וידויה של מתקשרת: "אנשים חשבו שקראתי בקלפים. בעצם, המצאתי הכל"

מן הסתם גם לכם יצא לשמוע על השירותים הללו: מתקשרת שתספר לכם דרך הטלפון איזה עצות יש למלאכים עבורכם, אתר אינטרנט שיפתח קלפי טארוט ויספר לכם עם הקשר החדש יעלה יפה, מגדת עתידות עם שירות אונליין מהיר שיעזור לכם להתכונן לשנה הקרובה ולמה שתביא בכנפיה...אם הקדמה המדעית הגיעה לשיאים חדשים בימינו, הרי שהצלחתה לא פגעה במאומה בתעשיית המיסטיקה והאמונות התפלות. להפך – נראה שבעידן חסר הוודאות שלנו, התעשייה הזו משגשגת יותר מתמיד. אף אחד כבר לא מתפלא כאשר מתגלה ששולה זקן בחרה את דרך פעולתה במשפט אולמרט אחרי התייעצות עם מתקשרת, או שפוליטיקאים רוסים נהגו להתייעץ דרך קבע עם מגדת העתידות הבולגרית באבא ונגה. בינינו, בהתחשב באחוזי ההצלחה של עורכי דין או סקרי דעת קהל, מי אמר שמיסטיקנית מסתורית היא לא יועצת טובה יותר?

מה שפחות ידוע לרוב האנשים הוא כמה קל ליפול קורבן לשרלטנות הרווחת בתחום. הלקוחות הקבועים של המדיומים והמיסטיקנים למיניהם מעשירים אותם בכספם מתוך אמונה תמימה בכוחות רוחניים יוצאי דופן בהם התברכו אותם אנשים. גם כשגורמים חיצוניים אובייקטיבים מצביעים על סתירות וכשלים שאמורים לערער את האמונה במיסטיקן, הלקוחות המסורים לא פעם מסרבים להטות אוזן. כך למשל היה במקרה של מיס קליאו, מדיום אמריקאית מפורסמת שהלכה לעולמה לא מזמן.

מיס קליאו היתה אם חד הורית ומפיקת תיאטרון כושלת כשמצאה סוף סוף עבודה משתלמת בסוף שנות התשעים: היא החלה לעבוד עבור רשת הקוראים בקלפים האמריקאית ((Psychic Readers Network), חברה שסיפקה שירותי ייעוץ מיסטיים דרך הטלפון. עד מהרה התברר שהיא אידיאלית לתפקיד: היא אימצה לעצמה פרסונה של שמאנית מג'מייקה, זייפה את הביוגרפיה שלה, התאמנה על מבטא בדוי, והחלה לככב בכל הפרסומות של החברה. האורה המסתורית סביבה היתה כה משכנעת, שהעסקים של החברה בה עבדה נהנו מפריחה חסרת תקדים. לפרסומות שלה, שנשלחו גם דרך המייל, היה מסר פשוט: "מיס קליאו תקרא בקלפים במיוחד עבורך, אבל זה חיוני שתתקשר מיד!"

אלה שהתקשרו, עם זאת, לא זכו בדרך כלל לשוחח עם מיס קליאו. עם מי הם כן שוחחו? עם בנט מדיסון, למשל, צעירה אמריקאית שפרסמה אתמול ב'ניו יורק טיימס' את זכרונותיה מהתקופה בה עבדה עבור רשת הקוראים בקלפים.

"השנה היתה 2001, אני סיימתי את השנה השניה שלי בקולג' וחייתי עם חברים בדירה קטנה...הייתי צריכה לשלם שכר דירה של 600 דולר והייתי תפרנית לגמרי..." היא חיפשה נואשות עבודה, ושמחה מאד כשחברתה היידי גילתה בעיתון מודעה המחפשת 'שחקני טלפון'. הבחורות התקשרו למספר שהופיע, וגילו שמדובר בעבודה עבור הרשת של מיס קליאו. "היא הייתה מוכרת במסר שלה: 'התקשרו אלי עכשיו!'. במקום זה, אנשים התקשרו אלי. באותו קיץ, מתי שרק יכולתי, נשארתי ערה כל הלילה, מעשנת ושותה יין, בעודי מחלקת מזלות ועתידות דרך הטלפון. משום מה, הלקוחות שציפו לדבר עם מיס קליאו, לא הוטרדו מכך שהגיעו לבת עשרים מדוכאת וחסרת מושג במקום.

