת כִּי תָּבֹא כא' אֱלוּל (24 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ג' אלול התשע"ו
צֵאת שַׁבָּת: צְפַת: 7:08 י-ם: 7:09 ת"א: 7:11 חֵיפָה: 7:11 ב"ש: 7:11
א. מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן עַל הַמְּצִיאוּת הַיּוֹם רוֹאֶה בְבֵרוּר שֶׁכָּל הָעוֹלָם רָץ וּמִתְיַגֵּעַ נוֹפֵל וְקָם בִּגְלַל דָּבָר אֶחָד: "אַהֲבָה". אָדָם מוּכָן לֹא לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה, לִנְסֹעַ לְמֶרְחָקִים וּלְבַזְבֵּז אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּבִלְבַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אָהוּב. וְכָאן נָעוּץ גַּם כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה. כֵּיצַד?
ב. נֶאֱמַר עַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: "אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה", מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת לְבֵין קֵרוּבָם לַתּוֹרָה? מְסֻפָּר בַּמִּדְרָשׁ: שֶׁכַּאֲשֶׁר אַהֲרֹן הָיָה רוֹאֶה אָדָם שֶׁעָשָׂה עֲבֵרָה בַסֵּתֶר, הָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו וּמִתְחַבֵּר עִמּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהַחוֹטֵא הָיָה חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ: "אִלּוּ אַהֲרֹן הָיָה יוֹדֵעַ מָה עָשִׂיתִי הַאִם הָיָה רוֹצֶה בְחֶבְרָתִי? הַאִם הָיָה אוֹהֵב אוֹתִי כָךְ?.." וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה. כְּלוֹמַר, עַל יְדֵי הָאַהֲבָה אַהֲרֹן הֶחֱזִיר אֶת הַחוֹטְאִים בִּתְשׁוּבָה. וְאִם אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן יְכוֹלָה לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה - אַהֲבָתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם קַל וָחֹמֶר!!
ג. כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁה' אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאֹד, וְגַם אִם חָטָא וְנִכְשַׁל ה' לֹא הִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ כְלָל וּכְלָל וְלֹא הִפְסִיק אַף פַּעַם אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלָיו אֶלָּא מְחַכֶּה לוֹ בְכָל רֶגַע שֶׁיָּשׁוּב. וְאִם יָשׁוּב אֵלָיו יִזְכֶּה לְכָל הַטּוֹב. וְכָךְ כּוֹתֵב הָרַמְבָּ"ם: וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַחַטָּאוֹת שֶׁעָשָׂה, אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה שֶׁהֲרֵי טָעַם אֶת טַעַם הַחֵטְא וּפָרַשׁ מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ חֲכָמִים בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בּוֹ, כְּלוֹמַר, מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר מֵהֶם.
ד. כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן צִוּוּ עַל הַתְּשׁוּבָה וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִתְשׁוּבָה, וּכְבָר הִבְטִיחָה תוֹרָה שֶׁסּוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָן, וּמִיָּד הֵן נִגְאָלִים.
* * *
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא
"וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה"
אֶתְמוֹל הִסְבַּרְנוּ שֶׁמֵּהַמִּילִים "וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" אָנוּ לוֹמְדִים שֶׁהַוִּדּוּי צָרִיךְ לִהְיוֹת אֲמִתִּי וְלֹא מְזֻיָּף.
לִפְנֵי כְּשֶׁבַע שָׁנִים הִתְפַּרְסֵם שֶׁאָדָם אֶחָד הוּאָשַׁם בְּהַדְפָּסַת כֶּסֶף מְזֻיָּף. הוּא הוּבָא לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט וְנִקְנַס בִּסְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מֵאוֹת אַלְפֵי שְׁקָלִים. לֹא עָבְרָה מַחֲצִית הַשָּׁעָה וְהָאִישׁ הֵבִיא עִמּוֹ אֶת הַכֶּסֶף, שִׁלֵּם בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט וְשׁוּחְרַר בְּאֹפֶן מִיָּדִי. לְאַחַר דַּקּוֹת מוּעָטוֹת הִתְבָּרֵר שֶׁגַּם הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁהֵבִיא כְתַשְׁלוּם בְּגִין הַקְּנָס עַל הַדְפָּסַת כֶּסֶף מְזֻיָּף - גַּם הוּא מְזֻיָּף. הַפּוֹשֵׁעַ הֻחְזַר לְבֵית הַמִּשְׁפָּט, וְעַכְשָׁו הַשּׁוֹפֵט כְּבָר לֹא הִסְתַּפֵּק בִּקְנַס כַּסְפִּי אֶלָּא שְׁפָטוֹ לְכַמָּה שְׁנוֹת מַאֲסָר. כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַסִּפּוּר אוֹמֵר מִן הַסְּתָם בְּלִבּוֹ: 'נוּ, זֶה מַגִּיעַ לוֹ! כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ שֶׁמְּבַזֶּה אֶת בֵּית הַמִּשְׁפָּט'! אוּלָם, בּוֹאוּ נַחְשֹׁב לְרֶגַע הַאִם אָנוּ לֹא נוֹהֲגִים כָּמוֹהוּ?
אָנוּ בָּאִים לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאוֹמְרִים לְפָנָיו "ה', תִּסְלַח לָנוּ עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה", כְּלוֹמַר, שֶׁאָמַרְנוּ אֶת הַוִּדּוּי בִּמְהִירוּת וּלְלֹא כַוָּנָה! לִפְעָמִים, גַּם אֶת הַוִּדּוּי עַל הַוִּדּוּי אָנוּ אוֹמְרִים מַהֵר וּבְלִי כַוָּנָה הָאֵין זֶה כְמוֹ לְשַׁלֵּם עַל כֶּסֶף מְזֻיָּף - בְּכֶסֶף מְזֻיָּף?.. מִכָּאן נִלְמַד, שֶׁאֵת הַוִּדּוּי עָלֵינוּ לוֹמַר לְאַט וּבְלֵב נִשְׁבָּר, וְכָךְ נִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה אֲמִתִּית.
מְסֻפָּר עַל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב, שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו אָדָם וְסִפֵּר לוֹ שֶׁנִּכְשַׁל בְּחֵטְא חֲמוּר מְאֹד וְהָלַךְ לְצַדִּיק שֶׁפָּסַק לוֹ לָצוּם עֶשְׂרוֹת תַּעֲנִיּוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת. הָרַב הוֹרָה לוֹ לוֹמַר וִדּוּי וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. הָאִישׁ שָׂמַח וְהֵחֵל לוֹמַר: "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ.." כְּמוֹ שֶׁרָגִיל לוֹמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אַךְ הָרַב עָצַר אוֹתוֹ "רֶגַע, רֵאשִׁית תִּתְבּוֹנֵן עַל חֻמְרַת הֶעָווֹן שֶׁעָשִׂיתָ, וּלְאַחַר מִכֵּן תֹּאמַר כָּל מִילָה בִבְכִיָּה וְשִׁבְרוֹן לֵב", הָאִישׁ הֵחֵל לוֹמַר וּפָרַץ בִּבְכִי קוֹרֵעַ לֵב עַד כְּדֵי עִלָּפוֹן.. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ הָרַב: "וְסָר עֲווֹנְךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר".