"וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים" (במדבר, ה' כ"ג)

הפסוק המצוטט בכותרת נאמר כל יום בימי הסליחות, וצריך לתת לו ביאור הולם.

בעל ה'תרומת הדשן', בדרשת שבת שובה שלו, מסביר - כפי המובא בספר 'לקט יושר' - שהפירוש הוא כדלהלן: הדבר החשוב ביותר, אולי החמור ביותר, בחייו של כל יהודי, הוא החיוב לקדש את שמו יתברך בכל מעשה שהוא עושה, ובכל צעד שהוא צועד, ולדאוג בכל מאודו שלא לחלל את השם. וזה פירושה של המילה 'שמך' בפסוק הנ"ל.

והנה, מפסוק זה אנו למדים שהקב"ה בעצמו הגדיל דבר אחד ועשאו יותר חשוב מאשר קידוש שמו הגדול, והוא: "אמרתך". מה הגדלת על כל שמך? - אמרתך! דהיינו את דברי התורה הקדושה, כמו שמצינו בסוטה שמחק הקב"ה את שמו הגדול והגדיל את 'אמרתו' עליו, מפני השלום.

יוצא אפוא שגם אנחנו, המשתדלים להידבק במידותיו של בוראנו, מצווים לחבב יותר מכל את התורה ואת השלום. ובפרט את שלום-הבית שלמענו מותר למחוק את שמו של ה'.

כתיבה - גם כאשר יש אימון מלא

בעיר ברנוביץ התעוררה פעם בעייה בעת מסיבת תנאים של חתן וכלה. המנהג הוא שבכתיבת התנאים אומר כל צד את הסכום שהוא מתחייב לתת לאחר החתונה, והנה הפעם סירב אחד הצדדים בכל תוקף לכתוב את הפרט הזה.

"וכי אינכם מאמינים להתחייבות שנתתי בעל פה"? אמר האיש. "הרי אני סוחר גדול, ואנשים העומדים איתי בקשרי מסחר נותנים אימון מלא בהתחייבויותי, גם כאשר מדובר בסכומים הרבה יותר גדולים".

הרבנים שהיו במקום ניסו לשכנעו ולהפציר בו שייתן את חתימתו, אך הדברים נפלו על אוזניים ערלות. גם כאשר הסבירו לו שאף אחד אינו מטיל פגם באמינותו, אלא שהמנהג בעם ישראל הוא לכתוב ולחתום בעת התנאים, המשיך בסרבנותו ולא רצה לחתום.

בלית ברירה הזעיקו האנשים את רבי אלחנן ווסרמן כדי שהוא, בחוכמתו ובתבונתו היתירה, ינסה לשכנע את האבא. ר' אלחנן הגיע ופנה לאב בדברים אלו:

הרי גם בימים הנוראים אנחנו מבקשים מהקב"ה שיזכרנו לחיים טובים ומאושרים, ובכל זאת אין אנחנו מסתפקים בזכירה בעלמא - 'זכרנו לחיים' - אלא מבקשים שהקב"ה 'יכתוב' אותנו לחיים טובים. 'וכתבנו בספר החיים'.

מדוע?

האם יש להטיל חלילה פגם כלשהו בנאמנותו של בורא כל העולמות?! בוודאי שלא!!! ולמרות זאת אנו מבקשים גם 'כתיבה'.

וההסבר בבקשת הכתיבה כלפי שמיא, הוא, בגלל שבית דין של מעלה מתנהג באותן דרכים הנהוגות בבית דין של מטה, וכיוון שאצלנו, בבית דין של מטה, מעוניינים הדיינים - על ידי הכתיבה - לחזק את קיום ההלכה ולסלק מראש את כל הערעורים, כמו שנאמר (אסתר, פרק ח' פסוק ח') 'כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב', גם בבית דין של מעלה מתנהגים כך.

אנא ממך, פנה ר' אלחנן לאב, הֵעָנה גם אתה לבקשה והעלה על הכתב את התחייבויותיך לבני הזוג.