כשהגאון מפוניבז’ ניכנס לחדר האוכל

"ואלה שמות בני אהרן" (במדבר, ג' ב')

סיפר לי הגר"י זיכרמן, רבה של אחוזת ברכפלד:

בהיותי ילד למדתי בבתי אבות שליד ישיבת פוניבז', וזכיתי לשמוע כמה פעמים דברי חיזוק מהגאב"ד דפוניבז', רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שתיאר בפני הילדים את אפסיותו של העולם הזה מחד, ואת נצח-הנצחים של העולם הבא מאידך.

וזאת יש לדעת, הוסיף הרב זיכרמן, שמעולם לא ניכנס הרב זצ"ל אל הילדים בשעת השיעור או בעת הסדרים שהיו מיועדים להכנת השיעורים, כי אם בזמן הסעודות בחדר האוכל, או כאשר היינו הולכים לישון. בשעה היעודה לכיבוי האורות היה הרב ניגש לכל ילד, מנשק אותו בחיבה גדולה, ומשפיע עליו שפע של דברי חיזוק.

פעם, בעת אחת הסעודות, ניכנס הרב לחדר האוכל וכל הילדים קמו לכבודו. הס מוחלט הושלך במקום. והנה פותח הגאון כדרכו בדברי חיבה והערכה לילדים, ואחר כך מודיע בשעת בת רבים שברצונו לשאול אותנו דבר מה.

עשינו אוזנינו כאפרכסת.

אימרו נא לי ילדיי היקרים, אמר הרב. האם כל אחד מכם יודע מה הפסוק המרמז על שמו הפרטי, אותו צריך לומר בגמר תפילת שמונה עשרה?

הילדים השיבו בחיוב, ולאחר ששמע מכל ילד את פסוקו, פתח ושאל: האם יודעים אתם מה מקורו של מנהג זה באמירת הפסוק?

אחד הילדים השיב שרבותיו לימדוהו שהמקור הוא בשל"ה הקדוש, הכותב שזו היא סגולה שתעזור לאדם לא לשכוח את שמו בעת שיעמוד לדין בפני בית דין של מעלה, לאחר מאה ועשרים שנותיו.

"רק התורה תעמוד לכם לנצח נצחים"!

הרב הינהן בראשו לאות הסכמה, והמשיך בדבריו, תוך שהוא ניגש לאחד הילדים, מסלסל בפיאותיו בחיבה, ושואלו:

אמור לי, מוישה'לה שלי, כמה פעמים במשך היום הינך שומע את שמך מפי רבותיך וחבריך? הלא זה קורה עשרות פעמים ביום! ואם כן, בואו ונחשוב יחדיו: כיצד ייתכן שאת שמך זה המוזכר כל כך הרבה פעמים ביום - אתה עלול לשכוח ביום הדין, ואילו את הפסוק שאתה אומר רק שלוש פעמים ביום - לא תשכח?!

על שאלה זו לא ידעו הילדים להשיב, ואז ביקש מהם הרב להאזין היטב לדברי החיזוק שהוא עומד להשמיע בפניהם, ואמר:

שמעו נא ילדים חביבים; חרדת הדין היא נוראה ואיומה, והיא גורמת לאדם לשכוח אפילו את שמו. שומו שמים!  הדבר היחיד שנחרט בליבו ובמוחו של האדם הם רק דברי התורה שלמד בימי חייו, שהרי תורת ישראל - תורה ניצחית היא!

והרי גם הפסוקים שהינכם אומרים בגמר השמונה-עשרה, תורה הם, ולכן אפילו שתשכחו את שמכם - תוכלו לזכור את הפסוק ההוא שאמרתם בימי חייכם, ובאמצעות הפסוק תזכרו את שמכם, גם באימת הדין.

הרב זיכרמן סיפר שדבריו של הרב מפוניבז' עשו רושם אדיר על הילדים, אבל הוא, הגאון זצ"ל, שליבו היה כל כך קרוב לליבם של הילדים, לא סיים בזאת, והמשיך ואמר:

דעו לכם ילדים, כל הצעצועים שיש לכם כאן במוסד הזה, וכל חפצי-השעשועים שנועדו למשחקיכם, כולם הבל-הבלים! רק התורה היא זו שתעמוד לכם לנצח נצחים, ותשמור אתכם מכל פגע רע!

לימדו נא בחשק ובשמחה, שננו את דברי התורה, וזיכרו אותם. ואז תחיו לנצח, סיים הרב מפוניבז' את דבריו.