למה כדאי להתגורר ברחוב הקרוי על שמו של צדיק

"במספר שמות" (במדבר, א' ב')

זכינו להתגורר בקריית רמת אלחנן הקרויה על שמו של אותו גאון וקדוש, רבי אלחנן ווסרמן הי"ד, שקידש את ה' בחייו ובמותו; ולא די בכך אלא שכל רחובותיה של רמת אלחנן קרויים על שמם של קדושי עליון, כמו הגה"ק רבי מנחם זמבה הי"ד, רבי יעקב עטיה, הרב שלמה כהן ואחרים.

רבי נחמן מברסלב אומר שכאשר יהודי מתעייף קמעה מלימודו, ואינו יכול לעסוק בתורה, יכול הוא להזכיר שמות של צדיקים, וגם בכך יהיה לו שכר רב. והוסיף לי גיסי הגאון רבי חיים קניבסקי את הנאמר במסכת תמיד (דף ל' עמוד א') וביומא (דף כ"ח עמוד ב') "מתיא בן שמואל הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון", וכו', כדי לעורר את זכותם של ישני חברון. הרי לנו, אמר הגר"ח קניבסקי, שעצם איזכור שמה של חברון ושל הצדיקים הקבורים בה, מביא תועלת וברכה.

תושבי שכונתנו יכולים לעשות זאת בקלות. כאשר אומר אדם לחבירו שהוא מתגורר, למשל, ברחוב הרב יוסף חיים זוננפלד יש להציב את הדמות המופלאה הזו מול פנינו ולהיזכר כיצד ניראה עובד ה' באמת. וכך גם את רבי אלחנן הי"ד - שהיה כידוע אחד ממעמידי התורה בדורנו, ויתר גדולי הדורות שרחובותינו התעטרו בשמם המקודש.

כך יוצא שגם בעת הזכרת שמו של הצדיק אפשר לקבל חיזוק, וזו היתה אולי כוונתו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל.

גם במשרד הפנים התפעלו

ובאותו עניין:

רבניה של רמת אלחנן העלו כמה פעמים את הדרישה להשתמש בשמות רחובותיה של רמת אלחנן בצורה מכובדת, דהיינו שלא יאמר אדם לחבירו "אני מתגורר ברחוב זוננפלד" או "ברחוב עטיה", וכו', אלא "ברחוב הרב זוננפלד, רחוב הרב עטיה, רחוב הרב זמבא, רחוב הרב שלמה כהן", וזאת כדי לכבד את הצדיקים והגאונים הללו גם לאחר צאתם את העולם.

סיפר לנו אחד התושבים שכאשר היה במשרד הפנים ואמר לפקיד שהוא מתגורר ברחוב הרב זוננפלד, התפלא הלה לשמוע את המילה "הרב" נילווית לשמו של הרחוב, ופלט מפיו משפט בסגנון "דבר כזה יכול לקרות רק אצל יהודים חרדים, המזכירים את גדולי ישראל בצורה מכובדת".

קידוש השם גדול היה באותה שעה.

מרן הגרא"מ שך מספר לבעל הברית ממעשיו של הגאון

סיפר לי תלמיד חכם אחד שכאשר כיבד את מרן הגרא"מ שך שליט"א בסנדקאות, ניגש אליו ראש הישיבה לאחר הברית ואמר לו: 'יודע אתה מי הוא אותו צדיק שעל שמו קראת את בנך? הבה ואספר לך מעשים נפלאים שראיתי אצלו'. וישב איתו שעה ארוכה ותיאר את גדולתו של אותו צדיק.

למעשה, אם עומדת בפני אדם  ברירה האם לרכוש דירה ברחוב הקרוי על שמו של צדיק, או דירה אחרת הממוקמת ברחוב שאיזכור שמו לא יביא את הדייר לידי יראת שמים, יש לדעת שקיימת עדיפות להתגורר ברחוב הקרוי על שמו של צדיק.

ויתירה מכך. ניראה שהמעלֶה על שפתיו שמו של צדיק - בהזכירו את הרחוב שעל שמו הוא ניקרא - מקיים בזה מצווה דאורייתא של 'זכר צדיק לברכה', וכמבואר במסכת יומא (דף ל"ח עמוד ב') ובגליון הש"ס שם.

מרן הסטייפלער זצ"ל לא הוציא מפה-קדשו שמות רחובות שניקראו על שם רשעים

מרן ה'קהילות יעקב' זצ"ל היה ניזהר שלא להוציא מפה-קדשו שמו של רחוב הקרוי על שם רשע, וכאשר היה צריך לומר לפלוני שיילך לרחוב ההוא, היה מנסה להיזכר בשמו של גאון או צדיק המתגורר ברחוב זה ואומר לו 'לך לרחוב בו גר צדיק פלוני'...

ושמעתי שבמושבה פרדס חנה יש כמה רחובות הנושאים שמות של פירות, כמו 'התפוח', 'הזית', 'הדקל', ואחרים. היתה זו יוזמתו ועצתו של המרא דאתרא הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, ואחת ממטרותיו בכך היתה כדי שלא יכתירו לבסוף את הרחובות בשמותיהם של רשעים.

לקשט את גן הילדים בתמונות של צדיקים

ה'פעילים', העושים נפלאות בקירוב רחוקים, הגיעו פעם ליישוב פלוני וביקשו להתגורר בו באורח-קבע. הבעייה היתה שביישוב ההוא לא היה גן חרדי והגננת המקומית היתה בעלת השקפות לא טובות. המתיישבים החרדיים חששו שילדיהם יושפעו ממנה לרעה, ותיכננו לפתוח גן חדש עם גננת חרדית, אלא שהיוזמה ניתקלה בתלונות מצד התושבים הוותיקים.

באו האברכים להיוועץ בדעתו של מרן החזו"א זצ"ל שהורה להם לחזור ליישוב ולהודיע לראשי הציבור ולגננת שהם מסכימים שילדיהם ילמדו בגן הקיים, וזאת בתנאי אחד: שיסירו את תמונות הרשעים והכופרים התלויים על קירות הגן, ויניחו במקומן תמונות של גדולי ישראל, צדיקי הדורות.

סוף המעשה היה שהגננת הוותיקה הבינה אף היא את הרעיון שעמד מאחרי ההצעה, ו...סירבה לקיים את התנאי ואז פתחו האברכים את הגן.