"מכיוון שלא הייתי באמת מדיום, החברה סיפקה לי תסריט מינימלי לקרוא באוזני המתקשרים וכן תכנת מחשב שפרשה קלפי טארוט, כל פעם בצורה אחרת. אבל אני לא השתמשתי לא בזה ולא בזה: פשוט המצאתי תוך כדי שיחה.

"לפעמים, אימצתי לעצמי פרסונה שהמצאתי כדי להרגיש קסומה באמת. לפעמים הייתי קסנדרה, דרומית צרודה שקראה לכולם 'מותק'. בפעמים אחרות הייתי גבריאלה, מדיום מטורללת עם מבטא צרפתי. הלקוחות העדיפו בדרך כלל את קסנדרה, אבל לא יכולתי להיות היא יותר מאשר שיחה או שתיים ברצף – היא הכאיבה לי מידי את הגרון".

נראה הגיוני לחשוב שלפחות חלק מהלקוחות עלו על העובדה שהם מדברים על מתחזה שאין לה מושג בתקשור או טארוט. בנט עצמה היתה בטוחה שהאמת עליה תיחשף במוקדם או במאוחר. אבל זה מעולם לא קרה. "רוב הלקוחות התקשרו כשהם מוכנים להאמין לכל מה שאומר. הרעיון היה פשוט להשליך אליהם ערימה של אסוציאציות ולקוות שמשהו יפגע. אישה אחת שאלה אותי, למשל, מי הוא הנשמה התאומה שלה. אמרתי לה שהרוחות שולחות לי תמונה של כוכב. "אולי תפגשי אותו בפלנטריום", הצעתי. אבל  אחרי דממה של כמה שניות היא אמרה בתדהמה: 'בעלי הקודם הוא שריף. את יודעת, עם כוכב על הסיכה'. בלי להתבלבל אמרתי: 'בדיוק. תחזרי אליו. הוא בן הזוג הנכון שלך'. הייתי מרוצה מעצמי. לא חשבתי שלעצות המקריות שלי יהיו תוצאות. מי ייקח אותי ברצינות?"

בנט התחילה למתן את העצות שלה למתקשרים רק אחרי שבוסית בעבודה אחרת שלה, הוצאה לאור שם היא היתה אחראית על משלוח מכתבי דחייה לסופרים, אמרה לה לכתוב מכתבי דחייה פחות נחמדים. "אם את מידי נחמדה, היא אמרה, הם אף פעם לא יפסיקו להטריד אותך. וזה גם גועלי לתת לאנשים תקוות שווא. המשכתי לכתוב מכתבי דחייה מתחשבים, אבל התחלתי להיות זהירה יותר בתחזיות לעתיד שחילקתי למתקשרים. הפסקתי לומר לאנשים שהם עומדים לזכות ברכוש גדול והתחלתי לומר דברים כמו: 'הכרטיס הזה אומר לי שאתה צריך לבנות תקציב אחראי ולהיצמד אליו, ובינתיים כדאי שתחפש עבודה זמנית'. פתאום, שיחות הטלפון שלי התחילו להסתיים הרבה יותר מהר".

איך היא מסבירה את העובדה שהמתקשרים היו מוכנים כל כך להניח לעצמם להיות מרומים? "רוב הלקוחות שלנו היו נואשים ועצובים. עמדו לפנות אותם מהבית. הם עמדו לאבד משמורת על הילדים שלהם. הם היו מוכנים לשלם לפי דקה לשיחה עם אדם זר. העובדה שהאדם הזר הזה הייתי אני החלה להיראות לי אכזרית. זה לא היה שווה את זה...עזבתי את העבודה".

סיום הווידוי של בנט מדיסון מסביר יותר מכל את חוסר הרציונאליות שמאפיינת את מחפשי-התשובות-במיסטיקה. "לאחרונה חברות שלי התחילו להתעניין בכישוף, והן לא ממש מתבדחות כשהן אומרות את זה...אני למדתי לקרוא טארוט, בשביל עצמי הפעם...מיס קליאו מתה ביולי האחרון מסרטן. כולם התבדחו: 'בטח היא לא חזתה את זה'. אני חשבתי: 'איזו בדיחה מטופשת...אולי היא כן חזתה את זה?

"אני יודעת יותר טוב מכל אחד אחר שמיס קליאו הייתה שרלטנית. עדיין, תמיד המשכתי איכשהו להאמין בה"...