האם מותר לשקר כדי להיבחר לרב?

"ויהס כלב את העם אל משה" (במדבר, י"ג ל')

ופירש רש"י: "אמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם? השומע היה סבור שבא לספר גנותו"

תלמיד חכם המתמודד על מישרת הרבנות באחת הערים בארץ הציג בפני הרב מרא דאתרא שאלה כדלהלן:

בוועדה שהורכבה לבחירת הרב, יושבים כמה אנשים שאינם משתייכים לעולם התורני, והם שואלים את המתמודדים שאלות מביכות שאינן קשורות לעצם מישרת הרבנות ומנסים לסחוט ממנו התחייבויות שונות בהנהגת הקהילה, מתוך מטרה להביא את הרב החדש, לכשייבחר, לנהוג בדרך של פשרות ביהדות ובהלכה המקובלת מדור דור, ובעצם - לחסום בכך את דרכם של אלה שהם אינם מעוניינים ביקרם.  

שאלתו של התלמיד חכם היתה, האם מותר להשיב בחיוב על שאלותיהם של חברי הוועדה, ולהביא אותם למסקנה שלאחר היבחרו לרב הוא ימלא את דרישותיהם, "אבל האמת היא, הוסיף התלמיד חכם, שלאחר שאבחר אעשה כמובן את ההיפך הגמור ואראה לכולם שרק דעת תורה היא המכוונת אותי בחיים ואין לי מאומה לבד מדרך התורה הצרופה, אבל באותה שעה שבה אענה לשאלותיהם אעשה את עצמי כרשע לפני המקום, וכעין מה שעשה כלב"...

הרב פשט את השאלה ממשנה מפורשת (עדיות, פרק ה' משנה ו') האומרת: "עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים, אמרו לו: עקביא חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר, ונעשך אב בית דין לישראל. אמר להן, מוטב לי להקרא שוטה כל ימי, ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו".

ה'עיון יעקב' מסביר שם את הפירוש ב'שעה אחת', כדלהלן:

חכמים ניסו לשדל את עקביא בן מהללאל שיחזור בו לשעה אחת בלבד מארבעה דברים, ואז ימנוהו לאב בית דין, ואחר כך יוכל לשוב לדעתו-שלו, ואילו עקביא אמר  שמוטב לו להיקרא שוטה כל ימיו, והעיקר לא לעשות דברים שיש בהם, לדעתו, משום 'להיקרא רשע' אפילו שעה אחת.

בוודאי שהדברים מהם נתבקש התנא לחזור בו, אינם דומים לדברים שהעלה התלמיד-חכם בשאלתו זו, אבל מכל מקום מוכח בפירוש שהדבר אסור, ואפילו רק לשעה אחת.