מפחדים מתאונות דרכים? קבלו סגולה שתרגיע אתכם

1. בעל הרכב התחנן: 'אנא עשה עמי חסד ותן לי להסיע אותך' - האדמו"ר מ'תולדות אהרן' מספר כי פעם אחת הלך ברחוב 'מאה שערים' לכיוון בית המדרש. בדרכו, עצר לידו יהודי את רכבו וביקש מהאדמו"ר שיעלה על רכבו והוא יביאנו אל בית המדרש. סירב האדמו"ר, שעדיף לו לפסוע רגלית אל בית המדרש על מנת לקבל 'שכר פסיעות'.

כתגובה, סיפר לו בעל הרכב כי כאשר  קנה את רכבו זה, נכנס אל רבו ה'בית ישראל' וביקש ממנו עצה וסגולה, להינצל מתאונות דרכים. תשובתו של ה'בית ישראל' היתה שסגולה להינצל מתאונות לעשות בכל יום ויום חסד עם הרכב. סיים בעל הרכב את דבריו, באמרו: "והנה זה לי כבר 12 שנה שבכל יום ויום אני גומל חסד עם הרכב, ועדיין לא הוזקק הרכב כלל לתיקונים".

"הנה עתה זוהי נסיעתי האחרונה להיום, ועדיין לא פעלתי עם רכבי טובה ליהודי, על כן כל כך שאפתי לעשות עמכם חסד", סיים הנהג את דבריו.

2. כל יום שנעשה בו חסד עומד כסנגור בשמים - נאמר בזוהר הקדוש שבכל יום ויום בו יהודי גומל חסד עם רעהו, עומד לו יום זה כאפוטרופוס בשמים.

3. להקפיד שלא יעבור יום בלי מעשה חסד - השל"ה הקדוש כותב על הפסוק: "חסד קל כל היום", כך: "ראוי לאדם שלא יעבור עליו יום אחד מימי חייו שלא יעשה בו חסד עם רעהו בין בגופו ובין בממונו".

4. למה נברא האדם בעולם? כדי להיטיב לאחרים - רבי יצחק מוואלאזין בשם רבי חיים מוולוז'ין כותב שעל האדם לדעת שכל ביאתו לעולם הזה אינו כלל וכלל עבור עצמו, אלא עבור שיעזור וייטיב עם אחרים.

5. ה'חפץ חיים' לתלמידו: 'נוצרת כדי להיטיב לאחרים' - מעשה בישיבתו של ה'חפץ חיים' למד בחור שהיה כוחו בפיו לעורר את הציבור בדרשותיו הנלהבות , ובאו לבקשו מאחת העיירות הסמוכות לראדין שיבוא לשהות בעיירתם בימי ראש השנה, לעורר את הציבור בדרשותיו קודם התקיעות ובשאר הזמנים המיוחדים לכך, אך הבחור מיאן בכך באמרו שברצונו לשהות בימים הנוראים בצלו של רבו הגדול.

קראו ה'חפץ חיים' קרא לאותו בחור והורה לו כי תפקידו ליסוע לעיירה ולעורר את, באמרו: 'האדם לא בא לעולם הזה בשביל עצמו, כי אם עבור אחרים, וכיוון שרבים צריכים לך בעיירה ההיא, אם כן מחובתך ליסוע לשם, כי לכך נוצרת".

6. מה עשה ה'חפץ חיים' ביום כיפור, לאחר תפילת ערבית? הרב שך סיפר סיפור מדהים על מידת החסד של ה'חפץ חיים'. כה היה המעשה: "לאחר תפילת ליל יום כיפור, עזבו בני הישיבה בראדין את היכל הישיבה ופרשו לשנתם. בהיכל נותר בחור רווק בן שישים, שעקב מחלת ריאות שלקה בה לא נמצא לו זיווג, והוא ישב עצוב וממורמר.

 לפתע ניגש אליו ה'חפץ חיים' והחל לשוחח עמו על הא ועל דא. ה'חפץ חיים סיפר לו כיצד הוא עצמו התייתם מאביו בגיל 10, ואיך נאלץ להסכים ולהינשא לבתו של אביו חורגו למרות שהיתה מבוגרת ממנו, כדי לשמור על שלום הבית של אמו ובעלה השני. ה'חפץ חיים' המשיך וסיפר לבחור על עוניו ותלאותיו וכיצד נאלץ להתמודד עם משכילי וילנא. "ועם הכל, תמיד הקב"ה עוזר לי ונמצא איתי, כי אף אדם אינו יודע מה טוב עבורו ומה רע לו. כל חיי ייחלתי לעזרת הקב"ה ונוכחתי שהוא אוחז ביד ימיני ומנחני לטוב לי", אמר ה'חפץ חיים'.

הרב שך סיים את דברו, באמרו: "כך ישב ה'חפץ חיים' זצ"ל ושוחח עם הבחור המבוגר, ניחם אותו בדברים והרבה עליו דברי נוחם, וכל זאת מבלי לדבר, בליל יום הכיפורים, ולו מילה אחת של תורה או ענייני מוסר ופחד הדין".

7. מצוות עשה דאורייתא: 'והלכת בדרכיו' - בתלמוד ירושלמי מובאות מספר הוכחות לכך שגמילות חסדים גדולה מן הצדקה. כה דבריו של אבא שאול: "'אדמה לו' - מה הוא רחום וחנון אף את תהא רחום וחנון... צדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצותיה של תורה, הצדקה נוהגת בחיים, וגמילת חסדים נוהגת בחיים ובמתים, הצדקה נוהגת לעניים, וגמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים, הצדקה נוהגת בממונו של אדם, וגמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו".

8. גמילות חסדים חביבה יותר מהצדקה – באותו מקום בירושלמי מובאים דבריו של רבי יוחנן בר מריא בשם רבי יוחנן: "אין אנו יודעין איזה מהן חביב: או צדקה או גמילות חסדים, כשהוא אומר: 'וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים', הדא אמרה (זו ההוכחה לכך) שגמילות חסדים חביבה יותר מן הצדקה".

הרב מנחם שטיין בהרצאה מיוחדת על חשיבותה של תשומת לב לזולת ועל מעלת גמילות חסדים: