הילד לא מקשיב לי, מה עושים? קודם כל, לא צועקים

התחילה שנת הלימודים. בתחילת הדרך, אולי מהלם ההתחלה - המשמעת בכיתה על פי רוב תקינה. אבל מהר מאוד מתברר שקשה לשמור על משמעת בכיתה שבה לומדים למעלה מ-30 תלמידים, לפעמים אפילו 40. בכיתה שבה ישנם ילדים מסוגים שונים, ברמות שונות, וכאלו המגיעים מחינוך שונה.

איך מפעילים משמעת בכיתה? בדיוק כפי שמנהיגים משמעת בבית ובמשפחה.

כדי להבין איך כן, בואו נבין איך לא.

וכדי להבין איך לא – בואו נחזור לראשית הימים.

בעבר, לפני שנים רבות, היה ילד שומע בקול אביו ברגע שאבא אמר לו משהו. אם לא היה שומע, היה אביו לוקח אותו לרופא אזנים, כדי לוודא שמא אולי אירע בהן איזשהו פגם.

כל אחד הבין שלא ייתכן הדבר שהילד לא יישמע, והלא אבא דיבר ואמר...

אני זוכרת סיפור שסופר לנו בהיותנו ילדים על ילד שלא שמע בקול אביו, ואבא המודאג רץ איתו לכל רופאי הסביבה, בדאגה כנה, אולי מישהו מהם יגלה מה קרה לאוזנים.

כשחלף לו זמן והילדים החלו, משום מה (אולי מתוך ניסוי ותעייה) פחות לשמוע, מצאו ההורים והמורים שיטה. הם הרימו את קולם, פקדו פקודה נחרצת. וראו זה פלא, הילד שמע את הדברים ומיד אץ-רץ לבצעם.

ברבות הימים החלו הפקודות להישמע לאזני הילד כמו מוסיקת רקע. על כן לא הייתה ברירה, והאבא המחנך החל צועק, מזהיר, מפחיד, מאיים.

בתחילה פעלו אלו את פעולתם. הילד, מרוב פחד, היה נשמע לדברים ומבצע את מה שהתבקש לעשות. אבל לא חלף זמן רב, וגם אלו החלו נכנסים לשגרת היום-יום. כל ילד ידע שלפעמים יזכה בקיתון של צעקות, שלפעמים יזהירו אותו לפני עונש, ולפעמים אפילו יעבור המחנך לשלב הבא, לשלב העונשים ואפילו המכות.

כיום קשה לנו להבין את תופעת הכאת הילדים. בדורנו חל איסור מוחלט להרים יד על ילד, כך שהאופציה הנלוזה הזו ירדה מעל הפרק בלאו הכי.

אבל לא כל הורה ומורה מצאו להם תחליף. רבים מהם משתמשים חזרה בנשק ההרתעה שלא תמיד מועיל להם - נשק הרמת הקול, ההצלפה במילים, הצעקות והגינויים.

נכון שיש הורים ומורים שבעצם קולם מפעילים משמעת. כזה היה למשל אבי, הר' שמואל אלעזר ברנדויין זצ"ל, שנפטר בשנה זו. גם כהורה וגם כמורה מעולם לא הרים את קולו. די היה בקולו השלו, הבוטח, המבין והאוהב, שילדיו יעשו כמבוקשו ושתלמידיו יישמעו לו. אבל מה עם יתר אנשי החינוך, האם נגזר עליהם שחניכיהם יזלזלו בהם?

משמעת אינה קשורה להרמת קול. היא קשורה למה שנמצא מאחורי הקול. כשאוהבים את הילדים-התלמידים, כשקשובים להם ולרצונותיהם, כשקשובים להם ולצרכיהם - אז יכולים להשיג משמעת גם בקול שקט.

הקול הרם פועל בדיוק בשיטה הפוכה. הילד מחקה את המורה הצועק. הוא בעצמו מתחיל לצעוק על סביבותיו, וכך קורה שבכיתה שבה המורה צועק ומאיים, או בבית שבו ההורה צועק ומאיים עד אין סוף – גם הילדים מתבטאים בצעקות ובכוחניות.

על ילדים כוחניים קשה להשתלט, וכך חוזר הגלגל ומתגלגל לו.

כל הורה ומורה יכולים ללמד את עצמם להגיע למשמעת בכתתם או בביתם, אבל הם זקוקים לשלשה דברים עיקריים:

1. אמונה – אמונה בכוחו של הבורא לעזור להם, ואמון בכוחם של הילדים להצליח.

2. באהבה – באהבה אמתית וכנה את הילדים שלפניהם.

3. בסבלנות – בסבלנות עד אין קץ לנהוג בשיטת הרוגע.

הורה ומורה שיסגלו לעצמם את 3 העיקרים הללו – יגיעו, לאחר עמל, לדרך הנכונה.

לרכישת ספרי מנוחה פוקס לילדים בגיל הרך חייגו להידברות שופס: 073-2221250

יש לכם שאלה למנוחה פוקס? שלחו לפקס 02-5712112, או למייל c5712111@gmail.com