למה ביקש האדמור מבעלזא מהחתן שלא ידבר דברי חולין בעודו עטוף בטלית?

"ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם" (במדבר, ט"ו ל"ח)

כ"ק האדמו"ר מבלז זצ"ל היה מעורר את הנערים שהגיעו למצוות והחלו להניח תפילין, שיקבלו על עצמם שלא לשוחח בדברי חולין כל עוד התפילין עטורים לראשם.

אחד הבחורים שהצליח לשמור על קבלה זו, והגיע בסיעתא דשמיא ליום נישואיו, נשאל ע"י הרבי האם יהיה מוכן לקבל על עצמו שלא לשוחח בדברי חולין גם בהיותו מעוטף בטלית לאחר החתונה.

החתן הסכים, והקפיד מאוד שלא לשוחח שיחת חולין עם הטלית והתפילין.

ושמעתי שהרבי סיבר את אוזנו של החתן ההוא בדבר צחות, ואמר לו שכאשר תגיע לבית דין של מעלה, ויתחילו לדון בעניינך, ואימת הדין תהיה נוראה, תוכל להשיב כדלהלן:

כדרך כל נפטרי ישראל (כמובא בשו"ע יו"ד סימן שנ"א) גם אנכי עטוף בקברי בטלית שבה התפללתי כל ימי חיי, וכיוון שבחיי-חיותי הקפדתי שלא לשוחח בדברי חולין בעת שאני עטוף בה, רק בדברי תורה, הרי גם עכשיו אני מבקש מבית דין של מעלה לא לשוחח עימי... רק בדברי תורה, ואבקש רשות שלא לדבר על יתר המעשים שעשיתי בעולם התחתון...

מדוע לא רצה הט"ז להחליף את טליתו גם לאחר שנתבלתה מעט?

שמעתי שמספרים על רבינו הט"ז שכאשר הטלית-גדול שלו נתבלתה, החליטו נשים צדקניות בעיר לבוב להחליפה בטלית חדשה, אך כאשר הביאו לו הנשים את הטלית סירב הט"ז להתעטף בה, ונימק זאת בכך שהטלית הישנה תוכל להעיד עליו בבית דין של מעלה שלא היו לו מחשבות זרות בתפילת שמונה עשרה.

ויעויין בגמרא (בבא בתרא, דף ע"ד עמוד א') בתוספות ד"ה 'פסקי' שכתב: "ואומר ר"ת שהציצית עדות היא שקיים כל התורה, ציצית עולה ת"ר וח' חוטים וה' קשרים הרי תרי"ג", עכ"ל. ויעויין בט"ז יו"ד סימן שנ"א שכשניפטר רבינו גרשון אמר: 'ציצית חוץ', ונחלקו בפירוש דבריו וכו', ויש אומרים דהכי קאמר, שישימו אותן חוץ לארון".

והן-הן הדברים, שהרי הטלית והציצית מעידות על לובשיהן שקיימו את כל דברי התורה.

מרן הגר"י אברמסקי מבקש שיובילו בהלווייתו את ה'חזון יחזקאל' שלו

וזכורני, שמרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל ביקש שבהלווייתו יובילו אחר מיטתו את ספריו 'חזון יחזקאל', שימליצו עליו בבית דין של מעלה. בספר "מאיר  עיני ישראל" על מרן החפץ חיים זצ"ל, הביא המחבר הרב אהרן חיים נשרי שספרי ה'משנה ברורה' היו על מיטתו של מחברם זצ"ל בעת הלווייתו. בספר הנ"ל, (כרך ב', עמוד 22), מצורפת תמונה בה רואים בבירור את הספרים מונחים על המיטה.

זה המקום לצטט את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות, בסוף מסכת מכות, וז"ל: "מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי"ג מצוות, כראוי וכהוגן, ולא ישתף עמה כוונה מכוונות העולם בשום פנים, אלא יעשה אותה לשמה מאהבה, כמו שבארתי לך, הנה זכה זה לחיי העולם הבא. ועל זה אמר רבי חנניא כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה", עכ"ל.

נמצא, שאם קיים אדם מצוות ציצית כראוי לה, כבר הוא נמצא בדרגה גבוהה מאוד וראויה היא מצווה זו להגן עליו מפני כל המקטרגים.