עובדת יבמ פוטרה בגלל גילה המתקדם – ותפוצה ב- 170 אלף שקלים

מזי לוי עבדה במשך שנים ארוכות בחברת יבמ – למעשה, מ-1977 ועד 2013.

סיום עבודתה, סמוך כל כך ליציאה לפנסיה, לא הגיע מרצונה – לוי פוטרה, בלי שום טענות ממשיות על תפקודה. החברה החליפה אותה בסטודנטית, עובדת זולה בהרבה, שהחלה למלא את תפקידה.

שאלת האחריות להעסקתה של לוי היתה סבוכה: היא אמנם התחילה את דרכה ביבמ, אבל בשנת 1996, היא פוטרה משם כשהיא ממשיכה למלא אותו התפקיד באותם תנאים (ואפילו מאותו משרד), אך הפעם כעובדת של חברת ג'יי סי. הדרישה לפטר את לוי ב-2013 הגיעה מיבמ. ג'יי סי קיימו ללוי שימוע והביעו צער על הפיטורים, אך הבהירו שבלי מימון מיבמ, החברה אינה יכולה להמשיך ולהעסיק אותה.

אחרי שנדחו כל תחנוניה להתחשב בגילה ובמצבה הכלכלי הקשה ולמצוא לה עבודה  חילופית, תבעה לוי את שתי החברות לבית הדין לעבודה. הפסק, שפורסם לאחרונה, היה תקדימי ויוצא דופן.

השופטת קבעה כי יבמ נושאת באחריות לפיטורים, מאחר שברור שכעל אף שההעסקה הישירה היתה דרך ג'יי סי, יבמ הזמינה כל שנה מחדש דווקא את שירותיה של לוי והעבירה תקציב 'צבוע' עבור שכרה ותנאיה. למרות זאת, ג'יי סי נשאה באחריות כשלא ניסתה לעשות יותר למען לוי.

לכל מעסיק, כמובן, שמורה הזכות לפטר עובדים כראות עיניו –אבל רק בתנאי שפיטורים אלה אינם נובעים מאפליה אסורה. במקרה של לוי, השופטת הגיעה למסקנה כי הפיטורים נבעו מחמת גילה: כעובדת וותיקה בת 59 היא הרוויחה שכר נאה יחסית, ואת עלות הוותק הזו ביקשה החברה לחסוך על ידי פיטוריה והחלפתה בסטודנטית. אלא שבית המשפט כבר קבע בעבר שפיטורים כדי לחסוך בתשלום על וותק נחשבים למעשה לפיטורים על רקע גיל – ולפיכך, לאפליה אסורה.

השופטת אף ציינה כי אין אף תיעוד לטענות על תפקודה של לוי, וגם לא לקיצוצים כללים בחברה באותה תקופה, שכן לא נראה כי עובדים נוספים פוטרו אף הם.

"בית הדין מכיר כאמור בזכותו של המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו מתוך מטרה לצמצום הוצאות ולהשאת רווחים. אולם, שיקולים ראויים אלה אינם מספקים כאשר תוצאתם הינה הפליה מחמת גיל, המהווה פגיעה בערכי יסוד וזכויות מוקנות", כתבה השופטת, שאף הוסיפה: "התובעת פוטרה לאחר שעבדה בשירותה של יבמ למעלה מ - 35 שנים, שהם כל שנות עבודתה. במצב דברים זה, היה על יבמ לכל הפחות, להציע לתובעת להיקלט חזרה לשורותיה ולקבל שכר נמוך יותר, בטרם הביאה עובדת צעירה וזולה יותר להחליפה. משלא עשתה כן, הפלתה את התובעת גם בקבלה לעבודה".

כתוצאה מכך, נפסקו למזי לוי פיצויים בסך 170 אלף שקלים. יבמ תשלם לה סך של 90,000 ₪ פיצוי בגין נזק שאינו ממוני לפי חוק שוויון הזדמנויות, בעוד יבמ וגיי' סי יתחלקו בתשלום פיצוי בסך 80,000 שקלים בגין הפסדי שכר. כמו כן יישאו שתי החברות בהוצאות התובעת ושכר הטרחה של עורך דינה.