40 יום ללא ייסורים? לא בשורה טובה במיוחד

א. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר (קֹהֶלֶת ג'): "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ", כְּלוֹמַר, לְמַעֲשֶׂיהָ שֶׁל הַבְּהֵמָה אֵין מַשְׁמָעוּת מֵאַחַר וְהָרוּחַ שֶׁלָּהּ הִיא מִמָּקוֹם נָמוּךְ, אוּלָם רוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם הִיא מִלְּמַעְלָה, וְלָכֵן כָּל מִצְוָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עוֹלָה עַד לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים.

ב. כָּל מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת עוֹלָה לַמָּרוֹם, וּלְפִי שְׁלֵמוּתָהּ בְכַוָּנָה וּמַעֲשֶׂה כָךְ הִיא מַגִּיעָה גָבוֹהַּ יוֹתֵר. אוּלָם, עַל מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה נֶאֱמַר בִּטּוּי מְיֻחָד. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (מַסֶּכֶת יוֹמָא דַף פו'): "אָמַר רַבִּי לֵוִי: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד". וְכָךְ כּוֹתֵב הָרַמְבָּ"ם (פֶּרֶק ז', הֲלָכָה ו' - ז'): גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, וְנֶאֱמַר אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' - אֵלַי תָּשׁוּב, כְּלוֹמַר אִם תַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בִי תִדְבַּק.

ג. מוֹסִיף הָרַמְבָּ"ם וּמְבָאֵר: כַּמָּה מְעֻלָּה מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה, לִפְנֵי הַתְּשׁוּבָה הָיָה אָדָם זֶה מֻבְדָּל מֵה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם", וְאִם הָיָה צוֹעֵק וּמִתְפַּלֵּל - אֵינוֹ נַעֲנָה, וּכְשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִצְווֹת - טוֹרְפִים (מְבַלְבְּלִים) אוֹתָם בְּפָנָיו. וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה הוּא מְדֻבָּק בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, וְאִם צוֹעֵק וּמִתְפַּלֵּל - נַעֲנָה מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, וּכְשֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת - מְקַבְּלִים אוֹתָם בַּשָּׁמַיִם בְּנַחַת וְשִׂמְחָה. וְה' מְחַכֶּה וּמִתְאַוֶּה לְמִצְווֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

ד. הַתְּשׁוּבָה מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים, לִפְנֵי שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה הָיָה הָאָדָם שָׂנְאוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם מְשֻׁקָּץ וּמְרֻחָק וְתוֹעֵבָה בִגְלַל מַעֲשָׂיו, וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה הוּא אָהוּב וְנֶחְמָד קָרוֹב וְיָדִיד, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁבְּלָשׁוֹן שֶׁהַקָּבָּ"ה מַרְחִיק אֶת הַחוֹטְאִים בָּהּ מְקָרֵב אֶת הַשָּׁבִים.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', יב'): "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת"

(קֶטַע זֶה הוּא לְבַעֲלֵי לֵב חָזָק בִּלְבַד!)

לִפְעָמִים נִתָּן לִרְאוֹת אָדָם שֶׁרָחוֹק מִקִּיּוּם מִצְווֹת כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב, לֹא שַׁבָּת וְלֹא תְּפִלִּין, לֹא צְנִיעוּת וְלֹא בְּרָכוֹת. וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתוֹ "מָה נִשְׁמַע?" הוּא אוֹמֵר בְּשִׂיא שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ: "בָּרוּךְ ה', הַכֹּל "דְּבַשׁ"". וְאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ: "אֵיךְ הוּא מַרְגִּישׁ כָּזֶה מְסֻדָּר אֵצֶל ה', מָה בֶּאֱמֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ "דְּבַשׁ"?" וּבְכֵן, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בָּא וְאוֹמֵר לְכָל הַ"דּוּבְשָׁנִים", שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבְּלוּ מִמָּה שֶׁהֵם רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם.. יֵשׁ כָּאן טָעוּת אוֹפְּטִית!!

יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת - וְזֶה לְשׁוֹן רָשִׁ"י (בְּקִדּוּשִׁין מ'): "כְּשֶׁרוֹאִים הָרְשָׁעִים שַׁלְוָתָם - נִרְאֵית דַּרְכָּם בְּעֵינֵיהֶם יְשָׁרָה, אוּלָם וְאַחֲרִיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ שַׁלְוָה - דַּרְכֵי מָוֶת", וּלְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר נָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַמְּאִירִי: "הַקָּבָּ"ה מַשְׁפִּיעַ טוֹבָה לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יוֹרְדִים לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל גֵּהִינֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת".

וְעַכְשָׁו בַּשָּׂפָה הַמְּדֻבֶּרֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ טָעֻיּוֹת: זֶה שֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁמִּשָּׁמַיִם מְאַפְשְׁרִים לוֹ לִחְיוֹת בְּשַׁלְוָה, עַל אַף שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם כְּפִי הַתּוֹרָה וּרְצוֹן ה', שֶׁיֵּדַע שֶׁזֶּה סִימָן לֹא טוֹב!! כִּי בְּסוֹף "הַדְּבַשׁ" מַגִּיעַ הָ"עֹקֶץ". וְלָכֵן, אִם אָדָם רוֹצֶה לִמְדֹּד אֶת עַצְמוֹ - שֶׁלֹּא יִבְדֹּק אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא יִבְדֹּק אֶת מַעֲשָׂיו אִם הֵם טוֹבִים אוֹ לֹא.

וְאַדְרַבָּה, יְהוּדִים יְקָרִים, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מִדֵּי פַּעַם עַל כָּל אֶחָד, גַּם בִּדְבָרִים קְטַנִּים וּפְעוֹטִים כְּמוֹ כּוֹס זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁבֶּרֶת, קֻפְסַת אַבְקָה שֶׁנִּשְׁפֶּכֶת, וְכוּ', זֶה סִימָן טוֹב לָאָדָם וְלֹא סִימָן רַע. וּמִי שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ לוֹ חָלָק צָרִיךְ לִדְאֹג... כְּמוֹ שֶׁהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת: "מִי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו אַרְבָּעִים יוֹם לְלֹא יִסּוּרִים - קִבֵּל כְּבָר אֶת שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.." לָכֵן, חֲבֵרִים יְקָרִים, בּוֹאוּ וְנִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת מִצְווֹת ה', וְכָךְ בְּוַדַּאי שֶׁנִּזְכֶּה לַדְּבַשׁ הָאֲמִתִּי.